חוק התקציב הנוסף ל-2024 אושר בקריאה הראשונה

מליאת הכנסת אישרה (יום ד', 7.2.24) בקריאה ראשונה את הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024, התשפ"ד-2024. בהצעה תמכו 57 חברי כנסת, אל מול 50 שהתנגדו, והיא תועבר לדיון בוועדת הכספים.

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את ההצעה: "התקציב הזה טוב, נכון ומאוזן. אנו מנהלים את הכלכלה בתקופת המלחמה בדחילו ורחימו. אני משוכנע שאם נתנהל באחריות – נעבור את המשבר הזה בצורה טובה. התקציב, יחד עם התוכנית המאזנת, יאפשר לממשלה לנהל את המלחמה עד הניצחון, הכל תוך שמירה על אחריות פיסקאלית שמייצרת אמון פיסקאלי במדינת ישראל. האמון הזה קריטי כדי למנוע הדרדרות של הכלכלה ולאפשר לנו לחזור מהר לנתיב של צמיחה".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

ראש האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד: "התקציב שמונח פה היום מחזיר אותנו לכל מה שהוביל לאירועי ה-7 באוקטובר. גסות הרוח, האדישות המוחלטת לצד השני, השיקול הפוליטי בלבד, העולם שבו אתה יודע שלממשלה לא אכפת ממך ושהיא עוסקת רק במה שטוב לה. זהו לא תקציב, זו הודעה שלא למדתם שום דבר, אתם לא תלמדו שום דבר, ולא מעניין אתכם שום דבר חוץ מעצמכם".

יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן: "שר האוצר ושר הביטחון הבטיחו לדאוג לחיילי המילואים והציגו במסיבת עיתונאים חבילת סיוע בהיקף של 9 מיליארד שקל. אני מחפש בכל השורות בספר התקציב – איפה 9 המיליארד שהובטחו?".

יוגדלו תקרת הגירעון וההוצאה הממשלתית לשנת 2024

מליאת הכנסת גם אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 25), התשפ"ד-2024. בהצעה תמכו 52 חברי כנסת, אל מול 44 שהתנגדו, והיא תועבר לדיון בוועדת הכספים.

מוצע בה להעלות את תקרת הגירעון לשנת 2024 כך ששיעור הגירעון הכולל לא יעלה על 6.6% מהתוצר הלאומי הגולמי (במקום שיעור של 2.25%), וכן להגדיל את ההוצאה הממשלתית המותרת בשנת 2024 בשיעור של 11.35% מסך ההוצאה הממשלתית לשנת 2023 לצורך המשך מימון הצרכים הצבאיים ובשיעור של 3.2% לצורך המשך מימון הצרכים האזרחיים הנובעים במישרין מהלחימה.

חוק ההסדרים - בקריאה ראשונה

לבסוף, מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), התשפ"ד-2024. בהצעה תמכו 51 חברי כנסת, אל מול 35 שהתנגדו, והיא תועבר לדיון בוועדת הכנסת.

מוצע בה לקבוע תיקוני חקיקה לביצוע התאמות תקציביות לשם התכנסות למסגרות הפיסקליות לשנת 2024 ואילך, בשל הוצאות הנגרמות ממבצע "חרבות ברזל". בין היתר, מוצע להקפיא את שיעורי השכר הממוצע שממנו נגזרים שיעורי גביית דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות, לשנות את שיעורי הקצבות אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי ולהעלות את שיעור דמי ביטוח הבריאות, לקבוע כי יוקפא מחיר דמי ההבראה בשנת 2024 וכי יופחת יום הבראה אחד לכלל העובדים במשק, ולקבוע בהוראת שעה, כי שר האוצר יהיה רשאי לקבוע כי עודפי מכון התקנים יועברו לאוצר המדינה.

כך נכתב בפרק א' להצעה אשר מגדיר את מטרת הצעת החוק: "חוק זה בא לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות כדי לשמור על מדיניות פיסקלית אחראית, לעמוד בתקרת הגירעון ובמגבלת ההוצאה הממשלתית, ולהגדיל את הכנסות המדינה ואת תקבוליה, והכול בהתאם לתוכנית המאזנת לשנת 2024, בהתחשב בהוצאה הממשלתית הדרושה לצרכים צבאיים ואזרחיים הנובעים מהפעולות הצבאיות המשמעותיות כהגדרתן בסעיף 20א לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992, וליעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2024 ואילך".