מוזס ניסה לסייע לנתניהו בהקמת ממשלתו ב-2013

נוני מוזס ניסה לסייע בשנת 2013 לבנימין נתניהו בהקמת ממשלתו - העיד (12.2.24) דובי אייכנוולד במסגרת תיק 2000 במשפט נתניהו. הוא סיפר בהרחבה על המסרים שהעביר בין השניים ועל הפגישות ביניהם שארגן, וזאת כרקע לפגישות שבמרכז כתב האישום בפרשה - עליהן לא ידע דבר בזמן אמת.

אייכנוולד הוא מנכ"ל הוצאת ידיעות ספרים, הנמצאת בבעלות בחלקים שווים של משפחתו ושל קבוצת ידיעות אחרונות. הוא אמר כי קשרי העבודה ביניהם קיימים מזה 30 שנה, הוא מעריך מאוד את מוזס, אם כי אין המדובר בקשרי חברות. את בני הזוג נתניהו, המשיך אייכנוולד, הוא מכיר מאז 1995, כאשר פרסמה ההוצאה את ספרו של נתניהו "מקום תחת השמש", ומאז עמדו בקשר לגבי ספרים נוספים. אייכנוולד הגדיר את הקשר ביניהם כמקצועי ושל אמון והערכה, כמו עם אחרים שספריהם מתפרסמים בהוצאה.

לדברי אייכנוולד, מוזס "מאוד העריך את נתניהו. הוא היה אומר: הוא ראש ממשלה מצוין". עם זאת, הוא הבין ממוזס ("הוא מאוד קצר בדיבור ומאוד מאוד לא משתף") שישראל היום פועל בהיצף "וזו בעיה גדולה לידיעות אחרונות". אייכנוולד סיפר, כי נתניהו התעניין בהשלכות של גוגל ופייסבוק על שוק התקשורת, אמר "אני אנסה לפתור" ושאל אותו מה עושים בנושא זה בארה"ב ובמדינות אחרות. היה זה חצי שנה לפני הפגישות בין נתניהו למוזס, ואייכנוולד העלה בתגובה גם את בעיית ישראל היום שלדבריו אז "הורס את העיתונות".

נתניהו מצידו, המשיך אייכנוולד, התלונן באוזניו פעמים רבות שהתקשורת אינה הוגנת. "הייתה לו הרגשה שידיעות אחרונות נוקט צד. הוא בכלל חשב שהתקשורת היא הדבר הכי משפיע והרגשתי שהוא מייחס למוזס כוחות דמוניים".

ביום הבחירות ב-2013, העיד אייכנוולד, הוא היה עם רעייתו ובנותיהם במתחם התחנה בתל אביב, ושרה נתניהו התקשרה אליו נסערת: "חברים שלך כולם מצביעים [נפתלי] בנט, תדאג אם אתה יכול שיצביעו כמו שצריך", ציטט אותה. אייכנוולד אמר לרעייתו: "איזו שיחה הזויה". לאחר הבחירות, כאשר נתניהו עסק בהרכבת ממשלתו, נפגשו השניים במעון בבלפור, ונתניהו שאל האם אייכנוולד יוכל לשכנע את אלי ישי (אז יו"ר ש"ס) שיסכים להכניס לממשלה את מפלגת העבודה במקום את יש עתיד והבית היהודי.

אייכנוולד העיד, כי מאחר שלא הכיר את ישי, הוא שוחח למחרת עם מוזס, אשר השיב: "אני חושב שהוא ראש הממשלה הכי טוב", והסכים לסייע בתנאי שהדבר לא ידלוף. בעקבות זאת תיאם אייכנוולד פגישה בארבע עיניים בין השניים. אייכנוולד עצמו הסיע את מוזס לבלפור כעבור יומיים בשעות הערב המאוחרות. הוא ביקש מנתניהו לומר לאנשי הביטחון "דובי בא עם חבר" ולא לציין את שמו של מוזס כדי למנוע פרסום - אך אנשי השב"כ שאלו לשמו.

אייכנוולד העיר, כי כאשר בהמשך שמע את נתניהו מתלונן שוב ושוב על תקשורת בלתי הוגנת ואת מוזס מתלונן על תחרות בלתי הוגנת, "חשבתי: שני אנשים כל כך אינטליגנטים ורבי עוצמה. הרגשתי שזה נכון לטובת עם ישראל, באמת בצורה הכי בסיסית, תקשורת בין-אישית הוגנת: דברו! פשוט דברו! הוא [נתניהו] ראה אותו [את מוזס] בתור דמון. הוא [מוזס] ראה אותו [את נתניהו] כאחראי על 2,000 עובדים ומשמיד לו את העסק. דברו! פשוט דברו, זה הכל". בחקירתו במשטרה אמר אייכנוולד, כי גם בזמן אמת זו הייתה המטרה לשמה הפגיש בין השניים.

