הסניגוריה: פגיעה חסרת תקדים באסירים בשל המלחמה

"פגיעה חריפה וחסרת תקדים בזכויות העצורים והאסירים בישראל. משבר כליאתי חסר תקדים, במסגרתו מצופפים עצורים ואסירים - הן פליליים והן ביטחוניים - למרחב מחייה בלתי אנושי ואף לכדי הלנה על הרצפה". במילים אלו מתארת (6.2.24) הסניגוריה הציבורית את המצב בבתי הכלא, בשל מעצרם של אלפי מחבלים - הן אנשי חמאס מרצועת עזה והן פעילי טרור מיהודה ושומרון. היא מדגישה, כי גם אסירים פליליים ישראלים סובלים מתנאים בלתי אנושיים כאלה.

לדברי הסניגוריה, קרוב למחצית מן הכלואים מוחזקים בתנאי צפיפות קשים שאינם עומדים בפסיקת בג"ץ שאמורה הייתה להתבצע כבר ב-2018 (לפחות שלושה מ"ר לאדם), ובהם אלפי עצורים ואסירים פליליים. 3,400 כלואים לנים שלא על מיטה, אלא בעיקר על גבי מזרנים שעל הרצפה. היא מתריעה: "הלנה בתנאי צפיפות קשים, ובפרט הלנה שלא על מיטה, פוגעים אנושות בכבוד האדם ובצלם האנוש, גם כשמדובר במי שהורשעו בעבירות חמורות. ל פי הדין הבינלאומי, החזקת אסיר בשטח של שלושה מ"ר ומטה עולה לכדי ענישה אכזרית, בלתי אנושית ומשפילה".

הסניגוריה הציבורית אומרת כי היא "מבינה היטב את המצב החריג שנובע מהלחימה, ואת הצורך בקליטת עצורים ואסירים רבים בעת הזו. עם זאת, לא ניתן להשלים עם מציאות בה מוחזקים אלפי עצורים ואסירים בשטח מחיה בלתי אנושי לאורך תקופה הולכת ומתמשכת". היא מדגישה, כי תנאי הכליאה היו קשים עוד לפני המלחמה, כאשר המדינה דוחה שוב ושוב את מימוש פסק הדין מאוקטובר 2017 שהורה לה להגיע ל-4.5 מ"ר לאסיר בתוך שנה וחצי; כרגע המועד העדכני הוא סוף 2027.

מיד לאחר פרוץ המלחמה אישרה הכנסת הוראת שעה, לפיה השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, רשאי להכריז לשבעה חודשים על מצב חירום, בו לא יהיה שטח מחיה מינימלי כלשהו. מאז פרוץ המלחמה קלט שב"ס 3,400 עצורים ואסירים, כך שכיום הוא מחזיק למעלה מ-20,000 כלואים פליליים וביטחוניים. הסניגוריה מביאה שורה של דוגמאות למצב הקשה.

באחד מאגפי בית הכלא כרמל מוחזקים 88 אסירים בעוד התפוסה המירבית היא 78; בחדר המיועד לעשרה אסירים נדחסים כעת 13 הנאלצים להשתמש בתא שירותים אחד. בבית הכלא דמון, שנבנה לפני הקמת המדינה, נסגר בשנת 2000 ונפתח מחדש, ישנים מספר אסירים באופן קבוע על מזרונים המונחים על הרצפה, וזאת לצד המצב הרעוע של המבנה. אסירים ביטחוניים בכלא אשל התלוננו שכל ציודם האישי נלקח לאחר פרוץ המלחמה והם נותרו כאשר רק בגדיהם לגופם.

בבית המעצר במגרש הרוסים, המיועד ל-170 עצורים, הגיעה התפוסה ל-230 איש. על-פי נהלים חדשים של השב"ס, נלקחו המזרונים מן התאים של העצורים הביטחוניים כדי שלא ניתן יהיה להצית אותם ובתאים אין חשמל ותאורה בשעות 21:00-05:00. כמו-כן נמנעות מהם לחלוטין היציאה לחצר וקבלת חבילות. סגל בית המעצר מסר, כי יש הוראות שונות ביחס לעצורים ביטחוניים יהודים לעומת ערבים.

צעדים להקלה מיידית של המצוקה

הסניגוריה מציינת, כי הפתרונות של הממשלה לפני המלחמה לצפיפות בבתי הכלא מבוססת בעיקרה על בניית מתקנים נוספים - גישה שלטעמה לא תפתור את הבעיה. "המשבר הקשה בו אנו מצויים מחייב פתרונות שמוכוונים להפחתה משמעותית, ובטווח הזמן המיידי, הן במספר העצורים והאסירים והן בתקופות השהייה במעצר ובמאסר", היא אומרת ומציעה כמה צעדים שכאלה:

• צמצום שיעור המעצרים - 40% מהכלואים הם עצורים, מה שמחזק את הצורך בגיבוש מחדש של מדיניות המעצרים על-ידי רשויות האכיפה, במיוחד בעבירות קלות. לדברי הסניגוריה, יש לפעול כעת כמו בתקופת הקורונה, כך שבית המשפט יאפשר מעצר רק כאמצעי אחרון, ורק במקרים בהם לא ניתן להסתפק בחלופה מתאימה.

• הפחתת שימוש במאסרים קצרים, לנוכח העובדה שלמעלה ממחצית מהאסירים נשפטו לתקופות של עד שנה. הסניגוריה מציעה להעדיף במקרים כאלה חלופות כליאה המאפשרות הליכי שיקום וטיפול בקהילה, כמו הטלת עונש באמצעות משמרות בקהילה. גם כאן היא מציעה לקבוע בחוק, שמאסר בפועל יוטל רק כאמצעי אחרון.

• קיצור משך המאסר באמצעות מנגנון שחרור על תנאי. בשנת 1990 שוחררו על תנאי 63% מן האסירים שהדיון בעניינם הסתיים באותה שנה בוועדת שחרורים, בשנים האחרונות רק 30% מן ההחלטות בבקשה לשחרור מוקדם היו החלטות שחרור על תנאי. הסניגוריה מציעה קביעת ברירת מחדל של שחרור מוקדם כשמדובר בתקופות מאסר מסוימות ובהינתן התנהגות תקינה.