נחתם הסכם למען משרתי המילואים ובני זוגם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר העבודה יואב בן-צור, יחד עם יו״ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ויו״ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, חתמו (יום א', 4.2.24) על הסכם לטובת משרתי המילואים ובני זוגם.

במסגרת ההסכם, הוחלט להעניק עד 8 ימי היעדרות בתשלום לבני זוג של משרתי מילואים שלהם ילדים עד גיל 14, וכן להאריך את תקופת ההגנה בפני פיטורים למי ששירת במילואים יותר מ-60 יום - לחודשיים, במקום חודש כפי שקיים בחוק. עוד הוסכם כי עובדים אשר לא התאפשר להם לנצל את מלוא ימי החופשה שלהם בשנת 2023 עקב נסיבות הנוגעות למלחמה, יוכלו לגרור את ימי החופשה הבלתי מנוצלים שצברו ב-2023 גם לשנת 2024.

לצד זאת, הוחלט גם על צעד תקדימי של שיפוי מהמדינה למעסיקים בגובה של 20% משכרו של העובד המשרת, ולשם כך יוקצה למעסיקים סכום של 2.45 מיליארד שקל במסגרת התקציב הנוסף לשנת 2024. מדובר בשיפוי בגין תשלום ההפרשות הסוציאליות של עובדים משרתים.

ההסכם מגיע ברקע מלחמת "חרבות ברזל" ומצב החירום המיוחד בעורף, והוא יחול על התקופה שמהשבעה באוקטובר ועד סוף 2024. בהמשך לרישומו כהסכם קיבוצי יחתום השר יואב בן-צור על צו הרחבה.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

עדת הכלכלה קיימה ישיבת מעקב אחר אחר הטיפול בעסקים קטנים של משרתי מילואים. היו"ר דוד ביטן פתח את הישיבה ואמר כי אין מחלוקת שצריך לסייע לאנשי המילואים, וביקש דיווח על הבעיות שעדיין קיימות וקרא להקים ועדת חריגים שתטפל בעניין.

רכז כלכלה ותעשיה באגף התקציבים באוצר, גל ברנס, אמר כי שני כלי הסיוע העיקריים הם המענקים, שהיו אמורים להחזיר את העסק למצב כאילו שלא נפגע, וקרן ההלוואות בתנאים מועדפים. נציגת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, תמר מירסקי, אמרה כי הסוכנות מסייעת לבעלי העסקים להגיש את הטפסים לסיוע לקרן ההלוואות בערבות מדינה, ומאפשרת 10 שעות ייעוץ. ח"כ עודד פורר אמר כי צריך לתת להם כסף, ולא שעות ייעוץ.

נשיא לה"ב, עו"ד רועי כהן, אמר כי יש כ-35 אלף עסקים שבהם משרתי מילואים עם עובד אחד עד 4, שלא קיבלו שום מענה. עידו טוביאנה, מילואימניק בעל עסק, סיפר כי שלושה חודשים עברו מאז שהגיש בקשה ולא קיבל שקל. "כשיורים עליך נ"ט אתה לא יכול למלא טפסים. אני במילואים מה-7 באוקטובר וגם חלק מהמנהלים שלי במילואים, אני משלם הכל ושקל לא קיבלתי. זה הפער של פשיטת רגל", אמר.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

סא"ל זיו ברק, המשרת גם הוא במילואים, סיפר כי הסיוע לא מפצה אותו על הוצאות עודפות כמו שעות נוספות ובונוסים שהוא משלם לעובדים בשביל לשמר את העסק. במהלך הדיון עלה כי חלק מהבעיה נובעת מנוהל שמשרד הביטחון מתמהמה לאשר, שנועד להתאים את הסיוע לעסק של משרת מילואים כמו לסיוע של עסק באזורי הלחימה, והיו"ר ביטן דרש להכינו בתוך שבוע.

ח"כ אורית פרקש הכהן אמרה כי הכל יודעים מה הפער כדי לסייע למילואימניקים ולנשים העצמאיות, אבל למרות שהיא בקואליציה בהיבטי הלחימה, היא מתקשה בשיח עם שר האוצר שצריך, לדבריה, לשנות סדרי עדיפות. ח"כ משה פסל ביקש להודות לאנשי המילואים וגם לנשים שלהם, ואמר כי בזכותם אנחנו יכולים להמשיך בשגרת החיים. "אנחנו צריכים להיות הגב שלהם, גם אם זה עולה הרבה כסף, כי לא יכול להיות שלא יהיה להם שקט כלכלי", אמר.

קצין המילואים הראשי לשעבר, הושע פרידמן, אמר כי "צריך לגמור את הסיפור הזה עם ניצחון לא בקרב, אלא באמון המילואימניקים בנו. הסיוע לנשים חשוב מאוד, כי כל המשפחה מתגייסת למילואים. חייבים לנצח את עניין בני ובנות הזוג, כולם תמיד בעד אבל הבעיה היא שצנרת ההזרמה של הדברים האלה נורא שוחקת וקשה ולכן נוצר אי-אמון במערכת. צריך שזה יהיה יותר קל ופשוט ושיהיה מישהו שיתכלל את זה. ועדת חריגים זה רעיון ממש נכון בעיני", דבריו.

שגית בכנר, ממובילות פורום נשות המילואים, אמרה כי יש 17,200 בני זוג של משרתים במילואים בעלי עסקים, שנפגעו כי הן לא יכולות ללכת לעבוד. לדבריה, 36% העידו שחלה ירידה בהכנסות העסק שלהן. "33% מהעסקים של נשות המילואים בדרך להיסגר – מי ישמור עלינו במלחמה הבאה כשהעסק שלנו לא יהיה?", שאלה בכנר. איילת אנג'ל, מורה לנהיגה, סיפרה כי יש לה 8 ילדים ואין מי שיחליף אותה בעסק. מלכה ארליך הוסיפה כי היא לא עומדת בעומס ולא יכולה לקבל עוד לקוחות כי אין מי שיטפל בילדים שלה.

היו"ר סיכם את הדיון ושב ודרש להקים ועדת חריגים שתטפל בכל הבעיות שעלו בדיון. בנוסף ביקש היו"ר ביטן מח"כ פורר וח"כ אורית פרקש הכהן לבחון כמה מתוך תוכנית הסיוע בסך 9 מיליארד שקל, עליה הכריזו שרי האוצר והביטחון, מגיע לעסקים של משרתי מילואים והאם הסיוע מספיק. בנוסף הוא ביקש מנציגות רשות המיסים לבדוק את כל המקרים הפרטניים של המשתתפים והמשתתפות בישיבה, ולנסות למצוא להן פתרונות. היו"ר ביטן אף הודיע כי יכנס את הוועדה שוב בשבוע הבא, להמשך המעקב.