המשטרה: "סוג המעברים שיש אצלנו לא קיים באף מקום בעולם"

הוועדה לביטחון לאומי דנה (5.3.24) במענה להתמודדות עם פיגועים במעברים. יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, אמר כי לאזרחי ישראל יש את הזכות לצאת ולהיכנס מהמעברים בשלום. "עלינו לטעת תחושת ביטחון. עשרות אלפי מכוניות מתנקזות למעברים ונותר פקק ארוך שמהווה סכנה ביטחונית. המטרה להבין ולשמוע איך מתגברים ונותנים מענה לצוואר הבקבוק ולבעיית הביטחון הזו".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

תנ"צ עמרם (עמי) נידם, מפקד עוטף ירושלים, משמר הגבול, ציין כי בשנה החולפת נהרגו שלושה לוחמים במעברים והיו ניסיונות פיגועים נוספים. לדבריו, בוצעו פעולות להעלאת המוכנות ואנחנו מנסים לשנות את המשוואה ולהקדים את אותו מפגע וזה מורכב. "יש מצלמות, סימנים מחשידים, קביעת מיקומים ופרויקט שולט על-מנת לייצר עמדה מוגנת ומוגבהת שתיצור דילמה אצל המחבל. בנוסף, בגלל הצורך לבדוק פיזית את הרכב והתיעוד נרצה לייצר תהליך של זיכוי כמו במסופים הרגליים. הוא הוסיף שיש צורך ליצור כוח אורגני אחד במקום שלושה גורמים שונים הפועלים עכשיו: אזרחי, צבאי ומשטרתי. הבסיס לפתרון צריך להיות הרבה יותר רחב, ולכך צריך זמן ותקציב".

לשאלת יו"ר הוועדה, בנושא השוואה למעברים בעולם, השיב כי "סוג המעברים שיש אצלנו לא קיימים באף מקום בעולם. סוג העוברים בעלי תעודות כחולות ואדומות משתנים בין מעברים. כדי לשפר מיד את התחומים הללו אנחנו נצטרך הרבה יותר כוח אדם".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

לדברי ח"כ יצחק קרויזר, יש החמצה של הנושא המרכזי ואי אפשר למגן למוות את המחסומים. "צריכים לסגור ולחסום את הכפרים והערים מהם יוצאים המפגעים. הכוח והתקציב הוא מוגבל, הקשב צריך להיות מופנה מאיפה שמתחילות הבעיות. הזכות לחיות היא גבוהה יותר מהזכות שלהם לנוע".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

תא"ל עופר הינדי, ראש קשת צבעים פיקוד מרכז, צה"ל, אמר כי העיסוק במעברים צריך להיות גם של משרד התחבורה והשיכון ולא רק הביטחון. לדבריו, יש בעיה בתכנון התשתיות שפעמים רבות אינו לוקח בחשבון את נושא המעברים והעומס בהם. "מישהו צריך להוציא את העגלה הזו מהבוץ. יש תפיסה מלאה שרצינו לאזרח חלק מהמעברים בעוטף אך התוכנית הזו נגנזה. אין ספק שהאירועים הביטחוניים משפיעים על כל העשייה שלנו. אבל בסוף צריך במעברים תשתית וכוח אדם ובכך אנו חסרים. שר הביטחון ומנכ"ל המשרד בתיאום אלוף הפיקוד גיבשו תוכנית בנושא הרחבת המעברים גם כאלה שאינם באחריות הצבא. אנחנו מקדמים שימוש בטכנולוגיות חכמות להגדרת אובייקט הבידוק ואם זה יעבוד, משרד הביטחון יקדם את זה גם במעברי העוטף שהם תחת אחריות המשרד לביטחון לאומי. אנו מודעים לאיום הביטחוני בפקקים האלה ותגברנו את המחסומים באנשי מילואים". בהתייחסו לדברי ח"כ קרוייזר אמר: " במקומות שאנחנו צריכים לעשות חסימה אנחנו חוסמים. אבל לכל פתרון יש עשרה מצבים שלא ניתן יהיה למנוע".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

יו"ר הוועדה פוגל: "מה אתה ממליץ?" תא"ל הינדי: "משאבים. ממליץ לקחת את המעברים הגדולים בעוטף ירושלים ולאזרח אותם. ואת כוח האדם לקחת לפעילות במעברים אחרים. בנושא האמצעים הטכנולוגיים אנחנו בניסוי - זה לא ייתן את מענה מושלם אבל צריך לזכור כי זה התפקיד שלנו של צה"ל והמשטרה שיתנפצו עלינו ולא בירושלים".

