סרטן

דוברות הכנסת (ועדת המדע והטכנולוגיה):
מנצחים ביחד

"תקווה חדשה במאבק בסרטן רק לבעלי אמצעים?" רופאים ונציגי עמותות חולים דרשו מהממשלה להכניס טיפולים וטכנולוגיות חדשניים לסל התרופות

יו"ר הוועדה, ח"כ איימן עודה: "אסור לנו להשאיר חולים מאחור. חייו של כל אחד הוא עולם ומולאו"

לרגל יום הסרטן הבינלאומי, התקיים היום דיון מיוחד בוועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח"כ איימן עודה בהשתתפות חוקרים מובילים, רופאים, נציגי עמותות ופעילים חברתיים. הדיון התמקד בחידושים האחרונים בתחום טיפולי הסרטן, תוך הדגשת ההתקדמות הטכנולוגית והרפואית המשמעותית שחלו בשנים האחרונות.

יו"ר ועדת המדע, ח"כ איימן עודה: "התחום האונקולוגי מתקדם לכיוון של רפואה מונעת מצד אחד, ומהצד השני, לכיוון של פיתוחים טכנולוגיים ותרופתיים לטיפול במחלות הסרטן השונות וכן לרפואה מותאמת אישית - בין אם לפי גנים, גיל, סוגי סרטן שונים ומוטציות שונות. עלינו להבטיח את הנגשתם של הטיפולים המתקדמים ביותר בסל התרופות עבור חולי הסרטן הזקוקים לכך, מכיוון שהסל הציבורי הוא הדרך היחידה להנגיש את הטיפולים הללו לכולם. עלינו להבטיח את המשך הבאתם של מחקרים בינלאומיים לכאן, ועל המשרדים הנוגעים בדבר לראות איך ניתן ליצור סביבה אטרקטיבית לחברות רב-לאומיות כדי שיוכלו לבוא ולהביא מחקרים עבור החולים בארץ. כל צעד שכזה מביא חיים שלמים".

פרופ' משה מיטלמן, יו"ר האגודה למלחמה בסרטן הציג בדיון את פעילות האגודה ואמר כי אבחון מוקדם הוא תנאי לתוחלת חיים ארוכה, כמו-כן טיפול בגורמי הסיכון: עישון, אלכוהול, השמנה וזיהום אוויר. עוד אמר כי כל השיטות החדשניות לטיפול במחלה הן יעילות בהרבה יותר, פחות תופעות לוואי, יותר ריפוי, הארכה ושיפור איכות חיים - אך הכל מאוד מאוד יקר.

פרופ' איתן פרידמן, מייסד היחידה האונקונגנטית בבית החולים שיבא תל השומר אמר בדיון כי כיום שידועה אחוז התחלואה אצל נשים וחלוקה לעדות, המענה צריך להיות ממוסד ומאורגן, "יש עוד הרבה מאוד גנים שנוטים לפתח סרטן - הרעיון שצריך להיות הוא ליצור מוקדים ע"י הממשלה שיהוו מרכז לכל הצרכים המיוחדים לאבחון תחת קורת גג אחת. כיום כל אחת מגיל 50 זכאית לממוגרפיה פעם בחצי שנה, אבל למה להתחיל את הבדיקות בגיל כזה מאוחר אם 50% מהחולות בסרטן השד הן בגיל זה - בארה"ב זה מגיל 45 וכך צריך להיות כאן. יש כ11 מרפאות שנועדו לתת מענה לנשים לגילוי מוקדם אבל בכל בתי החולים אין מספיק מקום לנושא".

רופאים ונציגי עמותות חולים קראו להכניס טיפולים וטכנולוגיות חדשות לסל התרופות והטכנולוגיות. ביניהן: טכנולוגיה שמבוצעת על-ידי קרן לייזר באמצעות mri לטיפול בגרורות משניות במוח. בדיון צויין כי כיום הטיפול ניתן רק בבבית החולים איכילוב וחולים רבים אינם מקבלים אותו; pgd עבור ברירת עוברים טרום השרשה שאינם נשאים את מוטציות ה- BRCA וכך ניתן לקטוע את רצף הדורות של חולות סרטן שד ושחלה אלים במיוחד; הכנסה של תרופות חדשות לחולות שד ראשוני או גרורתי; שילוב רפואה משלימה כחלק מטיפול בחולים אונקולוגיים להקלה על הטיפולים והעלאת ההיענות לטיפול.

יו"ר הוועדה והמשתתפים בדיון אמרו כי יום המודעות הבינלאומי לסרטן הוא הזדמנות חשובה להעלות את המודעות למחלה הקשה ולקדם את המאבק בה כאשר אנו עדים בשנים האחרונות לפריצות דרך משמעותיות בתחום טיפולי הסרטן, המעניקות תקווה חדשה לחולים ולמשפחותיהם. יו"ר הוועדה חתם את הדיון היום ואמר כי אינו נועד רק להציג את החידושים האחרונים בתחום אלא לעודד שיתוף פעולה בין חוקרים, רופאים ומקבלי החלטות למען מציאת פתרונות יעילים יותר למחלה, להגדיל את שיתופי הפעולה, התקצוב והקידום לאבחון וגילוי מוקדם של המחלה.

