מענה נפשי מקיף: הקמת מוקד חרום ארצי ייעודי

בעקבות הטבח שאירע ב-7 באוקטובר והביא לעלייה משמעותית במצוקות הנפשיות, התכנסה הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל לדון בהקמת תשתית למוקד ארצי ייעודי למתן סיוע נפשי. יו"ר הוועדה, ח"כ לימור סון הר-מלך, הדגישה את הצורך בהקמת מוקד שיאבחן פניות נפשיות ויובל על-ידי גורמי מקצוע, בפרט בתקופה זו.

ח"כ מיכל וולדיגר, שלה ניסיון בהתמודדות עם מצבי משבר נפשיים, הציעה להקים מוקד ארצי שיהיה מחובר לצוותי משבר על-קופתיים. זאת, על-מנת לאפשר לצוותים להגיע לשטח ולטפל במתמודדים במצבי משבר אקוטיים או התקפים פסיכוטיים, מבלי שהמתמודד עצמו יידרש לפנות למוקד.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

ח"כ ירון לוי הביע חשש מפני השקעה חד-פעמית במוקד, ללא המשכיות ארוכת טווח בהפעלתו. הוא העלה שאלות לגבי היכולת לספק מענה ממשי למתמודדים במצוקה, נוכח המחסור בפסיכיאטרים, מיטות אשפוז ובתים מאזנים.

מנהלת המערך האמבולטורי באגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, רויטל אורדן, הדגישה את החשיבות של התוכנית הלאומית שהוביל אירוע ה-7 באוקטובר. מנהל המחלקה לפסיכיאטריה משפטית, הד"ר סרגיי רסקין, הציג את הניסוי שעתיד להתחיל ביולי באזור תל אביב, שיכלול הקמת מוקד חירום ייעודי על בסיס מד"א, עם אחים ועובדים סוציאליים מנוסים בתחום בריאות הנפש.

היו"ר, סון הר-מלך, סיכמה כי יש קונצנזוס שאנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, ולא המשטרה, צריכים לטפל בפניות הנוגעות למשבר נפשי. היא הדגישה את החשיבות של רצף טיפולי ברור למתמודד ומשפחתו, עם פחות ביורוקרטיה, והצורך בשילוב קופות החולים בקידום הנושא.