סנ"צ אייל זילברמן, משטרת ישראל: "הפתרון מתחת לפנס. המערכת האזרחית יודעים לעשות העבודה בצורה מקצועית. אבטחה זה מקצוע. שוטרי מג"ב הם לוחמים ולא מאבטחים, ועד שלא נפנים את זה, לא נמצא את הפתרונות. המעברים נבנו לפני עשרים שנה לכמות אוכלוסייה מסוימת הכמות הזו גדלה עשרות מונים ומעבר שכזה לא בנוי לספוג מספרים שכאלה. שאנשי מקצוע ינהלו את המעברים!".

נטלי משירות הביטחון הכללי הציעה לנתב כלי רכב לפי סוג בשעות מסוימות במעברים, וזיהוי אוטומטי של רכבים. "רשות המעברים מתבקשים לשפר את הטכנולוגיה בה הם עושים שימוש אבל בסוף זה נעצר על תקציב. אנחנו שמים לעצמנו מקלות בגלגלים. צריך להעצים את רשות המעברים (רמ"ים) ולהרחיב את הסמכויות והתקציב שלה ויש לקדם את זה תוך אזרוח מעברי עוטף ירושלים".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

ירון שבי, רשות המעברים, אמר כי יש פערים. אחת מהן היא שיש הרבה גופים מקצועיים ואין אחד שעושה את הסנכרון. "יש ארבעה גופים שמתעסקים במעברים. המשאבים שלנו מצומצמים ואי אפשר בכל נקודה בדרך להעמיד כוח אבטחה. ברמה הלאומית אפשר לעשות זאת ברמה אוטומטית והגדלת תשתיות. הרתעה זה פעולות מקדימות שאתה עושה וזה חלק מתפישה של כל גוף ביטחוני".

ניצן צוק, מהמל"ל: "היו מספר צוותים שעסקו בנושא המעברים: קידום אזרוח, טכנולוגיות, חיבור בין הגורמים ומענה ביניים עד לאזרוח. כל אלה הוקפאו ב-7 באוקטובר וחשיבה מחדש וזה נעצר בגלל מספר סיבות: תקצוב ומדיניות ברורה כלפי מעבר הפלשתינים. יש לקבוע גורם מוביל ולתעדף איזה מעברים מאזרחים".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

עו"ד נירית להב קניזו ממשרד המשפטים טענה כי "חלק מהפתרונות שעלו מחייבים בחינה משפטית מעמיקה על עומק הפגיעה, ולצה"ל יש את המערכת המשפטית לבצע זאת". אביה פרון ממשרד האוצר ציין, כי יש תוספת משמעותית לטובת המעברים ולמרכיבי הביטחון של המעברים למשרד לביטחון לאומי ולמשטרה.

יו"ר הוועדה אמר לסיכום כי אם לא נשנה את דרך החשיבה לאחר השבעה באוקטובר והבנת האיום אנחנו עלולים לחטוא שאנחנו רק מכווני תנועה. שני מרכיבי הפתרון העיקריים הם אבטחה כמקצוע והפסקת בחינת חיי אדם בהיבט תקציבי. "אני למד שהפתרונות צריכים להיות משולבים: תכנון תנועה, הקלה בעומס: מנויים וניתוב סוגי רכבים, אזרוח המעברים, טכנולוגיה מסייעת ומציאת מודל של הרתעה שאותו מפגע לא ירצה להגיע ולמות". הוא ציין כי יש לקבוע גוף אחד שמרכז את הפתרונות הללו.