תמונות מהדיון: https://photos.app.goo.gl/2S7qohyYfs59H4M8A

יעקב אליאך, דובר הוועדה

משרד הרווחה מקדם תיקון חקיקה שיחזק את מעורבותו בהליך קבלת רישיון נשק

למרות דרישת רשות האסדרה, המשרד לביטחון לאומי התעלם מהצורך בתיאום בינמשרדי בנושא רישוי נשק

בעקבות חשיפת ליקויים חמורים בפעילות האגף לרישוי כלי ירי, ביניהם חשד לאי סדרים בתהליך מתן רישיונות כשגורמים פוליטיים הוסמכו לאשר זאת, קיימה הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי דיון נוסף בנושא. בהוראת השר איתמר בן-גביר, נציגי משרדו - הגורם האחראי על האגף לרישוי כלי ירי, לא השתתפו בדיון. היועמ"ש של הוועדה, תומר רוזנר אמר כי ההיתלות בהוראה על היעדרות מכוונת מסיבות שנושא זה נידון בעתירה בבית המשפט אינו נכון שכן ועדות הכנסת פועלות תמיד כאשר במקביל יש אינספור עתירות בנושאים אלו ותפקידה של הכנסת היא להוות גורם פיקוח ובקרה על עבודת הממשלה ובמקרה זה תפקידה נפגע. יו"ר הוועדה וחברי כנסת הביעו ביקורת על התנהלות השר לביטחון לאומי וקראו ליו"ר הכנסת למנוע פגיעה וזלזול חמור בתפקיד הכנסת והוועדה.
יו"ר הוועדה ח"כ מיקי לוי אמר: "משרד הביטחון הלאומי נוהג כממשלה בתוך הממשלה. היעדרם היום הוא יריקה בפרצופה של הרשות המחוקקת. נקיים דיון חוזר ונוציא צו הבאה"*

יואל בריס יו"ר רשות האסדרה במשרד ראש הממשלה אמר על הנושא כי בדיון מול מוביל הרגולציה במשרד לבט"ל, סוכם שיש צורך בנושא הרחבת פעולות האגף בתיאום הבין-משרדי עם מס' גופים רלוונטיים. אחרי כמה תזכורות הובטח שנקבל את התייחסות המשרד, והיא טרם התקבלה. הטענה של המשרד לבט"ל היא שחלק מהדברים נעשו כבר והם ישוקפו בכתב.

יונתן אריה, מנהל מיזם קהילות בטוחות 'יוזמות אברהם' אמר בדיון כי הובאו נתונים חדשים ורלוונטיים שלפיהם מס' בקשות הנשק שנבדקו ואושרו ע"י חמ"ל המתגברים הוא הרבה יותר גדול בהשוואה לכמות הבקשות שנבדקו ע"י עובדי אגף כלי ירי, "נוכח מה שאנו יודעים בנוגע לדרך לא מקצועית, מינהל לא תקין וללא ראיונות פרונטליים, המספרים שהוצגו צריכים להפחיד אותנו. הנשק יכול להגן אך יכול גם להוות פגיעה בחיי אדם, בפרט על אוכלוסיות חלשות. כמו-כן יכולה להיות פגיעה בחיי האוכלוסייה הערבית, כאשר היד תהיה קלה על ההדק.

הודיה מויאל, קשרי ממשל בשדולת הנשים בישראל "יש עליה דרמטית במס' המתחמשים, אנו מבינות את תחושת הפחד וחוסר הביטחון האישי של אזרחי המדינה, אך מצד שני יש חשש שהנשק יגיע לידיים לא נכונות. משרד הרווחה לא גורם קובע ולא גורם ממליץ בהליך קבלת הרישיון. מדובר בלקונה משמעותית מאוד מאחר שיש אנשים שיכולים לפגוע בחיי אדם, ובפרט בנשים וילדים, ועדיין לא נמצא לזה פתרון. משרד הרווחה והמשרד לבט"ל צריכים להתממשק יחד. למשרד הרווחה יש נתונים שאין אותם למשטרה, והנשים מגיעות למרכזי האלימות במשפחה".

סאיד תלי, מנהל תחום פ"א אלימות במשפחה ועדות ותוכניות, משרד הרווחה והביטחון החברתי: "יש עליה בפניות אלינו, לכן הוקם צוות משותף עם אגף כלי יריה בנוכחות המשטרה. עלינו להיות גורם ממליץ לגבי בקשות של מקרים שמטופלים אצלנו וזה דורש חקיקה. בנוסף יש לשפר את ההתממשקות ודרכי העבודה כדי שתהיה לנו גישה למערכת הקיימת לצורך דיווח. הדברים נמצאים בתהליך מתקדם בהובלת הנהלת המשרד. בשבועות הקרובים תהיה לנו הצעה לתיקון החקיקה וישמר הממשק הקיים".

תמונות מהדיון:https://photos.app.goo.gl/JAwi7jXsU9VGCxqXA

דוברות הכנסת- יחד ננצח (הוועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה)

הוועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה קוראת לממשלה לפעול אקטיבית למיצוי זכויות האזרחים

יו"ר הוועדה ח"כ אברהם בצלאל: "הנפגעים הגדולים ביותר מאי מיצוי זכויות הם אזרחים מהעשירונים הנמוכים שהכי זקוקים להן"

הוועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה קיימה היום דיון בנושא אי-מימוש זכויות אזרחים בשעת מלחמה. בפתח הדיון התייחס יו"ר הוועדה ח"כ אברהם בצלאל לנפילת שני הלוחמים אמש בעזה, וכן למבצע המוצלח לשחרור שני החטופים: "לבנו כואב עם משפחות הנופלים הגיבורים שלנו ולצד זאת אנחנו שמחים עם משפחות החטופים ששבו הביתה. כל אחד מהם הוא עולם ומלואו. אנחנו רואים שהממשלה וצה"ל עושים הכל כדי להציל את החטופים שלנו ומתפללים שבעזרת השם יצליחו להחזיר את כל 134 הנותרים לשטחינו".

בהתייחס לנושא הדיון אמר ח"כ בצלאל: "זכויות זה כסף שמגיע לאזרחים, אבל במקרים רבים האזרח כלל לא יודע שמגיע לו, או שהוא יודע ולא מסוגל לדרוש אותן עבור עצמו. ברוב המקרים הנפגעים הגדולים ביותר מאי מיצוי זכויות הם אזרחים מהעשירונים הנמוכים שהכי זקוקים להן, כי להם אין את המידע, את האפשרויות הדיגיטליות או היכולת הכלכלית להיעזר בעורכי דין או בגורמים אחרים שיעשו זאת עבורם. לכן יש צורך בהקמה של גוף מתכלכל שיסייע לאזרחים למצות את זכויותיהם מול משרדים שונים שמטפלים בזכאויות שונות. אם נדע לעשות זאת אנשים יקבלו את מה שהם צריכים ולא נמצא אותם אח"כ ברווחה ובמקומות אחרים".

