אסייג: היו אירועים בלתי תקינים בחקירת תיקי נתניהו

בחקירת פרשות נתניהו היו שורה של אירועים בלתי תקינים, מאשר (22.1.24) תת-ניצב בדימוס אלי אסייג, שהיה מפקד היחידה הארצית לחקירות כלכליות (היאל"כ) ולמעשה ראש צוות החקירה, בהמשך חקירתו הנגדית במשפט נתניהו. עם זאת, אסייג מדגיש שמדובר בכשלים בתום לב ובמקרים בודדים מתוך אלפי פעולות חקירה.

סניגורו של בנימין נתניהו, עו"ד בועז בן-צור, הציג לאסייג מקרים בהם רמזו החוקרים במפורש לנחקרים שכדאי להם להחליף את עורכי דינם. רב-פקד מיקו גנדי רמז לניר חפץ (אשר המשיל את הסניגור לרופא) שפרקליטו דאז, עו"ד ירון קוסטליץ, דומה לרופא המשתמש במסור חשמלי. אסייג הגיב: "אני לא יכול לתת הסבר לאמירה הזאת. המדיניות שלי כמפקד היא שלא מתערבים בייצוג, זה קודש קדשים. אם זה נעשה - זה לא תקין. הייתי מעדיף שזה לא היה קורה. לא אהבתי את זה, בלשון המעטה".

החוקר יניב פלג אמר לחפץ: "או שאתה באיזשהו שלב מבין מי הרופא, כי האבחנה שלו לא נכונה, אולי צריך להחליף רופא, וזה קורה. בדיוק כמו שהוא יכול להציל אותך, הוא יכול להרוג אותך... לפעמים אולי הרופא, אותו רופא שאנחנו נעזרים בו, אולי הוא לא טוב בשבילנו". אסייג: "אני לא אוהב את זה, אני מעדיף שזה לא יקרה. זה לא תקין". השופט משה בר-עם: "למה זה לא תקין?" אסייג: "כי זו כניסה למרחב העבודה בין עורך הדין ללקוח. אני לא רוצה לעשות דברים שהם לא תקינים ולא חוקיים. צריך לקחת את זה בפרופורציה, מול עשרות המקרים שאמרנו שאנחנו לא מתערבים".

חפץ טען בעדותו שבלשים שליוו אותו אחרי הארכת המעצר, רמזו שכדאי שיחליף את עורך הדין. בן-צור: "יש לנו שלוש זירות כאלה מול חפץ. מקריות?" אסייג: "חד-משמעי". בן-צור: "איפה הפיקוח והבקרה שלכם?" אסייג: "זה תיק עם עשרות עדויות ואתה מצביע על שלושה מקרים. קטונתי מלנתח את הבנתו של ניר חפץ". בן-צור העיר, כי קוסטליץ סבר שמצבו של חפץ טוב ושאין צורך שישתף פעולה, ולאחר מכן החליף אותו חפץ בסניגור המייצג עדי מדינה.

אסייג אישר, כי הפסיקה אוסרת על החוקרים להציע במישרין לנחקרים להיות עדי מדינה, אף הוסיף: "כמו במקרים מאוד ספציפיים שבהם אי-אפשר להתקדם בלי עדי מדינה, לא הזלנו דמעה כאשר [שלמה] פילבר וחפץ ביקשו להיות עדי מדינה. בן-צור טוען שהיו שורה של אמירות והתבטאויות של החוקרים שרימזו לחשודים שיהפכו לעדי מדינה. אסייג: "נהוג להגיד ולשקף לנחקרים שכדאי להם להגיד את האמת ולשתף מהם כדי לחסוך מהם את כל התהליך. אני לא רואה את כהצעות. זה לשתף פעולה". בן-צור: "כעד מדינה?" אסייג: "כעד תביעה ובמקרים מסוימים כעד מדינה".

חפץ העיד שהיה עליו לחץ להיות עד מדינה. אסייג הגיב: "לא הצענו להיות עד מדינה. זאת ההבנה של חפץ". בן-צור: "זו הבנה מוטעית?" אסייג: "הייתי מעדיף שהנחקרים יהיו עדי תביעה". גם פילבר אמר שהוצע לו להיות עד מדינה, ואסייג שב ואמר: "מבחינתנו אנחנו שמחים שאנשים יהיו עדי תביעה, ואם בנסיבות מסוימות במו"מ הם הפכו לעדי מדינה - זה בסדר גמור". הוא אישר, "כמו בכל חקירה, גם פה סימנו את החוליות החלשות כעדים פוטנציאליים": חפץ, פילבר ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ.

