הקדמת השירות לחניכי המכינות עשויה לגרום להם לפנות לישיבות

ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל לוועדת החוץ והביטחון התכנסה השבוע לדיון במשך דחיית השירות לחניכי המכינות הקדם-צבאיות ושנת השירות, זאת בעקבות הודעת צה"ל על הקדמת גיוס לכ-1,300 חניכי מכינות קדם-צבאיות, גופי שנת שירות ותלמידי ישיבות לגיוס מרס 2024. הקדמת הגיוס מתוכננת להתבצע באופן הבא: כ-850 חניכים מהמכינות הקדם-צבאיות וממסלולי שנת השירות ועוד כ-450 מקרב תלמידי הישיבות.

ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם, תא״ל שי טייב: "אנחנו מייחסים חשיבות גבוהה למכינות, לשנות השירות ולישיבות, אנחנו רואים שהתפוקות שלהן במיצוי ללחימה ולפיקוד גבוהות ואילו שיעור הנשר נמוך, ויש לנו אינטרס לאומי וגם צבאי להמשיך את המפעלים הללו. לראיה, היקף המכסות גדל בשנים האחרונות באופן חסר תקדים.

"יש חילוקי דעות ביחס לחלוקה, אבל יש שיח, תיקונים והעמקות, וגם החלטה להקדים גיוסים ביחס למשימות ולאופי של המסלולים. אני יכול להבטיח שנעשה תהליך עמוק. בשורה התחתונה המטרה הייתה להגיע למתווה מאוזן ולשיעור הקדמות נמוך כפי שניתן לראות".

לדברי תא"ל טייב, "הדיון הזה נעשה בהקשר המלחמה ותמונת המצב של היחידות בסדיר ובמילואים. הדברים הוצגו ואנחנו צריכים לאייש את השורות ולבנות את היחידות ואת שדרת הפיקוד בכוח אדם איכותי, ומהר. אנחנו נדרשים בכ-1,300 הקדמות גיוס למי שיש להם דחיות. איפה שהיינו צריכים לדייק, עשינו זאת, וצמצמנו במעט את ההיקף. עם זאת, יצרנו שותפות של כלל הגופים במשימה כאשר הגישה ככלל היא להקדים את מי שאמור היה להתגייס בשנת הגיוס הקרובה ממילא".

בדיון השתתפו נציגים רבים של מכינות קדם-צבאיות ומסגרות טרום-שירות ונשמעו עדויות הן מקרב מנהלי המסגרות והן מקרב החניכים. רעי פרץ, ראש מכינת עצמונה: "אתמול לצערנו נפל הבוגר ה-14 של המכינה, כולנו רוצים לתת למדינת ישראל. כדי לעשות את זה אנחנו צריכים אותם אצלנו ביד לתקופה של שנה וחצי כדי שיהיו אחרי זה מג"דים ומח"טים ויוכלו לתרום לצה"ל בצורה המשמעותית ביותר. גם הישיבות הגבוהות נושאות בנטל. בישיבת הר המור, למשל, יש למעלה מ-200 אברכים מגויסים ברגע זה. לגופו של עניין, לתלמידי שמינית שיש להם את האפשרות עכשיו לבחור בין ישיבה למכינה והם רואים שאם יבחרו במכינה יכול להיות שהם יגויסו באמצע השנה, זה יכול להשפיע על ההחלטה שלהם. הנכון ביותר היה להאריך שירות של המתגייסים, ואז ממילא יהיו יותר חיילים".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

מתנדבת בשנת שירות אמרה: "אנחנו משמשים עמוד תווך לקהילות בישראל. יש צו השעה גם בחזית וגם בעורף. אנחנו לא יכולים לגרום להם לנטוש את המשימות שלהם באמצע השנה. אנחנו מגויסים, ובתום השנה אנחנו ניתן את כל מה שיש לנו למדינה". חניך מכינה אחרת הוסיף: "אנחנו לא רק סטטיסטיקה, המרקם החברתי שלנו נפגע והחודשים הנוספים שלנו במסגרת יכולים לשנות את החיים של אלה שאנחנו עובדים איתם. אנחנו מרגישים שצה"ל לוקח אותנו כמובן מאליו".

חברי הכנסת של יש עתיד והעבודה תקפו את הישיבות. ח"כ רם בן-ברק מחה על כך שלדבריו אין שוויון בנטל בנושא הישיבות הציוניות, "ואני לא מדבר בכלל על החרדים שמשם היה צריך לקחת את כולם". ח"כ משה טור פז: "הכרטיס חופשי שנתי שניתן לישיבות הוא בלתי נסבל. זה שיש אנשים שבשם התורה יש כרטיס יציאה ממלחמה זה לא יסולח ובזה צריך לטפל". ח"כ גלעד קריב: "השקיפות, תחושת ההוגנות היא חלק ממרכיבי העוצמה של צה"ל. המספרים הם חזות הכל, במכינות ובשנות השירות הם מסלולים שיש בהם רק שנה א', אנחנו מדברים על 850 הקדמות גיוס מתוך 4,200, זה 20%. בישיבות מדובר על 450 מתוך 5,500 וזה 8%".

ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) גיבה את החלטת הצבא: "בעיות היסוד של השוויון בנטל לא ייפתרו בדיון הזה, מבחינת חרדים, ערבים ומשתמטים. אנחנו במלחמה, וכל הקבוצות שדיברנו עליהן מחויבות ואני לא רוצה שהדיון יהפוך לניגוח בין ישיבות הסדר, מכינות ושי"ן-שי"ן. זה גם עושה לי בעיות בבית, יש לי בבית מכל הסוגים. אנחנו כוועדה צריכים לגבות את הצורך של צה"ל בהון אנושי בזמן חירום".

יו"ר הוועדה ח"כ אלעזר שטרן אמר בסיכום הדיון: "אני בטוח שלצבא אין שום עניין ליצור ריב בין הגופים סביב השולחן הזה וגם בין אלה שלא הגיעו. מדובר במיטב הנוער. אנחנו לא לעומתיים לצה"ל, הוויכוח הזה הוא לשם שמיים וחוסה תחת ההגדרה של ביטחון לאומי, שאותו עושים לא רק דרך פגז של טנק, אלא גם דרך נער או נערה בשנת שירות, גם לטווח המיידי ולא פחות מכך גם לטווח הארוך. אנחנו נקיים דיון מעקב בשבוע הבא, מתוך תקווה שנצליח להגיע לפתרונות שישרתו את המדינה הזו הכי טוב שאפשר".