לתמונות מהדיון:
https://photos.app.goo.gl/FaP7ZDwvhyduwQR27
צילום: דוברות הכנסת- דני שם טוב

אלי כהן, מנכ"ל פתחון לב: "על-פי הנתונים שלנו, ככל שיורדים בעשירונים יש יותר אי-מיצוי זכויות באחוזים משמעותיים. מבין המשפחות שאנחנו מטפלים בהן- 100% לא מיצו לפחות זכות אחת. יש הרבה מאוד חסמים, בהם חשש מפנייה לגופים חברתיים, בושה וסטיגמה, קושי בהגעה פיסית ועוד. המלחמה הוסיפה הרבה מאוד קהלים שיכולים וצריכים למצות את זכויותיהם. עשרות אלפים שזכאים לזכויות שונות כנפגעי פעולות איבה, מפונים, משרתי מילואים ועוד. צריך לפעול אקטיבית כדי לאפשר להם למצות את מה שמגיע להם. בין היתר הגענו לשטחי כינוס של מילואימניקים, למלונות וסייענו לאנשים לממש את הזכויות שלהם. בנוסף, הקמנו את "זכות בקלות", בשיתוף הביטוח הלאומי וארגון "כל זכות", המסייע לאזרחים במימוש זכויותיהם בצורה נגישה ומרוכזת, עם מענה אישי ואנושי. קיבלנו עד כה מעל 17,000 פניות. 83% מהן נסגרו בהצלחה, תוך מימוש זכויות בסך של למעלה מ-56 מיליון שקל". כהן הציג בפני הוועדה דוגמה של אזרח שפונה מביתו בדרום, עבר להתגורר במרכז ושב לעבוד בדרום ובאמצעות סיוע במימוש זכויותיו קיבל מענקים בסך של 23,373 שקל, בהם מענק אכלוס עצמאי לדיור ומענק לעידוד תעסוקה. אזרח אחר, בעל עסק עצמאי, קיבל בעזרת הסיוע פיצוי מהמדינה של 380,000 שקל.

ארז פרלמוטר, יו"ר 'כל זכות' ושותף בפרויקט "זכות בקלות" הוסיף: "נכון שיש חסמים וביורוקרטיה אבל הבעיה היא הרבה פעמים פשוט לתת לאנשים את המידע ולהכניס אותם לתהליך. כל המחקרים אומרים שהסיבה מספר אחת לאי מיצוי זכויות היא אי-ידיעה, ואם כבר אדם יודע, הוא חושב שמאוד מסובך לממש. לדוגמה, לפי מחקר של הביטוח הלאומי, 45% מהזכאים להשלמת הכנסה לא ממששים אותה. מיליארד ורבע ש"ח בשנה על הרצפה, שמיועדים לאנשים שהכי מגיע להם, והתהליך לקבל את זה מאוד פשוט. ב'כל זכות' אנחנו מנגישים זכויות במעל 7,000 דפים רק בעברית, לצד דפים גם בערבית וברוסית. בחודש רגיל נכנסים לאתר שלנו 1.7 מיליון משתמשים. מפרוץ המלחמה ועד סוף דצמבר 1.4 מיליון משתמשים נכנסו רק לדפים שקשורים לחרבות ברזל-זכויות בתעסוקה, מילואים, נפגעי פעולות איבה. פרסמנו גם מספר מדריכים שמאגדים זכויות למפונים, לעצמאים ועוד".

מספר משרדי ממשלה פירטו בפני הוועדה כיצד הם פועלים כדי למקסם את הנגשת המידע ומימוש זכויותיהם של האזרחים.

עו"ד שלומי מור, מהמוסד לביטוח לאומי אמר: "הביטוח הלאומי לא מחפש לחסוך ולו שקל אחד. אנחנו רוצים שכל הכספים יגיעו לציבור שזכאי להם. בחלק גדול מהזכויות אין לנו אפשרות לדעת מראש מי זכאי ולכן אנחנו עושים מאמץ גדול להנגיש את המידע באתר וגם בפלטפורמות בהן לא היינו בעבר כמו טיקטוק, פייסבוק וטלגרם, כדי שאנשים ידעו ויגיעו לממש. כשאדם מגיע לממש זכות אחת יש ניסיון למצות זכויות נוספות. מאז פרוץ המלחמה הקמנו שני מוקדים שהתמקדו רק בזכויות הנוגעות למלחמה. הגענו לכל 280 ריכוזי המפונים כדי לסייע במימוש הזכויות וכן הוצאנו טופס מקוצר בלינק במקום טופס רגיל, ובזכות זה מעל ל-54 אלף אנשים הוכרו וקיבלו טיפול באופן מהיר מאוד".

נועה רוזנפלד, משרד ראש הממשלה: "בשבוע הראשון למלחמה יזמנו קמפיין בדיגיטל ובטלוויזיה לאוכלוסייה הכללית, החרדית והערבית, יצרנו חיבורים בתוך הממשלה, טכנולוגיים ומהותיים, כדי שהמידע ייצא החוצה מהר יותר, ויזמנו מספר פורטלים ייעודים למשפחות נעדרים, לשורדי המסיבות, למעסיקים לעובדים ועוד וכן פעלנו להנגיש את הפורטלים באופן ייעודי. יש כ-15 גופים בממשלה שנותנים זכויות ועוסקים במיצוי זכויות. לא נכון שכל משרד ממשלתי יעשה את הפנייה בעצמו. נדרש שילוב ידיים בין גופי הממשלה לבין הרשויות המקומיות עם ארגוני מגזר שלישי שפועלים בשטח מהיום הראשון. נדרשת עבודת תכנון וסנכרון ועבודה רב משרדית".

