המחנה הממלכתי: וטו על החוק לסגירת אלג'זירה בנוסחו המתוקן

יו״ר סיעת המחנה הממלכתי, ח״כ זאב אלקין, פנה (יום ג', 20.2.24) ליו״ר הקואליציה, ח״כ אופיר כץ, בדרישה לעצור את קידום שינויי החקיקה שהכניס יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ מביקה פוגל, לחוק לסגירת כלי תקשורת זר. השינויים שהוכנסו בהצעת החוק כוללים את הגדרת הסמכות להחלטה על סגירת ערוצים שפועלים נגד ישראל לשר לביטחון לאומי ולשר התקשורת, יחד עם הוועדה לביטחון לאומי - במקום שר הביטחון והקבינט המדיני-ביטחוני. בנוסף, לא תידרש ביקורת שיפוטית כדי לקבל את ההחלטה, אך ניתן יהיה לערער עליה בדיעבד.

אלקין הודיע לכץ כי עד לחזרה לנוסח המקורי שאושר בממשלה, סיעת המחנה הממלכתי תטיל וטו על המשך קידום החוק, זאת בהתאם להסכם הכניסה לממשלה בין הליכוד למחנה הממלכתי.

הוועדה לביטחון לאומי החלה בהכנת הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, לקריאה שנייה ושלישית בהשתתפות שר התקשורת, ח"כ שלמה קרעי. הצעת החוק באה לעגן את סמכויות שר התקשורת לפי תקנות שעת החירום בעניין מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה בהוראת שעה לתקופה של שלושה חודשים או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם שבהם. בין הסמכויות: הוריה על סגירת משרדים של ערוץ תקשורת זר הנמצאים בשטח ישראל ועל הגבלת גישה לאתר אינטרנט של ערוץ זר.

יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, אמר כי יש אמצעי תקשורת המנצלים את חופש העיתונות לפגוע בביטחון כוחותינו ובביטחון אזרחי ישראל. "כאשר אמצעי תקשורת מדווח על איזה צירים ובאיזה הרכב נעים כוחות הביטחון או על הערכות אזרחית בהם מיקום מקלטים, איפה נפלו פגיעות ועוזר לכוון את האש של האויב, זו פגיעה בביטחון המדינה. נדאג שהחוק יחוקק כי הוא חשוב. הוא יגביר את ביטחון כוחותינו ואזרחי ישראל וזו המטרה".

השר קרעי: "באופן תקדימי הצלחנו לתקן תקנות לשעת חרום ועשינו בהן שימוש. סגרנו את רשת 'אלמיאדין' והכנו את התשתית הנדרשת לצורך סגירת 'אלג'זירה'. יכול להיות שיש עוד בקנה שנצטרך לטפל בהן, אבל אלה היו המוקדים העיקריים. מעבר למה שהוזכר בנוגע לענייני חשיפה מודיעינית על כוחותינו יש גם את הרובד שאותם גופי תקשורת מסיתים כנגד מדינת ישראל והם צינור ההזנה של אזרחי ישראל הערבים, ואלה שנמצאים ברשות הפלשתינית שניזונים מאותם גופי תקשורת. התקנות כפי שנוסחו הקפידו לטעמי הקפדה יתרה על זכויות הגורמים העוינים למדינת ישראל. אנחנו דמוקרטיה שצריכה לדעת להגן על עצמה בשעת מלחמה. אני סומך על הוועדה שתהפוך את החוק הזה לכלי אמיתי ויעיל נגד אויבינו".

צילום: מושיאשוילי וסעדה [נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

עו"ד ברוריה מנדלסון, יועצת משפטית של משרד התקשורת, הסבירה את הוראות החוק וציינה כי מדובר בהוראת שעה לתקופה של שלושה חודשים או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם שבהם וזה מוצע כך בגלל הצורך הביטחוני. לשאלת ח"כ משה סעדה מדוע לא לקבוע אותה לאורך זמן ובאופן קבוע? אמרה כי אף גורם ביטחוני לא פנה ואמר כי צריך סמכות קבועה לאורך זמן. לשאלת ח"כ אחמד טיבי, האם הדלפות מהקבינט על-ידי ערוצים 11, 12 ו-13 הן פגיעה בביטחון המדינה? יו"ר הוועדה פוגל השיב כי הצעת החוק מדברת על גורם תקשורת זר.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

נציגי הממשלה אמרו כי התיקונים המוצעים בהצעת החוק צריכים בחינה מעמיקה. עו"ד עדי ליברוס, ממשרד המשפטים: "לא הספקנו לראות את השינויים המוצעים ולהיערך להם ונתקשה להתייחס להם באופן כולל. השינויים סוטים מהצעת חוק הממשלתית ויש מרכיבים שנעשו בהם שינויים המפרים את האיזונים החוקתיים. זה מחייב בחינה מעמיקה ואז נגיש התייחסות". עמיתהּ למשרד, עו"ד איל זנדברג, הוסיף כי מדובר בהצעת חוק חריגה וההסדרים הכלולים בה. זה לא קל לסגור ערוץ שידור. "מדובר בהצעת חקיקה רגישה מאוד, ולכן אני מציע שנהיה זהירים מאוד בהיבט התהליכי והמהותי". רם רביב ממשרד הביטחון ציין כי נדרש לבחון את הסעיפים החדשים כפי שהוצגו כאן. כך למשל בנוגע לסעיף שאומר שפגיעה ממשית בביטחון המדינה היא שיקול שמן הראוי ששר הביטחון ישקול, לא השר לביטחון לאומי. איתי טהורי מהמל"ל, אמר כי הוא מצטרף לעמדת משרד הביטחון. ככל שרוצים לעשות את השינויים שהועלו כאן, צריך לעדכן את חוות הדעת של גורמי הביטחון. נכון יהיה להשאיר את שר הביטחון כגורם המאשר על סגירת גוף התקשורת". פקד תמר הכהן תירוש מהלשכה המשפטית במשטרה הוסיפה כי "אם יש רצון להוסיף את משטרת ישראל כאחד מהגורמים הביטחוניים נצטרך לדעת זאת ונצטרך להעביר חוות דעת לשר לביטחון לאומי".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

שי גליק מנכ"ל ארגון בצלמו אמר כי ניתן ללמוד ממקרי עבר שלגופי התקשורת הזרים יש מעורבות גדולה בפגיעה בביטחון ובאזרחים לדוגמה רצח דפנה מאיר וניסיון ההתנקשות ביהודה גליק. צריך לעצור את ההסתה ולדאוג לאזרחים שלנו". עו"ד דוד אבינר, יועמ"ש ארגון ערי ישראל: "צריך להפנות את שיקול הדעת לשאלה מהי ההגדרה לפגיעה בביטחון המדינה לגורמי הביטחון, טרם הגעת הצעת החוק לשולחן הוועדה".

יו"ר הוועדה פוגל אמר לסיכום: "אני שלם מאוד עם השינויים שביקשתי להכניס להצעה. אני מאמין שהיא צריכה לתת מענה לביטחון הלאומי והיא כוללת מספר מרכיבים ולא רק את צה"ל. נקיים דיון המשך בסימני השאלה שעלו".