"כולו זעם בלתי נשלט עלי"

צילום: אדלסון. לא נפגשו [צילום: פטריק סמנסקי, AP]

על אותה שיחה סיפר אייכנוולד, כי היא החלה בעניינים פוליטיים, ובין היתר אמר נתניהו שלא ימנה את ראובן ריבלין ליו"ר הכנסת, כי "הוא בגד בו, לא שירת אותו". לאחר מכן ביקש נתניהו להשאיר אותו לבדו עם מוזס והם שוחחו 40-20 דקות ובסיום הפגישה אף התחבקו. בהמשך היו עוד מספר פגישות פוליטיות דומות, בהן אייכנוולד לא השתתף.

בדרך חזרה מאותה פגישה, המשיך אייכנוולד, הביע מוזס ספקנות רבה וחוסר אמון בנתניהו לגבי ישראל היום; הפתרון בעיני מוזס היה לחייב את העיתון לגבות תשלום תמורת מהדורת יום שישי או להגביל את תפוצתו. במקרים אחרים, העיד אייכנוולד, אמר לו מוזס על נתניהו: "מה הוא חושב לעצמו? אני יכול לשנות כתבות? אני יכול להתערב לסימה קדמון? אני יכול להתערב לנחום [ברנע], ל[שמעון] שיפר? איך הוא חושב בכלל שאני יכול להתערב בעיתון?"

עוד העיד אייכנוולד, כי כחודש וחצי לאחר הפגישות סיפר לנתניהו שהוא נוסע ליריד הספרים בלונדון, ונתניהו הציע שייפגש עם שלדון אדלסון. "ישר לא רציתי, כי אני לא רוציתי להיכנס בכלל ביניהם. אני רציתי להמשיך בחיי. להמשיך לעשות ספרים עם ביבי, להמשיך לעבוד עם נוני, לא להיות בכלל בדבר הזה". הוא סיפר על כך למוזס, שהגיב מיד בשלילה ואמר על נתניהו "שיקיים את מה שהבטיח".

אייכנוולד העיד, כי נתניהו שוחח עימו פעמים רבות על מה שראה ככותרות בלתי הוגנות בידיעות אחרונות כלפיו. הייתה פעם אחת ספציפית שהתקשר אלי באחד הבקרים אחרי אחת הפגישות, כולו זועם, ואמר לי שיש איזו ידיעה שקרית שעומדת להתפרסם ב-ynet או בידיעות. משהו על אב בית [מני נפתלי], נהג. הוא לא ביקש ממני כלום. התקשרתי לנוני ושמתי את זה לפתחו. "אני אפילו זכור שחשבתי: וואי, עכשיו אני הדוור, פתאום התחילו להתקשר אלי, רק זה חסר לי. פעם ראשונה בעשרות שנים שאני פונה לנוני בענייני מערכת".

בחקירתו אמר אייכנוולד, כי אמר למוזס שנתניהו מבקש להוריד את הידיעה עוד לפני פרסומה, ובעדותו אישר זאת. "מאוחר יותר נוני אמר לי שזה טופל ומבחינתי נגמר האירוע". לאחר מכן ראה את עו"ד יוסי כהן, פרקליטו של נתניהו, מדבר בטלוויזיה על אותו נושא. "יומיים אחרי זה הייתי אצל נתניהו ואמרתי לו: תגיד, למה אתה מבקש להוריד ידיעה שקרית, ואתה שולח את העורך דין שלך והם נותנים לזה עוד בומבות אחרות? והוא אמר לי שזו הייתה טעות".

אייכנוולד הוסיף וסיפר: "יום אחד [בשנת 2015] הייתה איזו ידיעה בעיתון. באיזה אירוע ביבי רואה אותי, ואני מרגיש שכולו זעם עלי בלתי נשלט. כמעט ולא הבנתי על מה המדובר. הוא אומר לי: אני כל כך כועס עליכם, עליך. אני יוצא החוצה ואין לי מושג על מה מדובר, והוא היה בטוח שאני יודע. התקשרתי לנוני ואמרתי לו: תגיד, מה ביבי רוצה ממני? מה קרה? ואז נוני אמר לי: הוא צודק. התפרסמה איזו ידיעה, משהו רכילותי, שלא היה לה מקום. הוא צודק, זו טעות ותגיד לו שאם הוא רוצה התנצלות, מה שהוא רוצה - אנחנו נפרסם. זה משהו שהיה קשור בילדיו, זה לא תקין, ככה הוא אמר לי.