רונית כהן מרשות המיסים ציינה כי הרשות פונה ומעדכנת את הזכאים למענק עבודה ולהחזרי מס באמצעות שיחות טלפון ומכתבים, אולם עדיין יש צורך בהגשת פניות של הזכאים עצמם לשם מימוש הזכויות. לדבריה מעל 120 מיליון ש"ח הוחזרו לאנשים כתוצאה מהמעטפות הירוקות המבשרות על זכאות להחזרי מס.

בתום הדיון קרא שוב יו"ר הוועדה ח"כ אברהם בצלאל להקמת גורם מתכלל שירכז את המידע והסיוע לאזרחים מימוש זכויותיהם מול כלל משרדי הממשלה: "חשוב שאנשים ידעו מה מגיע להם, מה הם צריכים לעשות ושיקבלו את הזכויות והכסף שמגיעים להם. זה חשוב תמיד וביתר שאת בשעת מלחמה".

מור אברג'יל, דוברת הוועדה

אושר לקריאות שנייה ושלישית: מנגנון חדש לניכוי כספי הפיקדון של עובד זר שלא יצא מישראל במועד

יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר: "מנגנון מאוזן שתכליתו ראויה"

ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ הרב ישראל אייכלר אישרה לקריאות שנייה ושלישית הצעת חוק ממשלתית המגדירה מנגנון חדש לניכוי כספי פיקדון של עובד זר שלא יצא מישראל במועד. על-פי המנגנון החדש, 25% מכספי הפיקדון ישולמו לעובד הזר כפוף ליציאתו מישראל, ללא תלות במועד היציאה. 75% הנותרים ינוכו באופן מדורג במקרה של אי-יציאה בזמן בשיעור שיקבע על-פי משך תקופת השהייה שלא כחוק, עד כדי ניכויים המלא לעובד שיישאר בישראל מעל שנה שלא כדין. במהלך החודש הראשון לשהייה הבלתי חוקית לא ינוכו כספים. מדרגת הניכוי הראשונה תעמוד על 5% מהכספים הניתנים לניכוי. העובד יוכל להגיש בקשה להפחתת תקופת השיהוי במשך 3 שנים. הרקע להצעת החוק הוא פסק דין של בג"ץ שקבע כי מנגנון הניכוי הקיים, הקובע ניכוי מלא של כספי הפיקדון לעובד זר שישהה בישראל שלא כחוק חצי שנה ומעלה, פועל למען תכלית ראויה אולם אינו מידתי.

במהלך דיוני הוועדה בהצעת החוק אמר יו"ר הוועדה ח"כ הרב ישראל אייכלר: "מדובר במנגנון מאוזן שתכליתו ראויה. אנחנו רוצים שכל עובד ידע ויקבל את מה שמגיע לו, ולצד זאת שינהג באחריות ויעזוב בזמן. חשוב מאוד לוודא שלא יעשה עוול לשום עובד ולשם כך יש לתת לעובדים את כל המידע בצורה נגישה, בשפות ובפלטפורמות הזמינות להם, כדי שאיש לא ייפול בין הכסאות".

עו"ד אלעד כהנא מ'קו לעובד' התנגד לאורך הדיונים בהצעת החוק למנגנון המוצע בטענה כי הוא דומה למנגנון שנפסל לדבריו על-ידי בג"ץ. לצד זאת, הדגיש כי אם יאושר המנגנון, ישנה חשיבות רבה לוודא שהעובדים יודעים את החוק, מכירים את מעמדם החוקי בכל עת וכן כי קיימת אפשרות נגישה עבור העובד לערער על ניכוי הכספים, גם לאחר שובו למדינת המוצא. נציגי רשות האוכלוסין וההגירה השיבו כי כבר היום יכול כל עובד זר לצפות במידע על-אודות אשרת שהייתו באתר הרשות וכי בקרוב תושק גם אפליקציה ממשלתית שתגביר את נגישות המידע לעובדים, לרבות תרגום לשפות הרלוונטיות לעובדים שמגיעים לעבוד בישראל. לצד זאת, הדגישו כי האחריות למעקב אחר תוקף אשרת השהייה וליציאה במועד הינה של העובד. עוד ציינו כי האפשרות להגשת בקשה להפחתת תקופת השיהוי קיימת כבר במעמד משיכת כספי הפיקדון טרם יציאתו של העובד מהארץ, וכן תהיה אפשרית על-פי הצעת החוק הנוכחית למשך 3 שנים מיום היציאה, אל מול שנה וחצי בלבד כיום.

לתמונות מדיוני הוועדה בהצעת החוק:
https://photos.app.goo.gl/kg5Tdn5r8c6yxfR49
צילום: דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ

דוברות הכנסת (ועדת החינוך, התרבות והספורט) - מנצחים ביחד

סקר שהוצג בוועדת החינוך: 80% מההורים חושבים שבעקבות המלחמה יש צורך ללמוד יותר על מורשת העם היהודי

יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב: "יש פער ענק בין התוכניות של משרד החינוך לבין מה שקורה בשטח"

ח"כ גלית דיסטל אטבריאן: "מערכת החינוך הממלכתית גזלה ממני את הזהות שלי. היהדות היא יהלום שאנחנו יושבים עליו וקוברים אותו"

ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות חבר הכנסת יוסף טייב קיימה היום (שני) דיון בנושא חוסן תלמידים בזמן המלחמה לאור חשש מטשטוש ערכי הציונות, מורשת וזהות במערכת החינוך.

