פסיקה: פיטורי עובד שמעל באמון - אינם מחייבים התייעצות עם ועד העובדים

פיטורים בנסיבות של מעילה באמון אינם מחייבים - על בסיס חוקת העבודה - ניהול מו"מ והסכמת ועד העובדים בטרם קבלת החלטה, ואף אין חובה לקיים כלל התייעצות עם הוועד. כך קבע לאחרונה בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בדחותו תביעה של עובד חברת תנובה, שדרש לבטל את פיטוריו.

בית הדין קבע, כי עובד חברת תנובה, שפוטר מעבודתו לאחר שמעל בכספי החברה, לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורין, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ותשלום בגין הודעה מוקדמת.

פיברק סחורה פגומה

שלמה חלואה הועסק בחברת תנובה כשכיר, משנת 1980 ועד 1999, ובמהלך התקופה עבד גם כמחלק סחורה. במקרים בהם סיפק חלואה סחורה פגומה או סחורה שפג תוקפה, ניתנה ללקוחות אפשרות להחזירה באמצעותו, כאשר עבור החזר סחורה שכזו מלקוחות, הוא היה מקבל מתנובה החזר כספי. בחודש מאי 99', הובא לידיעת מרכז המכירות של סניף נתניה בתנובה, מידע לפיו קיים שיעור גבוה וחריג של החזרת תוצרת פסולה מלקוחות באזור החלוקה של חלואה.

בעקבות המידע, התבקשה היחידה הארצית לפיקוח ביטחון ובטיחות בחברה לפתוח בחקירה, שממצאיה העלו כי חלואה סיפק לאחד הלקוחות תוצרת חלב, תוך הנפקת חשבוניות על כמות סחורה פחותה מזו שסופקה בפועל. עוד נמצא בתחקיר, כי חלואה הנפיק חשבוניות פיקטיביות על-שם לקוחות שונים, שלא בידיעתם, בגין הסחורה שסופקה בפועל לאותו לקוח, אך לא נרשמה בחשבוניות שהוצאו לו, וכן כי במסגרת החשבוניות הללו הוא רשם גם החזרות של תוצרת חלב פסולה. זאת, בשעה שבפועל התוצרת הפסולה הובאה מביתו או נמצאה על-ידו בארגזים והיא לא היתה קשורה כלל ללקוחות.

חלואה קיבל מתנובה זיכוי בסך 80 ש"ח ליום בגין "החזרת" סחורה פגומה. כך, למעשה, במשך שלושה חודשים הוא שלשל לכיסו 80 ש"ח כמעט מידי יום. בעקבות הממצאים, זומן חלואה לשיחה ביחידת הפיקוח, במסגרתה הוצגו לו הממצאים שהתגלו והוא התבקש לתת להם הסברים. העובד הודה בביצוע המעשים שיוחסו לו, ובמהלך השיחה רשם בכתב ידו מסמך שמוען "להנהלת תנובה", שתוכנו תואם את ממצאיה של יחידת הפיקוח.

מביע חרטה על מעשיו

במכתב ההודאה, הוא הביע חרטה על המעשים וכתב: "אני נורא מצטער על המקרה ומקווה שתסלחו לי על המקרה ואני מוכן לשלם כל סכום שתבקשו". לאחר דברים אלה ולאחר שממצאי החקירה הועברו להנהלה, זומן חלואה לשיחה עם מנהל מרכז ההפצה של תנובה בנתניה, בה נכחה גם נציגת ועד העובדים שזומנה לפגישה. חלואה אינו מכחיש, כי במהלך פגישה זו לא ביקש לחזור מהודאתו במסגרת הפגישה או לאחריה.

כמה ימים לאחר מכן, קיבל חלואה מכתב המודיע לו כי פוטר מעבודתו, ללא זכאות לפיצויי פיטורין ולדמי הודעה מוקדמת, בשל הנסיבות האמורות.