לא בדקו את הסיקור

צילום: בר-עם. "סמכתם על העדים ולא בדקתם"

בן-צור טען שאסייג עצמו הציע לפילבר כבר ביום החקירה הראשון (18.2.18) להיות עד מדינה, כאשר אמר לו שידאג לעצמו, שלא ישכב על הגדר בשביל איש וכדומה. אסייג: "הייתי שמח שיהיה עד תביעה". בר-עם: "מה התכלית של האמירות האלה?" אסייג: "שישתף פעולה, שיגיד את האמת, שיספר את הסיפור". בן-צור: "הדרך היחידה היא להיות עד מדינה. אסייג: "לא נכון. שיגיד את האמת ויילך הביתה, כי זה לא תיק למעצר". לדברי אסייג, חפץ הוא שפנה והציע להיות עד מדינה, בעוד חפץ עצמו העיד שהחוקרים הם שהציעו לו. "הוא ביקש לדבר אתי, הציע הצעה מסוימת שלא הסכמתי, ואז הוא הציע הצעה נוספת ונחתם הסכם".

עוד אמר אסייג, כי אין זה תקין להשתיל זיכרון לעדים. הוא הדגיש: "לא נתתי שום הנחיה לעשות דברים בלתי תקינים. זה קורה כמו בכל תיק, הלוואי שזה לא היה קורה, אבל זה לא שמישהו ישב בבוקר והחליט לעשות את זה".

בן-צור ציין, כי החוקרים לא הבינו בתחום התקשורת. אסייג הגיב: "היו מקרים בהם חקרתי מבלי להבין בתחום בו מדובר". הוא אישר שהחוקרים לא עברו הכשרה בתקשורת, לא נעזרו במומחים ולא בדקו את סיקור נתניהו בוואלה. הוא הסביר, כי לא היה צורך בבדיקות כאלה, שכן העדים אמרו שהיו פניות חריגות והן נענו. בר-עם: "סמכתם על העדים ולא בדקתם". אסייג: "כן".

בר-עם: "עצם הכמות מעידה על החריגוּת?" אסייג: "אנחנו מבינים את זה מהעדים. מבחינתו לפי ששמענו אתר וואלה היה שבוי בידי נתניהו וסביבתו, הכניסו מה שרצו, התערבו בצורה אגרסיבית במינוי עורכים". בשל כך, הוסיף, גם לא בדקו החוקרים מה שלח חפץ לאמצעי תקשורת אחרים, סיקור של פוליטיקאים אחרים בוואלה וסיקור של נתניהו באתרים אחרים.

בן-צור עבר לחקירותיו של נתניהו ואסייג אישר, כי נתניהו נחקר על 15 בלבד מבין 315 פניות הסיקור שלדברי המדינה היו השוחד שקיבל. "הצגנו לו מדגם של ההתכתבויות ומה שנאמר בידי העדים", הגיב אסייג. לדבריו, תשובתו העיקרית של נתניהו הייתה "אל תיכנסו לעולם הסיקור, זה לא מעניינכם".

אסייג הוסיף, כי מדובר במצב דומה לחשבוניות פיקטיביות, שלא צריך להציג את כולן בפני החשוד. בר-עם העיר לפני כן, כי חשבוניות פיקטיביות הן עבירה כשלעצמן בעוד הסיקור הוא חוקי; ואילו בן-צור הגיב, שמדובר באירועים שונים ומורכבים, ולא בכאלה החוזרים על עצמם. "היה פה דפוס פעולה: הם ניהלו באתר וואלה ועשו בו מה שרצו", השיב אסייג. הוא אישר, כי החקירה עסקה רק בענייני נתניהו ולא נעשו השוואות למקרים אחרים, ולצד זאת – די בקיומה של זיקה של הפניות והסיקור לבין הרגולציה, בלא צורך לבחון את הכמות. "אם לא תהיה כריכה בין שני הדברים, אני חושב שבית המשפט יצטרך לקבל החלטה", הוסיף.

בנושא אחר הראה בן-צור, כי החוקרים הציגו למימון שמילה – לשעבר המשנה למנכ"ל משרד התקשורת – כאילו נתניהו ביקש להסיר תנאים למיזוג בזק-yes, למרות שלא כך היה. אסייג השיב, כי אם הדבר אכן התרחש – אזי הוא אינו תקין, אם כי אינו מאמין לרגע שנעשה במתכוון. בנוגע לזימון אמותיהם של איריס אלוביץ ועמיקם שורר כבר ביום הראשון של החקירה הגלויה, דחה אסייג את הטענה לפיה הצעד נועד להפעיל עליהם לחץ, ושב ואמר שהיה זה כחלק מהחקירה הכלכלית.

אסייג התייחס לשימוש בתוכנת הרוגלה פגסוס: מאחר שמדובר היה בכלי רגיש וממודר, הוא עצמו הורה כיצד להפעיל אותו; לא נעשה שום שימוש בחומרים שלא הופקו בהתאם לצו, הוסיף. הוא גם אמר כי לא נערך דיון כלשהו לאחר שעדי תביעה הופיעו בתוכנית "המקור" ערב פתיחת המשפט.