מעמד עצורי התמרון הצבאי בעזה הושווה לעצורי יום הטבח

המשטרה: מעל 1000 שוטרים משתתפים בחקירה של חרבות ברזל ונגבו לפחות 2,800 עדויות של ניצולים, בני משפחה וקורבנות. בנוגע למסיבה בנובה נגבו מעל 500 עדויות וטרם הסתיימה גביית העדויות

ועדת החוקה אישרה (יום ג', 30.1.24) לקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ"ד-2024. מוצע בה לתקן ולהאריך את תוקפן של התקנות המאפשרות הארכת מעצר של העצורים בשל פעולות האיבה שהתרחשו בין ה-13-7.10.23 ושל מי שנעצר במסגרת פעולות המלחמה בעזה, לתקופות מעצר של 45 יום מעת לעת. בית המשפט יוכל לקצר את התקופה מטעמים מיוחדים שיירשמו. ההארכה המוצעת של התקנות לשעת חירום היא עד ל-20.3.24.

היו"ר ח"כ שמחה רוטמן: "הנוסח שנקבע הוא 45 ימים ללא חלוקה בין סוגי העצורים - עצורי התמרון ועצורי ה-7.10 ומטעמים מיוחדים שיירשמו, השופט יוכל לקצר את התקופה. הבענו אי-נחת גדולה מאוד מכך שהעצורים מועברים למסלול שהוא סמי פלילי, כי למרות ההליכים הייחודיים, המסלול מתכתב עם ההליך הפלילי. לתפיסתי ולתפיסת רוב חברי הוועדה מדובר בלוחמי אויב, ארגון טרור שקם עלינו לרוצחנו ואני לא רואה הבדל גדול בין מי שנתפס ב-7.10 למי שנעצר בתמרון, שירה למשל RPG על כוחותינו ויש להתייחס לכולם כלב"חים [לוחמים בלתי חוקיים, ע.י]. יש להשתמש בחוק הלב"חים המאפשר גם את המסלול הפלילי.

"החוק הנוכחי יוצר שעטנז בעייתי ודעתנו לא נוחה מהאירוע. פקיעת התקש"ח עומדת לפתחנו, ועלינו לספק פלסטר וזו הסיבה שקיצרנו את הוראת השעה לתקופה של 45 יום ופיצלנו, כדי לעודד מאוד את הממשלה לקדם הסדר שייתן מענה אמיתי. ככל שנראה שהדבר הזה לא מתקדם, נעצב חקיקה אצלנו בוועדה במטרה לתת מענה למציאות שמקבלת בינתיים מענה חלקי בחקיקה הממשלתית.

"אנחנו עוצרים אנשים בעזה ומביאים אותם לבית המשפט אזרחי, זו מציאות שאני לא מכיר. אני מקווה מאוד שאף שופט לא יקצר את התקופה ויקבל על עצמו אחריות לשחרר מחבל לרחובות עזה ולכן שיקול הדעת ממילא מוגבל מלכתחילה ואני ממש מבקש מנציגי משרד המשפטים - אל תכריחו אותנו להתקדם עצמאית. הדבר הנכון הוא שהנושא יתוכלל ע"י הממשלה ויובא לוועדה".

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק פינדרוס: "הוועדה מצפה כי יובא הסדר לא לפי סדר הדין הפלילי, אלא הליך שמתמודד עם המציאות".

יועמ"ש הוועדה, עו"ד ד"ר גור בליי: "בעקבות שיח בין נציגי הממשלה, יו"ר הוועדה וחברי הוועדה, הוסכם על נוסח מעודכן וכן פיצול הצעת החוק כך שהנוסח המעודכן יחול למשל 45 הימים מתחילת תוקף ב-5.2.24 כלומר עד 20.3.24 ויתר הצעת החוק ייוותר על שולחן הוועדה במטרה לאפשר לממשלה לחזור עם תשובות נוספות. אישור הנוסח המעודכן כפוף לאישור פיצולה הצעת החוק במליאה".

[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת] (דני שם-טוב/דוברות הכנסת)

ח"כ גלעד קריב: "אם השופט מצא שיש בסיס לכתב אישום, למה לא להאריך את המעצר עד תום ההליכים? היום כשאתם מודיעים בבית המשפט שאתם עומדים להגיש כתב אישום, ניתן להאריך בחמישה ימים. אנחנו יוצרים פה מצב שבעקבות הודעה על כוונה להגשת כתב אישום כשהשופט מוצא שיש עילה להארכת מעצר עד תום ההליכים, לא נהיה מוגבלים ב-45 ימים. האמירה שלכם היא שבשל מורכבות החקירה, להערכתכם יעברו יותר מכך. לא הגיוני במצב זה לקבוע מקסימום זמן? במקום לעבור מ-5 ימים לזמן ללא הגבלה, תכתבו 'מעצר עד תום הליכים'."