תובע פיצויי פיטורין

בעקבות החלטת ההנהלה, הוא הגיש תביעה לבית הדין לעבודה באמצעות עורכי הדין אלי בן-טובים וקרן רייכר, במסגרתה דרש לקבל פיצויי פיטורים (לרבות פיצויי הלנה); פיצויים מוגדלים על-בסיס הסכם ירושלים; חישוב הפיצויים על בסיס מלוא תלוש השכר לרבות רכיב הקומיסיון ששולם לו כמחלק ברכב עצמו; שחרור הכספים שנצברו בקרן הפנסיה; פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ותשלום בגין הודעה מוקדמת.

בית הדין לעבודה קיבל את טענותיה של חברת תנובה, אשר יוצגה על-ידי עו"ד תמר גולן, ודחה את מלוא תביעות העובד, למעט אלה באשר לכספים שנצברו בקרן הפנסיה שלו.

על מעביד המייחס לעובד מעשים של הפרת אמונים חלה רמת הוכחה מוגברת

"הלכה פסוקה היא", קבעו השופטת נטע רות ונציגי הציבור שמואל קובי ומיכה סימיון, "כי מעביד המבקש לייחס לעובדו ביצוע מעשים חמורים של הפרת אמונים או מעשים המהווים עבירה פלילית, נדרש להוכיח את טענותיו ברמת הוכחה מוגברת... הכלל הוא, כי משקלה הראייתי של הודאת חוץ של בעל דין המוגשת לבית המשפט, ובמיוחד שעה שהיא נכתבה על-ידו, הינו מוגבר לאור הכלל לפיו 'אדם נתפש על הודאתו'".

"התובע לא השכיל לשכנענו בקיומם של התנאים אשר יכולים לכרסם במשקלה הראייתי של הודאתו משמע - בכך שהוא אכן אולץ לכתוב את ההודאה ולחתום עליה ו/או כי ההודאה נכתבה עקב הטעייתו. לעניין זה ייאמר, כי טענות התובע בהקשר זה היו סתמיות, בלתי מפורטות ומכאן גם בלתי משכנעות", קבע בית הדין.

עוד נקבע, כי "התובע לא טען לקיומו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים (זאת להבדיל מחוקת העבודה שהינה בגדר הסדר קיבוצי), או לקיומו של הסכם קיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים בענף בו הועסק... משכך, רשאי בית הדין להניח שהמדובר בענף עבודה שאין בו הסכם קיבוצי וכפועל יוצא מכך לקבוע, מכוח סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים, האם פיטוריו של התובע היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויי פיטורים או קבלת פיצויים חלקיים בלבד, כאשר בבוא בית הדין להכריע בסוגיה זו הוא יונחה על-ידי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים".

לפיכך, פנה בית הדין לתקנון העבודה שבין התאחדות התעשיינים לבין ההסתדרות הכללית, בו נאמר כי "עובד שגנב, מעל או חיבל במהלך התקין של העבודה, יהיה צפוי", בין היתר "לפיטורים ללא הודעה מוקדמת ו/או שלילה חלקית של פיצויי פיטורים".

שיקולי בית הדין בשלילת פיצויי פיטורין

לאחר שסקרו את התכליות של פיצויי הפיטורין כדי להכריע האם יש מקום לשלילה מלאה או חלקית שלהם במקרה זה, קבעו השופטים כי על בית הדין "לשקול שיקולים כגון: מידת חומרתם של המעשים בגינם פוטר העובד, היקף הנזק שנגרם למעביד (או שהעובד התכוון לגרום למעביד), תפקידו של העובד ומידת האמון הנגזרת הימנו, משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את מעשיו הפסולים, השפעת המעשים הללו על עובדים אחרים ועל יחסי העבודה במקום העבודה, האופן בו ביצע העובד את עבודתו בדרך כלל, משך תקופת עבודתו (עובדה המשליכה מחד על עוצמת הפגיעה הצפויה בעובד במקרה של שלילת פיצויי הפיטורים, ומאידך גם על קביעת עוצמתה של הפרת האמון מצד העובד, שהינה רבה יותר ככל שמערכת היחסים ממושכת יותר)".