"התקשרתי לביבי חזרה ואמרתי: תשמע, נוני אומר שזו הייתה טעות, אני מרגיש שהוא רוצה לרַצות אותך במה שצריך. אם צריך להתנצל, אם אתה רוצה תיקון, כל מה שצריך לעשות - מקובל עליו. תגיד מה אתה רוצה. התחיל דיאלוג שלם ביני לבין דוד שרן, הוא כתב משהו שהוא רוצה שיפורסם, אני חשבתי שזה לא נכון כי זה יפקס את האירוע על הבן שלו". בהמשך שוחח שרן עם העורך הראשי, רון ירון, הטעות תוקנה אחרי יומיים לשביעות רצונה של משפחת נתניהו "ובא לציון גואל".

לפני כן, סיפר אייכנוולד, הייתה בידיעות אחרונות כתבה גדולה על שרה נתניהו. במוצאי שבת הוא היה בבלפור "והוא שוב פעם מאוד מאוד כעס עלי, ממש האשים אותי, למה מתנכלים לו. אני באמת לא הבנתי את זה. זה חודשיים אחרי הפגישות. אני מנסה ליצור קשר בין-אישי; למה צריך את זה עכשיו. שאלתי את נוני, והתשובה הייתה: מה הוא יכול לעשות בכלל". אייכנוולד הדגיש, כי לא ידע על הפגישות בין נתניהו למוזס בהן עוסק כתב האישום ו"הייתי בשוק" כאשר נחשפו ב-2017.

ישראל היום היה בעיית רוחב

בחקירה הנגדית לעו"ד נוית נגב, סניגוריתו של מוזס, אישר אייכנוולד שמוזס הוא אדם דיסקרטי מאוד בכל פגישותיו, ולכן לא הופתע כאשר ביקש לשמור בסוד את הפגישה עם נתניהו לגבי ש"ס. על בעיית ישראל היום ידע אייכנוולד גם מאנשי ידיעות אחרונות וגם מכך שהיא הייתה גלויה לכל, והוא ראה אותה כבעיית רוחב של התקשורת החופשית ושל הדמוקרטיה ולא רק של ידיעות אחרונות. הוא הרגיש שמדובר בעוול ולכן חשב שנתניהו צריך להידרש לנושא.

אייכנוולד הדגיש, כי מוזס לא רצה לסגור את ישראל היום, אלא שהתחרות תהיה הוגנת. "אני חשבתי שהוא [נתניהו] מבין מה שאני מדבר לעומק. הוא איש שהמהות שלו כלכלית" ומבין שכל ענף ייהרס אם יהיה מי שיפעל בו חינם, וזאת לצד הקשר שלו לאדלסון. "עצם העובדה שהוא ביקש פתרונות ושאל והבאתי לו והוא הטריח את עצמו לשמוע, אני מניח שהוא לקח את זה לתשומת ליבו". הוא שיתף את מוזס בתוכן שיחותיו עם נתניהו, העיד.

במקביל, המשיך אייכנוולד, מוזס כינה את נתניהו "שקרן" עוד לפני הפגישות ב-2013, נתניהו כאמור ראה את מוזס כ"דמון" והרבה להתלונן על הפרסומים בידיעות אחרונות. אייכנוולד הסכים עם טענתו של נתניהו לפיה לא ניתן בעיתון ביטוי לעשייה החיובית שלו. נתניהו תפס את מוזס כמי שמכתיב תכנים העוינים לו – "שזה נשמע לי מופרך" – ושביכולתו לשנות בהינף יד את התכנים בעיתון. אייכנוולד היה מעביר למוזס את תלונותיו של נתניהו, אם כי הרגיש שמדובר מצד נתניהו יותר כפריקת כעס.

"חשבתי שהמחשבה שלו על התקשורת מופרכת וגם על נוני מופרכת", המשיך אייכנוולד. "המחשבה שמי שעומד בראש המערכת [בידיעות] יכול להורות לכתבים, לשנות כתבות – זה כמעט מחשבה מופרעת, נוני יכול להוריד כתבה? אם היא שקרית] אוקיי, אבל באופן טבעי, הוא לא יכול בכלל. לא להוסיף ולא להוריד". מוזס אישית חשב שנתניהו ראש ממשלה טוב, אייכנוולד העביר מסר זה לנתניהו, אבל מוזס לא הכתיב את התכנים בעיתון – וגם עובדה זו ציין אייכנוולד באוזני נתניהו.