מנכ"לית ארגון מאירים דורית יצחק: "מערכת החינוך שלנו נכבשה. הילד שלי מכיתה א-ד לא למד תורה בחינוך הממלכתי. לא ציינו שם השנה את ט"ו בשבט ובשנה שעברה לא ציינו את יום ירושלים. בשיעורי אזרחות אצל הבן השני שלי הטמיעו ערכי שמאל פרוגרסיביים. ערכנו סקר של מאגר מוחות בקרב 1,000 הורים ומורים מרחבי הארץ ממנו עולה כי הילדים לא יודעים מספיק, המורים לא מלמדים מספיק. הם חסרי אונים בגלל המערכת". נתונים נוספים מהסקר הראו כי רוב מובהק של ההורים והמורים בחינוך הממלכתי סבורים כי יש צורך להוסיף לתוכניות הלימודים שיעורים נוספים בנושאי מורשת העם היהודי, וכי השיח השלילי סביב לימודי היהדות והמורשת מוביל למחיקת הזהות היהודית של התלמידים." עוד מהסקר - 80% מההורים חושבים שבעקבות המלחמה והטבח ב-7 באוקטובר יש צורך להכיר וללמוד יותר על מורשת העם היהודי. נתון נוסף מראה שרק 27% מההורים חושבים שמערכת החינוך מספקת מענה ראוי בנושאי מורשת העם היהודי."

ח"כ גלית דיסטל אטבריאן: "מערכת החינוך הממלכתית גזלה ממני את הזהות שלי. ומה שקורה עכשיו - חמור פי אלף. היהדות היא אוצר של ידע גלום, יהלום. אנחנו נאלצים לכפות את היהלום הזה כי אנשים לא יודעים מה יש שם. גדל פה דור בוּר. בעזה יש את אללה. לנו גדעו את השורשים מתחת לרגליים. למדתי 7 שנים פילוסופיה. זה אבק לעומת היהלום שאנחנו יושבים עליו וקוברים אותו. הילדים שלנו לא יודעים מה זה להיות יהודי. גדלים פה ילדים שחושבים שהיהדות שלהם זה לאכול פיצה."

ח"כ מאיר כהן: "הרצון להתפשר עם כולם גרם לכך שמשרד החינוך לא מבין את תפקידו במדינה היהודית. אני לא דתי ולא ימני ואני כואב את השחיקה הזאת".

ח"כ טלי גוטליב: "אנחנו מזהים אצל התלמידים שחיקה של האתוס והמורשת היהודית במדינת ישראל. במערכת החינוך יש דיפ סטייט, של עמותות שנכנסות ומטמיעות רעיונות רדיקליים שאינני יודעת מי מפקח עליהם. כך אנחנו מוצאים תלמידים שהאתוס היהודי לא בשל בהם. הגדרת המדינה שלי היא יהודית ודמוקרטית.

יו"ר הוועדה ח"כ יוסף טייב: "יש פער ענק בין התוכניות של משרד החינוך לבין מה שקורה בשטח. יש לייצר מנגנון שקיפות בית ספרי שיידע את ההורים על שעות החינוך הנלמדות בבית הספר. אני מזהה פה כשלים בשרשרת הניהול עד לכיתות. לאור הממצאים של ארגון מאירים, אני מציע שמשרד החינוך יקים ועדה פדגוגית שתבחן את חומרי הלימוד האמורים בהשוואה לחומרי הלימוד שלפני עשור, כדי לבדוק האם יש צמצום. אנחנו נתכנס פה לדיון המשך".

ח"כ חנוך מילבצקי: מערכת החינוך הממלכתית לא רלוונטית לחלק גדול מהאזרחים היהודים פה. היא צריכה לשקף את היותה של ישראל יהודית ודמוקרטית. כל הזמן מדברים על דמוקרטית ושוכחים את היהודית. הכלה שלנו לרעיונות מטורפים מתוך מחשבה שאנחנו פלורליסטים - זה לא תפקידה של מערכת החינוך. תפקידה לחבר לשורשים ולמהות של הקמת מדינת ישראל, המדינה היחידה לעם היהודי."

ח"כ לימור סון הר מלך: "כשלמדתי בצעירותי בבי"ס ממלכתי לא היה לימודי תנ"ך בכלל וגם לא מורשת. היום זה פי כמה וכמה. לא יכול להיות שתהיה נשמה אלוקית שלא יודעת מה השליחות שלה בעולם הזה. כל יהודי זכאי ללמוד על מיהו ומדוע נולד דווקא לעם היהודי".

ח"כ יבגני סובה: "בחלק מבתי הספר המתוקצבים עי הממשלה יש מילים כמו הרצל וציונות שלא מופיעות שם. בואו נהיה הוגנים."

סגן יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך יובל אוליבסטון: "תרבות יהודית ישראלית היא מקצוע חדש שהוקם לפני 8 שנים, בתקופה בה לא קם תחום דעת נוסף. המקצוע הזה נלמד בכיתות ג'-ט' ועוסק בתפילה, דמויות מופת, יהדות ויש חובה ללמדו כל שבוע. יש מאמץ של רתימת מורים והשקעת תקציבים לצד פיקוח. משרד החינוך הכשיר 370 מנהלים לתחום הדעת הזה. בנוסף, הנחה שר החינוך לקדם תוכנית לחודש התקומה, שתתקיים מיד לאחר הפסח, ותעסוק בגיבוש וחיזוק הזהות היהודית."

מנהלת מרכז הדרכה חמ"ד במינהל חברה ונוער יעל קופרשטוק: "כל תלמיד מקבל שעת חינוך אחת בשבוע ובמסגרתה מדברים על דגל וסמל, מה זה להיות אזרח המדינה. בנוסף, כמאה אלף תלמידים לקחו חלק בשנה האחרונה במסעות של שביל התנ"ך, מסע ישראלי, מסעות בנושא חקלאות ועוד." חברי הכנסת העירו שיש 2 מיליון תלמידים.

מפקחת במשרד החינוך יעל אמיתי: "השנה, מקצוע התנ"ך חייב להילמד באופן קבוע כל השנה ולא באיגום של פרק זמן ממוקד, כהפקת לקחים מהעבר."