"כמו כן, יש להביא בחשבון נתונים כמו סכום פיצויי הפיטורים שייוותר בידי העובד למחיה לאחר הפעלת הסנקציה של שלילה חלקית של פיצויי הפיטורים (וזאת ביחס לתקופת עבודתו וביחס לתקופת העבודה (הצפויה) העומדת בפניו, לנסיבותיו האישיות של העובד, לרבות גילו, מצבו המשפחתי, מצב בריאותו ויכולת השתכרותו העתידית".

"נוסף על-כך, נדרש בית הדין, לדעתנו, ליתן משקל נכבד לאפשרות שבה שלילת הזכאות לפיצויי פיטורים תגרור בעקבותיה פגיעה בזכויות הפנסיה של העובד או שאיריו וזאת במקרים בהם הופקדו סכומי הפיצויים או מרביתם בקופת גמל שנועדה להבטיח תשלום פנסיה. נדמה, כי מקרה זה הוא המתקיים בענייננו שעה שחלק הארי של פיצויי הפיטורים של העובד צבור בקרן הפנסיה ושעה שסכום זה, בין היתר, אמור להבטיח לתובע או לשאיריו, בבוא העת, תשלום גימלה".

משום ש"לא היה מקום לצפות שהנתבעת תמשיך ותעסיק את התובע לאחר שהתגלה לה כי לאורך תקופה לא קצרה הוא מבצע מעשים של מעילה באמון", קבע בית הדין שאין מקום גם לפסוק לו פיצויים שבמקום הודעה מוקדמת על פיטורין.

עבירת משמעת חמורות

הפגם היחידי שמצא בית הדין בהליך השימוע שנערך לחלואה היה בכך ש"שהנתבעת זימנה את התובע לשיחה עם מנהל ההפצה, על-מנת לפרט בפניו את ההאשמות נגדו, לאחר שכבר קיבלה את ההחלטה לפטרו לאור המעשים שבביצועם הודה".

"אולם", הוסיפו השופטים, "סבורים אנו כי בפגם זה, אין די על-מנת להצדיק פסיקת פיצוי כספי כלשהו לתובע בנסיבות העניין", בין היתר משום שמדובר ב"עבירות משמעת חמורות שביצע אשר הצדיקו, אף לדעתנו, פיטורים לאלתר ללא מתן הודעה מוקדמת ותוך שלילה חלקית של פיצויי הפיטורים".

"הטעם השני נעוץ בכך שהתובע לא השכיל להצביע על נזק שנגרם לו בשל הפגם שנפל בהליך השימוע. זאת, בהתחשב בכך שעל-פי קביעותינו, פיטוריו לאלתר היו מוצדקים. התובע אף לא השכיל להצביע על טענות אותן ביקש להעלות בשימוע, אשר היה בהן כדי להשפיע על ההחלטה לפטרו ואשר נמנע ממנו להעלותן".

למרות זאת, התובע יקבל את הסכומים שנצברו בקרן הפנסיה בגין פיצויי פיטורים ותגמולים וזאת לאור חשיבות זכות העובד לפנסיה והסתמכותו על מקור זה לטווח הארוך.

בית הדין התייחס גם לשאלה האם יש להביא בחשבון לצורך חישוב המשכורת הקובעת לעניין פיצויי הפיטורים את רכיב הקומיסיון ששולם לעובד בתקופת עבודתו כמחלק ברכב עצמו וקבע, כי הוא מקבל את טענת עו"ד גולן, באת-כוחה של תנובה, כי "אין להביא בחשבון לצורך חישוב המשכורת הקובעת לעניין פיצויי פיטורים את רכיב הקומיסיון, שכן... רכיב זה מורכב רובו ככולו, מהחזר הוצאות לרבות הוצאות הנובעות מאופן העסקתו של התובע כ"מחלק ברכב עצמו", לרבות אחזקת רכב, החזר דמי ניהול ספרים, הוצאות טלפון, הוצאות אשל והוצאות בגין העסקת עוזר".

עב' 914202/99 חלואה שלמה נ' תנובה - מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית