בית פלשתיני ייהרס אחרי 20 שנה - בשל המלחמה

מבנה בלתי חוקי שהקים תושב פלשתיני במרחק של 100 מטר בלבד מבתי היישוב אפרת שבגוש-עציון, עמד על תילו למעלה מ-20 שנה וייהרס רק כעת - משיקולי ביטחון הנובעים ממלחמת חרבות ברזל. שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר, דחתה (22.1.24) את ערעורו של יוסף אל-אטרש וקבעה שהבניין ייהרס בתוך שבועיים.

המבנה משתרע על שטח של 600 מ"ר בחמש קומות והוא נמצא בשטח C (דהיינו בשליטה ישראלית). בשנת 2003 הוצא צו הפסקת עבודה, כאשר הבניין כלל רק את קומת הקרקע ושלד של ארבע קומות. אל-אטרש לא התייצב לדיון בוועדת המשנה לפיקוח של המינהל האזרחי ובשנת 2004 הוצא צו הריסה אשר נתלה על המבנה. אל-אטרש התעלם מן הצו והמשיך את הבנייה, אם כי המבנה לא הושלם ולא אוכלס, בעוד המינהל האזרחי לא עושה דבר.

מלחמת חרבות ברזל שינתה את סדרי העדיפות בפעולות ההריסה ומפקד חטיבת עציון, אל"ם איתי מטק, הורה להרוס את המבנה. מטק הסביר, כי "המבנה מהווה נקודת מסתור, ומקשה על כוחות הביטחון לזהות פעולות המתרחשות בסביבתו ומאחוריו. נוסף לכך, המבנה הפך בפועל לנקודה שולטת במרחב המאיימת על היישוב במגוון תרחישי ייחוס, ובכללם ירי לעבר היישוב וכוחות הביטחון, וכן להקל על חדירה ליישוב או הימלטות מכוחות הביטחון במקרה של אירוע ביטחוני... המבנה יוצר נקודת תורפה ביטחונית חמורה המקשה על הגנה על שלום האזור ובפרט על היישוב הסמוך".

המינהל האזרחי דחה את השגתו של אל-אטרש ובית המשפט המחוזי בירושלים דחה את עתירתו. אל-אטרש טען שלא ידע על הליכי האכיפה בשנים 2004-2003, אך המחוזי (השופט אלי אברבנאל) קבע שצו ההריסה נמסר כדין, פועלים עבדו באתר, אל-אטרש לא ניסה להכשירו, שיקר כאשר טען שהמבנה מאוכלס מזה זמן וניסה לקבוע עובדות כאשר הכניס לתוכו ריהוט.

בערעורו לעליון חזר אל-אטרש על אותן טענות והן נדחו. וילנר אומרת כי אין סיבה לסטות מממצאיו העובדתיים של המחוזי, וכי אין יסוד לטענתו כאילו הצו אינו מתייחס למבנה זה. עוד נדחתה טענתו בדבר השיהוי הכבד במימוש צו ההריסה: המינהל האזרחי רשאי היה לקבוע את סדר העדיפות לעבודתו, ובכל מקרה - מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. במצב רגיל היה מקום להעניק לאל-אטרש שהות להצגת טענותיו, בשל השיהוי, אך השיקול הביטחוני האקטואלי מצדיק לממש את הצו בהקדם האפשרי.

השופטים נעם סולברג ודוד מינץ הסכימו עם וילנר. את אל-אטרש ייצג עו"ד נאסר ג'יאת, ואת המדינה - עו"ד נועה רוזנברג.