ח"כ יוליה מלינובסקי: "אני מוחה על תקופות הארכת המעצרים. המסלול הפלילי הוא לא המסלול הנכון למחבלי הנוח'בה. הממשלה והקבינט צריכים להחליט לאן פנינו. אני לא יודעת איך אתם חוקרים את העצורים, אבל אתם לא גובים עדויות ממשתתפי המסיבה. מספר האנשים שהיו עדים לאירועים אינו בלתי מוגבל. אני מבינה שהכל עמוס, אבל תבקשו ממישהו שקורא רוסית למצוא את הכתבה ב'ווסטי' על אדם שהסתתר במסיבה ושלושה חודשים וחצי איש עדיין לא פנה אליו. אי-אפשר לנהל חקירה בלי תשתית ראייתית ואלו אנשים שראו ושמעו. למרות התנגדותי בעקבות השערורייה הזו של שלושה חודשים וחצי, לא אחבל בהסכמות שהגעתם אליהן בשלב זה".

ח"כ קריב הגיב לדבריה: "אני לא מציע להשתמש בחוק הזה כדי ללחוץ על הממשלה. ליו"ר הוועדה שהוא חלק מהקואליציה יש כלים אחרים. אני לא רוצה לפגוע ביכולת המשטרה והשב"כ כדי ללחוץ על הממשלה. אני לא בטוח שהמשטרה יכולה לפנות באופן יזום תחת העומס שלה ל-2,500 ניצולי המסיבה, אבל השאלה האם המשטרה הוציאה קול קורא לציבור הישראלי להגיע למסור עדויות בתחנות משטרה ייעודיות על אירועי 7.10? הסוגיה צריכה להיבחן ואני מציע שבין אם פה ובין אם בוועדה לביטחון לאומי ייערך דיון על האיסוף היזום של עדויות".

עו"ד גבי פיסמן, ראש אשכול סמכויות שלטוניות, ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים: "הגדרת החקירה בחקיקה זו היא הגדרה תקדימית הכוללת את כל מי שהיה מעורב בכל השלבים של 7.10. ההגדרה מאפשרת לשופט לא להתייחס לסיום החקירה הספציפית של העצור שלפניו, אלא עליו להתייחס אליו כחלק מכלל הליכי החקירה ולא כחשוד בנסיבות האירוע הספציפי. זו הגדרה קריטית כדי להבחין בין דיני מעצר רגילים לדיני המעצר הללו. האפשרות להשלים את כלל הליכי החקירה בזמן הקרוב אינה ריאלית. לא תהיה הגשת כתב אישום כלפי מי מהמעורבים בטווח הזמן הקרוב. ההסדר הזה מבחינתנו הוא אילוץ".

סנ"צ עדנה טנא ממחלקת החקירות במשטרה התייחסה לביקורת על חקירת העדויות מאירועי הטבח: "למעלה מ-1,000 שוטרים משתתפים בחקירה של חרבות ברזל ונגבו לפחות 2,800 עדויות של ניצולים, בני משפחה, קורבנות. בלהב מטפלים בניצולים ובעדים ביחס לזירות השונות ובהן המסיבה בנובה שבעניינה נגבו מעל 500 עדויות וטרם סיימנו לגבות אותן.

"פיתחנו ישומון ייחודי לקול קורא למעורבים ולעדים באירועים, שלמיטב ידיעתי עלה לאוויר. גביית העדויות מורכבת מאוד ונדרשנו להכנה משמעותית. אני שותפה לאמירה שאנחנו צריכים להחליט על המסלול הנכון במסגרתו יועמדו לדין המחבלים. כרגע החוקרים שלנו מתמודדים עם מאות ואלפי דיוני מעצרים. בגלל מורכבות וייחודיות החקירה, שלא ידענו כמוה, היה חשוב להגדירה ולוודא שבית המשפט לא יידרש להיכנס לדיון ספציפי וראייתי לגבי כל עצור, כי זה בלתי אפשרי".

היו"ר ח"כ רוטמן: "חוק הלב"חים אומר שניתן לנקוט הליך פלילי גם כנגד לב"ח ולכן אני לא רואה שום בעיה שיתנוססו מעל אדם שני סטטוסים. אעמוד על כך שעד פקיעת הוראת השעה תינתן תשובה למה לא מחילים את שני הסעיפים הללו. למרות אי-ההנחה נאשר היום את החוק אבל יותר לא נאריך את ההסדר שמחוקק עכשיו. החוקים הנוכחיים חוקקו מאחורי מסך הבערות וצפו את שתי הסיטואציות והעובדה שאנחנו מבקשים להדביק פלסטר שכלל איננו נצרך זו תקלה חמורה".

עו"ד פיסמן: "חוק הלב"חים נועד לתכלית ביטחונית ולא להעמדה ודין ואנחנו מנסים כעת לשמר את האופציות פתוחות - את האפשרות להעמיד לדין פלילי וגם אפשרות למסלול המינהלי. סעיף 9 מאפשר לחקור תוך החזקה ומשמורת והמסלול הזה ימוצה, אך אנחנו מבקשים לשמר את האופציה להעמדה לדין שתובא בהצ"ח ממשלתית לסדרי דין מיוחדים שזו תהיה תכליתה".

הצעת החוק אושרה בקולו של מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ יצחק פינדרוס, ללא מתנגדים או נמנעים.

מעמד עצורי התמרון הצבאי בעזה הושווה לעצורי יום הטבח

תגובות

רגע, שקט פה מדי

חדשות שמכבדות את הזמן שלך