שרידי מחנה צבאי של הלגיון הרומי נחשפו ליד תל מגידו

שרידים של מחנה הלגיון הרומי - המכונה "לגיון הברזל" (פראטה) בן ה-1,800 שנה, נחשפו בחפירה שניהלה רשות העתיקות במהלך החודשים האחרונים למרגלות תל מגידו, בסמוך לאתר לגיו/כפר עותנאי הקדום. החפירה, בניהולם של ד"ר יותם טפר וברק צין, ובמימון חברת נתיבי ישראל, הינה חלק מפרויקט להסדרת כביש 66. בחפירה התגלו שרידים ארכיטקטוניים מרשימים של ה"ויה פרטוריה" - הרחוב הראשי של המחנה, ולצידם משטחי אבן מרוצפים ופודיום מונומנטלי בצורת האות היוונית סיגמה, שהיו חלק ממבנה ציבורי גדול. המחנה הצבאי של הלגיון השישי הוא המחנה הצבאי היחיד בארץ ישראל, בקנה המידה ובהיקף הזה, אשר מיקומו ידוע ושנחשף בחפירות ארכיאולוגיות.

"מחנה הלגיון הרומי בלגיו, שימש כבסיס הקבע של למעלה מ-5,000 חיילים רומים במשך כ-180 שנה - בשנים 120-117 לספירה ועד שנת 300 לערך", אומר ד"ר יותם טפר, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות. "אורכו היה כ-550 מ' ורוחבו כ-350 מ'. במרכז המחנה הצטלבו שני רחובות ראשיים, וכאן גם הוקמה חצר מפקדת המחנה. מיקום זה במחנה שימש כנקודת ייחוס מרכזית, ממנה נמדדו מרחקי הדרך (אשר סומנו באבני מיל) לאורך הכבישים הרומיים, שנסללו מהמחנה הצבאי לערים המרכזיות בכל צפונה של ארץ-ישראל. השתמרות השרידים באתר לא ניכרת לגובה רב, משום שאבנים רבות נלקחו מכאן לאורך השנים לצורך שימוש בפרויקטים אחרים ביישובים שהוקמו באזור בתקופה הביזנטית".

צילום: [צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות]

ד"ר טפר מדגיש, שגילוי מרכז המחנה כעת אינו מקרי; לחפירה הזו של רשות העתיקות קדמו סקרים שנערכו כחלק ממחקר גאוגרפי-היסטורי שערך ד"ר טפר במסגרת אקדמית ושש עונות חפירה שנערכו בעשור האחרון בשותפות עם ד"ר מת'יו ג. אדמס, כחלק מפרויקט המחקר של עמק יזרעאל (JVRP) מטעם מכון אולברייט לארכיאולוגיה שבירושלים. "בעונות חפירה אלו נחשפה חצר המפקדה (הפרינקיפיה) של המחנה בחלקו העליון, מדרום-מערב לכביש 66, ובחפירה הנוכחית, מטעם רשות העתיקות, אנו מגלים את שרידיו של המחנה המשתרעים מצפון-מזרח ולאורך כביש 66".

סריקות מקדימות בשטח המחנה מטעם JVRP, באמצעות טכנולוגית של מכ"מ חודר קרקע, מלמדות כי מתחת לפני השטח, תחת שדות החיטה של קיבוץ מגידו, משתרע מכלול מחנה לגיון רומי שנשמר על כל מרכיביו. "החשיבות המחקרית והייחודיות של הממצא הזה היא מאוד גדולה בשל נדירות הממצא הארכיאולוגי במקום", אומר ד"ר טפר. "אמנם, מוכרים מחנות צבא רומיים מוכרים בארץ ישראל, אך הם היו מחנות מצור זמניים או מחנות קטנים ששימשו יחידות עזר. אף לא אחד מהם דומה למחנה לגיון במערך שלם, כפי שמתועד בחפירות הארכיאולוגיות בלגיו שליד צומת מגידו".

צילום: [צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות]

מקורות היסטוריים ומידע חלקי נוסף מעידים על קיומו של מחנה קבע לגיון רומי של הלגיון העשירי (פרטנזיס) בירושלים, אולם הוא טרם אותר. "

בחפירה התגלו גם מטבעות, חלקי כלי נשק, שברי כלי חרס וזכוכית, אך הממצא הבולט במקום הם הרעפים, שהתגלו בכמויות גדולות מאוד. "הרעפים, שעליהם הוטבעו, לעיתים, גם טביעות הלגיון השישי, שימשו למגוון גדול של צרכים - לקירוי גגות, לציפוי רצפות וקירות. "הטכנולוגיה, הידע, שיטות הבנייה וכלי הנשק שהלגיון הביא אתו הינם ייחודיים לצבא הרומי. זה, הביא עימו מארץ המוצא מגוון גדול של פריטים, שמהווים טביעת אצבע צבאית - רומית אימפריאלית".

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "קרבתו של מחנה הלגיון לגן לאומי תל מגידו המוכר כאתר מורשת עולם, ולבית תפילה נוצרי מהקדומים המוכרים בעולם שגילתה רשות העתיקות בכלא מגידו, מאפשרים להעצים את חווית התיירות באזור מרכזי וחשוב זה, בשער הגליל. בעקבות החפירות, ולאחר שנחשפו עוצמת האתר ומצב השתמרותו, רשות העתיקות ומשרד המורשת, יחד עם יתר היזמים נתיבי ישראל ורט"ג, יבחנו את אורח שימור האתר ועתיד הכביש המתוכנן".

המהנדס דימה פריצקר, מנהל אגף ביצוע פרויקטים צפון בחטיבת הנדסה ופיתוח, חברת נתיבי ישראל: "מדובר בפרויקט חשוב מאוד שמטרתו להוביל להפחתת עומסי התנועה לאורך הציר מחד ולשפר את בטיחות הנסיעה למשתמשי הדרך מאידך. זהו פרויקט משמעותי, מצומת התשבי עד מגידו לאורך של כ -15 ק"מ והוא כולל הקמת מחלף מגידו על מפגש הכבישים 66 ו- 65, משרד התחבורה משקיע כ-1.5 מיליארד שקלים באמצעות חברת נתיבי ישראל. העבודות שלנו מתבצעות במקביל לעבודות שמבצעת רשות העתיקות ובהחלט אין ספק שבזכות היציאה לפרויקט התגלו הממצאים הללו. אנחנו כמובן נמשיך לקדם עוד ועוד פרויקטי תשתיות ברחבי הארץ, גם בשיתוף פעולה עם רשות העתיקות במידת הצורך ושמחים להיות חלק מהגילויים החשובים".

צילום: שברי רעפי הלגיון שנמצאו בחפירה [צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקת]

צילום: חפירת רשות העתיקות במגידו [צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות]