הקדש מוסאיוף תובע 13 מיליון שקל מעורך דין

המנהל המיוחד של הקדש שלמה יעקב מוסאיוף, עו"ד משה בן-דוד, תובע 13 מיליון שקל מעו"ד ירון רבינוביץ, שהיה נאמן ההקדש בשנים 2013-2001. הוא גם תובע 4 מיליון שקל משמואל מוסאיוף, בנו של איש העסקים פושט הרגל אלון מוסאיוף, ובן למשפחה שההקדש נושא את שמה. התביעות הוגשו (18.2.24) לבית המשפט המחוזי בירושלים.

ההקדש - אשר הוקם על-פי צוואתו של שלמה מוסאיוף בשנת 1922 - הוא הבעלים של עשרות נכסים בירושלים, כולל דירות, חנויות, שטחי מסחר ובתי כנסת (ההקדש קשור גם לבית הכנסת מוסאיוף, מן הידועים בעיר). התביעות עוסקות בעיקר במהלכים שנעשו בשניים מהם - ברחוב דוד 2 וברחוב יואל 20. במרכזן עומד הסכם משולש שנחתם בשנת 2008 בין ההקדש (באמצעות רבינוביץ), הנאמן בפשיטת הרגל של אלון מוסאיוף וצבי ויצמן במסגרת הסדר נושים שמטרתו הייתה להעניק הפטר לאלון. על-פי ההסכם, אמור היה ויצמן להעביר 3 מיליון דולר לקופת פשיטת הרגל של אלון, לפעול לקבלת היתר לבנייה חדשה בנכסי ההקדש ולקבל בהם זכויות מסוימות.

לטענת בן-דוד, תוך זמן קצר התברר, כי ויצמן הוא איש קש של אלון ושמואל, וכי רבינוביץ ידע על כך ושיתף פעולה עימו. לדברי בן-דוד, באותן שנים גם ייצג רבינוביץ את ויצמן, אלון ושמואל. הוא החל להעביר לוויצמן נכסים של ההקדש עוד בטרם אישר בית הדין הרבני (המפקח על ההקדש) את ההסכמים עימו. בית הדין אף הקפיא בשנת 2011 את ההסכמים וקבע שוויצמן הוא איש קש של אלון, אך רבינוביץ חתם על 14 הסכמים להעברת זכויות לוויצמן, ללא אישור בית הדין והנאמן בפשיטת הרגל וללא היגיון כלכלי.

בשנת 2013 הגיש רו"ח יהודה ברלב, מומחה בית הדין, דוח בו קבע, כי ויצמן אכן היה איש קש של אלון ושמואל ולא פעל לקידום תוכניות הבנייה, וכי רבינוביץ ניהל את עסקיו של ויצמן בניגוד עניינים חריף. בפברואר 2014 הורה בית הדין לבטל למפרע את ההסכמים עם ויצמן, "כי לא הייתה ולא נבראה אלא משל". באותה שנה הגיש ברלב דוח משלים, לפיו ויצמן לא קיים את ההסכם עימו וכי עולות תהיות לגבי מקור הכספים שלו. בית הדין ציין, כי ברלב מצא שנאמני ההקדש ובהם רבינוביץ "מעלו בכספי ההקדש במאות אלפי שקלים" ולפיכך פיטר אותם.

בן-דוד טוען בתביעה העיקרית נגד רבינוביץ, כי הוא ביצע שורה של עסקות בנכסי ההקדש למרות הקפאת ההסכם עם ויצמן. בסך-הכל שולמו 2.2 מיליון שקל לפינוי דיירים, שלפחות חלקם הגיעו לכיסו של ויצמן; וההקדש איבד דמי שכירות בסך 6.8 מיליון שקל נוספים - ומכאן סכום התביעה.

התביעה בסך 4 מיליון שקל נגד רבינוביץ ושמואל מוסאיוף עוסקת בבית ברחוב יואל, אשר בו - לטענת בן-דוד - העביר רבינוביץ זכויות לידי ויצמן ושמואל. הטענה העיקרית היא, שעמותת אור החיים החזיקה בשכירות מוגנת בבניין, הפרה את תנאי השכירות וכך ניתן היה לפנות אותה ולהשכיר את הנכס במחיר גבוה בהרבה - אך במקום זאת העביר רבינוביץ את הזכויות לוויצמן וממנו לשמואל, הגובה מן הדיירים דמי שכירות שלא כדין מזה 14 שנים. ההסכמים שחתם רבינוביץ בנכס זה היו נגועים בתרמית ובניגוד עניינים ולטובתם של מוסאיוף, טוען בן-דוד. התביעות הוגשו באמצעות עו"ד מאיר בורוס וטרם הוגשו כתבי הגנה.