לוין עומד על שינוי מקיף בוועדה לבחירת שופטים

היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, סבורה, כי על בג"ץ לדחות על הסף את העתירה המבקשת להטיל מגבלות של ניגוד עניינים על שופטי בית המשפט העליון החברים בוועדה לבחירת שופטים. לדברי מיארה (19.2.24), העתירה של ארגון לביא - המזוהה עם הימין - לוקה בשיהוי כבד ביותר ומבקשת ליצור רף גבוה מזה המקובל בשירות הציבורי. מן התגובה גם עולה, כי השר יריב לוין עודנו עומד על דעתו לפיה יש לשנות את הרכב הוועדה.

העתירה נוגעת לדיון בארבעה מועמדים לשיפוט: רשמות בית המשפט העליון קרן אזולאי וליאור משאלי-שלומאי והעוזרים המשפטיים בעליון יהודית דורי-דסטון ורועי גרוסברגר. לביא ביקשה לאסור על השופטים עוזי פוגלמן, יצחק עמית ודפנה ברק-ארז לדון במועמדותם של הארבעה ולהורות לוועדה לקבוע נוהל שיחייב את כל חברי הוועדה להצהיר על מידת היכרותם עם המועמדים.

בפתח תגובתה מצטטת מיארה את לוין, האומר: "הרכב הוועדה לבחירת שופטים בעייתי ומביא לתוצאות לא מאוזנות והליכי המינויים לוקים בכשלים. ראוי לפתור את כלל הנושא בשינוי יסודי של הרכב הוועדה לבחירת שופטים ושל כלל דרכי עבודתה". מכאן, שלוין עודנו עומד על רכיב מרכזי זה ברפורמה המשפטית.

מיארה אומרת תחילה, כי יש לדחות על הסף את העתירה, שכן היא יוצאת נגד הנוהל בנושא ניגוד העניינים שאישרה הוועדה לפני 13 שנים, שלושה שבועות לאחר שפורסמה רשימת המועמדים לשיפוט בה אמורה הוועדה לדון בארבע ישיבותיה הקרובות, החל ממחר, ועשרה ימים בלבד לפני הדיון הראשון בוועדה. עוד אומרת מיארה, כי הנוהל הנוכחי מונע מכל חברי הוועדה - כולל השופטים - לדון ולהחליט בעניינו של מועמד שיש להם עימו קשרי עבודה הדוקים או עניין אישי אחר.

לדברי מיארה, לביא מבקשת לקבוע רף מחמיר יותר, אשר יאסור על כל שופטי העליון לדון בכל עובדי העליון. זאת, בעוד הנוהל הקיים אינו סוטה מהרף המקובל בנוגע לניגוד עניינים בשל היכרות מקצועית ועבודה באותו מקום, והוא אף גבוה ממנו. עוד היא אומרת כי קבלת העתירה תשבש את עבודת הוועדה ותפר את האיזון בהרכבה, הקבוע בחוק יסוד השפיטה. התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד עמרי אפשטיין וענת גולדשטיין.