לתמונות וסרטון (דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)
https://photos.app.goo.gl/yhmhu9qwzBiqAwns7

אורית הראל, דוברת הוועדה

דוברות הכנסת - יחד ננצח
(ועדת הכלכלה)

כדי לאפשר לחברת החשמל לקבל נתונים שיסיעו במתן הנחות לזכאים - ועדת הכלכלה דורשת לאשר לה הגדרה של גוף ציבורי

היו"ר ביטן דרש לסיים את התהליך תוך חודש ולא אחרי שנים

ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיימה המשיכה היום את הדיון המהיר לבקשת ח"כ סימון מושיאשוילי, שעסק בחשש שעשרות אלפים מהזכאית להנחות בתשלום חשבון החשמל לא מקבלים אותן. בתום הדיון השני שקיימה הוועדה בנושא סיכם היו"ר ביטן וקרא להגדיר את חברת החשמל במהירות כגוף ציבורי, כדי לתת לה את המידע לו היא זקוקה למימוש החוק.

בישיבה שהתקיימה בשבוע שעבר הסביר ח"כ מושיאשוילי, כי כ-158 אלף צרכנים זכאים להנחה בתשלום חשבון החשמל, בהם ניצולי שואה וחיילים בודדים, ולא מקבלים אותם. מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר, התייחס לנתונים ואמר כי מפילוח של חברת החשמל עולה שרק 20 אלף זכאים לא מקבלים את ההנחות, מאחר שהחברה לא יודעת לתת להם מענה כי אין להם מונה. הוא הוסיף כי מבקר המדינה לא לקח בחשבון שברשימה יש כאלה שבן הזוג שלהם קיבל הנחה, ולכן לא ניתן לתת אותה כפול. לדבריו, יש כ-3,500 חיילים בודדים זכאים, וישנם גם חסרי כתובת מהפזורה הבדואית.

שפיגלר הסביר כי כשהחברה מאתרת זכאי היא מעבירה לו את ההחזר רטרואקטיבית ממועד הזכאות. "הקמנו קרן סיוע לאנשים שידם אינה משגת והכפלנו עם הקרן לידידות את הסכום ל-30 מיליון שקל. אבל אנחנו רוצים נתונים, ומשרד המשפטים, למרות הפצרות שלנו, מתנגד לזה וצריך לשאול אותם למה". בדיון היום הוא הוסיף כי החברה פנתה למשרד המשפטים כבר לפני שנתיים, ולא קיבלה תשובה.

נציגת משרד המשפטים, עו"ד נרמין ברהום, התייחסה לכך היום בישיבה ואמרה כי הפניה נבחנת. שפיגלר ציין כי הוא שלח כבר שני מכתבים ארוכים ומפורטים, ולא מבין למה לא נותנים לחברה כלים ונתונים שיאפשרו לתת הנחה לכל מי שזכאי.

מנהלת תחום בקרה, ביקורת וחופש המידע ברשות החשמל, עידית ימיני, אמרה כי "הנתונים של כל הזכאים מגיעים לחברת החשמל מדי חודש מהגופים הרלוונטים, ביניהם: ביטוח לאומי, משרד האוצר, מערכת הביטחון ועוד. אי-המיצוי עליו מצביע המבקר נובע מסיבות אחרות, כמו למשל שני זכאים באותו הבית, או כאלה שיש קושי באיתורם. באשר להכרה של חברת החשמל כגוף ציבורי מתקיימים דיונים שוטפים עם משרד המשפטים, ורשות החשמל אינה מתנגדת לכך באופן עקרוני".

מזכירת חברת החשמל, מור חלוץ, הגיבה ואמרה כי אם החברה הייתה מקבלת את הנתונים לא היה צורך בדיון הזה. היו"ר ביטן אמר כי הוא סבור שלחברת החשמל מגיע לקבל הכרה כגוף ציבורי לצורך העניין הזה, וזה לא צריך לקחת שנתיים. "אתם רוצים שנוציא הודעה שמי שלא מקבל את ההנחה שמגיעה לו שיפנה לרשות החשמל ולמשרד המשפטים?", שאל היו"ר ביטן.

הוא סיכם ואמר כי רשות החשמל צריכה לעזור בעניין הזה, וכי הוועדה סבורה שכדי לעמוד ביעדי החוק חברת החשמל צריכה לקבל אישור כגוף ציבורי. הוא הוסיף כי הוא מצפה ממשרד המשפטים לסיים את הטיפול בכך במהירות ולתת תשובה תוך חודש ולא אחרי שנים. בנוסף, אמר כי רשות החשמל צריכה לסייע לחברת החשמל ולא ללכת נגדה, והודיע כי יקיים דיון מעקב נוסף בעניין.

דוברות הכנסת (ועדת החינוך, התרבות והספורט) - מנצחים ביחד

דיון פיקוח של ועדת החינוך על החוק החדש למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע | החוק ייכנס לתוקף באוגוסט 2024, לפני תחילת שנת הלימודים

ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות חבר הכנסת יוסף טייב קיימה היום (שני) ישיבת מעקב אחר החוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, שעבר במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית לפני כחצי שנה. רוב הוראות החוק אמורות להיכנס לתוקף תוך שנה מהפרסום - ב-3 באוגוסט 2024 ואולם סעיף 5 לחוק, שעניינו הקמת ועדת המומחים נכנס לתוקף בתאריך 2 בפברואר 2024.

החוק קובע איסור עיסוק והעסקה של מי שהורשע בעבירות אלימות והתעללות כלפי ילדים עד גיל 6 וחסרי ישע במקומות עבודה מסוימים שעיקרם מסגרות חינוך, מגורים או טיפול בילדים עד גיל 6 ובחסרי ישע. לשם אכיפת האיסור, החוק קובע חובה על מעסיק לקבל אישור משטרה כתנאי להעסקה במוסדות אלו.

בישיבתה היום בחנה הוועדה את היערכות משרדי הממשלה ליישום החוק בדגש על הקמת ועדת המומחים, הפרסומים הנדרשים לציבור, התקנת התקנות הנדרשות להסדרת פעילות הוועדה, וכן את ההיערכות להקמת המנגנון המשטרתי למתן אישורי העסקה.

