דיסטל: מערכת החינוך הממלכתית גזלה ממני את הזהות שלי

ועדת החינוך, התרבות והספורט דנה (12.2.24) בנושא חוסן תלמידים בזמן המלחמה לנוכח חשש מטשטוש ערכי הציונות, מורשת וזהות במערכת החינוך. "מערכת החינוך שלנו נכבשה", אמרה מנכ"ל ארגון מאירים דורית יצחק. הילד שלי מכיתה א' עד ד' לא למד תורה בחינוך הממלכתי. לא ציינו שם השנה את ט"ו בשבט, ובשנה שעברה לא ציינו את יום ירושלים. בשיעורי אזרחות אצל הבן השני שלי הטמיעו ערכי שמאל פרוגרסיביים. ערכנו סקר של מאגר מוחות בקרב 1,000 הורים ומורים מרחבי הארץ ממנו עולה כי הילדים לא יודעים מספיק, המורים לא מלמדים מספיק. הם חסרי אונים בגלל המערכת".

נתונים נוספים מהסקר הראו כי רוב מובהק של ההורים והמורים בחינוך הממלכתי סבורים כי יש צורך להוסיף לתוכניות הלימודים שיעורים נוספים בנושאי מורשת העם היהודי, וכי השיח השלילי סביב לימודי היהדות והמורשת מוביל למחיקת הזהות היהודית של התלמידים. עוד מהסקר - 80% מההורים חושבים שבעקבות המלחמה והטבח ב-7 באוקטובר יש צורך להכיר וללמוד יותר על מורשת העם היהודי. נתון נוסף מראה שרק 27% מההורים חושבים שמערכת החינוך מספקת מענה ראוי בנושאי מורשת העם היהודי.

ח"כ גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד) אמרה בהתרגשות: "מערכת החינוך הממלכתית גזלה ממני את הזהות שלי. ומה שקורה עכשיו - חמור פי אלף. היהדות היא אוצר של ידע גלום, יהלום. אנחנו נאלצים לכפות את היהלום הזה כי אנשים לא יודעים מה יש שם. גדל פה דור בוּר. בעזה יש את אללה. לנו גדעו את השורשים מתחת לרגליים. למדתי 7 שנים פילוסופיה. זה אבק לעומת היהלום שאנחנו יושבים עליו וקוברים אותו. הילדים שלנו לא יודעים מה זה להיות יהודי. גדלים פה ילדים שחושבים שהיהדות שלהם זה לאכול פיצה".

ח"כ מאיר כהן (יש עתיד): "הרצון להתפשר עם כולם גרם לכך שמשרד החינוך לא מבין את תפקידו במדינה היהודית. אני לא דתי ולא ימני, ואני כואב את השחיקה הזאת".

ח"כ טלי גוטליב (הליכוד): "אנחנו מזהים אצל התלמידים שחיקה של האתוס והמורשת היהודית במדינת ישראל. במערכת החינוך יש 'דיפ סטייט', של עמותות שנכנסות ומטמיעות רעיונות רדיקליים שאינני יודעת מי מפקח עליהם. כך אנחנו מוצאים תלמידים שהאתוס היהודי לא בשל בהם. הגדרת המדינה שלי היא יהודית ודמוקרטית".

ח"כ חנוך מילבצקי (הליכוד): "מערכת החינוך הממלכתית לא רלוונטית לחלק גדול מהאזרחים היהודים פה. היא צריכה לשקף את היותה של ישראל יהודית ודמוקרטית. כל הזמן מדברים על דמוקרטית ושוכחים את היהודית. הכלה שלנו לרעיונות מטורפים מתוך מחשבה שאנחנו פלורליסטים - זה לא תפקידה של מערכת החינוך. תפקידה לחבר לשורשים ולמהות של הקמת מדינת ישראל, המדינה היחידה לעם היהודי".

ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): "כשלמדתי בצעירותי בבית ספר ממלכתי, לא היו לימודי תנ"ך בכלל וגם לא מורשת. היום זה פי כמה וכמה. לא יכול להיות שתהיה נשמה אלוקית שלא יודעת מה השליחות שלה בעולם הזה. כל יהודי זכאי ללמוד מיהו ומדוע נולד דווקא לעם היהודי".

ח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו): "בחלק מבתי הספר המתוקצבים על-ידי הממשלה יש מילים כמו הרצל וציונות שלא מופיעות שם. בואו נהיה הוגנים".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

יו"ר הוועדה ח"כ יוסי טייב: "יש פער ענק בין התוכניות של משרד החינוך לבין מה שקורה בשטח. יש לייצר מנגנון שקיפות בית-ספרי שיידע את ההורים על שעות החינוך הנלמדות בבית הספר. אני מזהה פה כשלים בשרשרת הניהול עד לכיתות. לאור הממצאים של ארגון מאירים, אני מציע שמשרד החינוך יקים ועדה פדגוגית שתבחן את חומרי הלימוד האמורים בהשוואה לחומרי הלימוד שלפני עשור, כדי לבדוק האם יש צמצום. אנחנו נתכנס פה לדיון המשך".

סגן יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, יובל אוליבסטון: "תרבות יהודית ישראלית היא מקצוע חדש שהוקם לפני 8 שנים, בתקופה בה לא קם תחום דעת נוסף. המקצוע הזה נלמד בכיתות ג'-ט' ועוסק בתפילה, דמויות מופת, יהדות - ויש חובה ללמדו כל שבוע. יש מאמץ של רתימת מורים והשקעת תקציבים לצד פיקוח. משרד החינוך הכשיר 370 מנהלים לתחום הדעת הזה. בנוסף, הנחה שר החינוך לקדם תוכנית לחודש התקומה, שתתקיים מיד לאחר הפסח, ותעסוק בגיבוש הזהות היהודית וחיזוקה".

מנהלת מרכז הדרכה חמ"ד במינהל חברה ונוער, יעל קופרשטוק: "כל תלמיד מקבל שעת חינוך אחת בשבוע ובמסגרתה מדברים על דגל וסמל, מה זה להיות אזרח המדינה. בנוסף, כמאה אלף תלמידים השתתפו בשנה האחרונה במסעות של שביל התנ"ך, מסע ישראלי, מסעות בנושא חקלאות ועוד". חברי הכנסת העירו שיש שני מיליון תלמידים.

מפקחת במשרד החינוך יעל אמיתי: "השנה, מקצוע התנ"ך חייב להילמד באופן קבוע כל השנה ולא באיגום של פרק זמן ממוקד, כהפקת לקחים מהעבר".