סעיף 5 לחוק מסמיך את שר המשפטים למנות ועדת מומחים שתוסמך לפטור מהאיסור אדם לאחר ששוכנעה כי איננו מהווה סכנה לילדים או לחסרי ישע. נציגת משרד המשפטים עדכנה את ועדת החינוך כי הוועדה מונתה רק היום, באיחור של 10 ימים מהמתוכנן. על-מנת שוועדת המומחים תוכל לפעול, היה על השר להתקין תקנות המסדירות את פעילותה. גם כאן, עדכנה הנציגה את הוועדה כי התקנות טרם הוסדרו בשל המלחמה.

הילה בוסקילה, הנהלת בתי המשפט: "ועדת המומחים מוכנה לתחילת עבודה. המתנו עד כה למינויים של חברי הוועדה והעומד בראשה. בהליך מינוי מקובל נבחר לעמוד בראש הוועדה השופט בדימוס הרן פיינשטיין ולצידו 2 מומחים."

נציגי המשטרה עדכנו על עבודת המיחשוב שנעשית בימים אלה להקמת מודול שיבוא כתוספת על המערכת הקיימת. כל גורמי משרדי הממשלה שנכחו בדיון התחייבו כי כל הדרוש יהיה מוכן לאותו המועד, ערב תחילת שנת הלימודים הבאה.

אורית הראל, דוברת הוועדה

דוברות הכנסת (ועדת החוקה)
מנצחים ביחד

ועדת החוקה החלה לדון בהארכת כהונת הרבנים הראשיים נוכח דחיית הבחירות לרשויות המקומיות בעקבות המלחמה; הצבעות ייתכנו מחר

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "לוועדה הגיעו הרבה בקשות הארכות מועד והתחושה מאוד לא נעימה שכשמדובר ברבנים ושירותי דת כל החשדות והשלדים צצים מהארון. יש פה ערים עם בעלי תפקידים לא מאוישים וצריך לבחור ולייצר המשכיות"

המשנה ליועמ"שית, עו"ד כרמית יוליס: "דחייה נוספת מעוררת קשיים משמעותיים וכוללת גם דחייה והארכה של נושאי משרה שיפוטית. על-רקע זה עלה קושי משפטי משמעותי ופגיעה בעקרונות יסוד כשתוך כדי התקופה משנים את כללי המשחק"

ועדת החוקה החלה היום (ב') להכין לקריאות שניה ושלישית את הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד-2024.
מוצע לדחות את מועד סיום כהונתם של הרבנים הראשיים לישראל המכהנים כיום, כך שימשיכו לכהן עד ליום כ"ב באייר התשפ"ד (30 במאי 2024) וכן לקבוע את מועד סיום כהונת חברי המועצה הנבחרים, במועד האמור. בכך ניתן יהיה לקיים את הבחירה ברבנים ראשיים חדשים בסמוך לאחר הבחירות לרשויות המקומיות.
בנוסף, מוצע להוסיף הוראה הקובעת כי לעניין הבחירות הראשונות לרב הראשי לישראל ולחברי המועצה הנבחרים, שיתקיימו לאחר תחילתה של הוראת השעה, יהיו חברים מסוימים באסיפה הבוחרת (רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב, רבני שכונה וראשי המועצות הדתיות) רק מי ששימשו בתפקידם ערב תחילתה של התיקון המוצע והמשיכו לשמש בתפקידם כאמור במועד הבחירות הראשונות.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מועד הבחירות לרבנים הראשיים אמור לחול בסמוך למועד הבחירות לרשויות המקומיות, בשים לב גם לסבב בחירות נוסף אם יידרש בחלק מהרשויות המקומיות. הדבר מעורר מורכבות מאחר שראשי הרשויות, המהווים שיעור נכבד מהחברים באסיפה הבוחרת והמייצגים ציבור גדול, נמצאים לקראת תום כהונתם וחלקם עשוי להתחלף במערכת הבחירות הקרובה לרשויות המקומיות".

מנכ"ל המשרד לשירותי דת, יהודה אבידן: "כתוצאה מדחיית הבחירות לרשויות המקומיות נכנסנו לסד זמנים בלתי אפשרי. לאחר דין ודברים לגבי המועד הסכמנו על סוף מאי. ביקשנו שהבחירות למועצת הרבנות יידחו לחודשיים לאחר מכן. יש להפריד את מועד הבחירות למועצת הרבנות הראשית כי לא יהיה נכון שהרבנים הראשיים היוצאים יהיו אלו שישפיעו על הרכב המועצה של הרבנים הנבחרים והדבר קיים כך מ-2008. נבקש לעמוד על כך שכל מי שייבחר לכהונה לא יוכל להיות חבר באסיפה הבוחרת.
הסכמנו לכך כדי שלא ייווצר מצב שיחשבו שנרצה להשפיע על הגוף הבוחר ואנחנו עומדים על כך שמה שלא יהיה ואיזה תאריך שיתקבל, שחברי הגוף הבוחר לא יוכלו להיות חברים באסיפה הבוחרת.
יש חשיבות גדולה להתרחק כמה שיותר מהבחירות לרשויות המקומיות.
אני לא מבין את החזרה של הייעוץ המשפטי לממשלה מכך שאחת המטרות הייתה לאפשר הרכבי רבנים ומועצות דתיות שישקפו את הרכב האסיפה הבוחרת, כך שערים גדולות מקבלות ייצוג אוטומטי וזה יורד בהתאם לגודלן. היום נוצר מצב שגן יבנה תקבל ייצוג בגוף הבוחר וירושלים לא".

ח"כ יצחק פינדרוס: "לא ברור מה הבהילות סמוך לבחירות המקומיות, עזבו את ההסכם עם גנץ לפיו לא ממנים לתפקידים ציבוריים, דבר שיכול לפרק ממשלה, מה הלחץ למחר בבוקר? כתושב ירושלים אני מרגיש לא בנוח עם הנושא".

עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועמ"שית לממשלה: "אנחנו מביאים הצעת חוק ממשלתית שעברה ועדת שרים לחקיקה אחרי הרבה דיונים. סיום הכהונה אמור היה להיות ב-9.4 ובתזכיר החוק נדחה לשלהי אוגוסט. לאחר שיח מעמיק בקרב כלל הגורמים אנחנו סבורים שדחייה נוספת מעוררת קשיים משמעותיים וכוללת גם דחייה והארכה של נושאי משרה שיפוטית. על-רקע זה עלה קושי משפטי משמעותי ופגיעה בעקרונות יסוד כשתוך כדי התקופה משנים את כללי המשחק.
מאחר שמדובר על הארכת כהונה נוספת, יש צורך בשני תיקונים- דחיית הבחירות בשל הארכת הכהונה צריכה להידחות בפרק הזמן המינימלי הנדרש. הגענו לחודש מאי לאחר שיח עם המשרד לשירותי דת ובשל כך שראש עיר נכנס תוך 21 יום לתפקידו, ויש גם אפשרות של סיבוב שני, כולל מועד ההודעה לראש העיר ולוועדה. אבן היסוד השנייה, שעולה בקנה אחד עם הצעת החוק הפרטית- שינוי הגוף הבוחר, חורג מהפגיעה המינימלית הנדרשת. שינוי כלל חברי האספה הוא קושי משמעותי. סעיף הכשירות בחוק מונע את היכולת למנות. לא הצלחנו להבין מה מצדיק את הדחייה למועצת הרבנות כשפתאום צצו עוד חודשיים. עד 2008 הבחירות למועצת הרבנות היו נערכות לפני בחירת הרבנים הראשיים. עיקר חוו"ד שלנו מתבסס על שני אדנים- דחייה בפרק הזמן המינימלי שהוא העמדה הממשלתית וכן מניעת האפשרות למנות בתוך תקופה. אי-אפשר להחזיק את החבל בשני קצותיו. היו פה נציגים שלנו גם בפעם הקודמת והצביעו על הקשיים המשפטיים".

היו"ר ח"כ שמחה רוטמן: "בדחייה הקודמת לקחתם את הרב של ירושלים שיש לו מקום מכוח תפקידו, והוצאתם אותו מההליך, העפתם אותו בפועל. זה מבחן התוצאה. אם ניקח לדוגמה את הוועדה לבחירת שופטים- אם אחוקק שלא יתקיימו בחירות עד חודש נובמבר 2024 מישהו יגיד שזה לא פרסונלי? הרי זה יגרום לכך שהשופט פוגלמן לא יהיה בגוף הבוחר כי כהונתו פוקעת באוקטובר. קבענו מראש לו"ז כדי שרבני הערים הגדולות יהיו חלק מהגוף הבוחר. בנוגע לרבנים הראשיים אין היגיון ויש חשיבות גדולה בבחירת ראש העדה הדתית היהודית עם השתתפות של הערים הגדולות. הצעת החוק לא מחזיקה בהיגיון פנימי. אלמלא הייתה פורצת המלחמה היו בחירות ב-30.10 לרשויות המקומיות, והיה פרק זמן משמעותי ולא הייתה שום הוראה בחוק שהרבנים שימונו יימנע מהם להשתתף בגוף הבוחר. זו התערבות בגוף הבוחר למועצה, זה משונה.

לא הגיוני שאקבע במפורש בחקיקה שהערים הגדולות למעט באר שבע לא נמצאות בגוף הבוחר אפילו אם יגיעו להסכמה. אני מעריך שהסיכוי שימונו נמוך עד לא קיים, אבל כקביעה זה משונה.

אחרי התיקון הזה נקדם בוועדה תוך הסכמות את החוק הפרטי העוסק בבחירת רבנים".

ח"כ משה רוט: "ההתעקשות על יום פה ויום שם היא לא לעניין. אחת הסיבות לשנה מעוברת היא תיקון דרכים תרתי משמע. ראוי ונכון לתת את הדחייה המבוקשת.

יועמ"ש הוועדה עו"ד ד"ר גור בליי: "הדחייה של הבחירות לרשויות המקומיות הייתה בתקופת החודשים בהם היה גיוס מילואים מאסיבי. נובמבר ודצמבר לא דומים למאי ויוני מבחינת התנהלות המדינה".

היו"ר רוטמן: "בנוסח שאציג למחר הבחירות לרבנות הראשית יידחו בדיוק באותו פרק זמן שנדחו הבחירות לרשויות המקומיות, לתחילת אוגוסט. אני מאוד מקווה שעד לתאריכים הללו, המשרד לשירותי דת והעיריות יבצעו את הליכי הבחירות ויאיישו את התפקידים.
בנוסף, כתוצאה מהדחייה לרשויות המקומיות, אנו נמצאים במצב בו יש רשויות ללא רבנים ולכן יש לייצר מצב גישור לפחות על רוב התקופה שלא יהיה מצב בו הכהונה פוקעת והערים נשארות ללא רבנים.
לוועדה הגיעו הרבה בקשות הארכות מועד והארכנו "פלאט" והתחושה מאוד לא נעימה שכשמדובר ברבנים ובשירותי דת כל החשדות והשלדים צצים מהארון".

המשנה ליועמ"שית עו"ד יוליס: "אני חייבת להסתייג מכל עניין החשדות כי עשינו הרבה מהלכים שהיו בשיח עם הייעוץ המשפטי לממשלה וזה לשים את הזרקור במקום הלא נכון. בכל הדחיות האחרות היה שיקול ספציפי רלוונטי לרשויות המקומיות. פה מה שעומד לפנינו הוא איך הבחירות לכהונת הרבנים הראשיים ולמועצת יכולים להתקיים נוכח דחיית הבחירות לרשויות המקומיות".

צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
https://photos.app.goo.gl/AcGdMqmeP9XRuSAj8

רונית גל, דוברת הוועדה