עתירה: לחשוף הסכמים של המינהל המאפשרים בנייה בלב פארק איילון

עמותת "אדם טבע ודין" הגישה היום (א', 13.6.04) עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, בדרישה להורות למינהל מקרקעי ישראל לחשוף את ההסכמים שלו עם חברת 'הזרע', אשר ככל הנראה מאפשרים לחברה ליזום ולפתח שטחי תעשיה ומגורים בלב השטח המיועד להקמת פארק איילון שבדרום גוש דן.

בעתירה נטען, כי אם תצליח החברה להביא לאישור תוכניותיה, יהווה הדבר פגיעה קשה ברצף השטח המיועד לפארק ובאיכותו.

פארק איילון מתוכנן להשתרע על שטח של כמה אלפי דונמים, בסמוך לשטחי מקווה ישראל. בעתירה נטען, כי אם התוכניות להקמת הפארק, המקודמות מזה מספר שנים, יאושרו לבסוף, ניתן יהיה להקים בדרום גוש דן פארק השווה בערכו ובאיכותו לפארק הירקון, העומד לרשות תושבי צפון גוש דן. מובן שאם השטח המיועד לפארק ייקטע על-ידי אזור תעסוקה ומגורים, תכנית הפארק לא תוכל לצאת לפועל כפי שתוכננה, ומה שיבוא במקומה יהיה רק תחליף דל לפארק המתוכנן.

את ההתנגדות הקשה ביותר אולי לאישור תוכנית הפארק, טוענים ב'אדם, טבע ודין', מציגה חברת "הזרע" המבקשת ליזום ולהקים בלב השטח המיועד להקמת הפארק, יותר מעשרת אלפים יחידות דיור ואזור תעסוקה עצום. העותרת טוענת, כי מדובר בחברה הנשלטת על-ידי שורה של גורמים פיננסיים בעלי השפעה, כמו פולאר השקעות ובנק הפועלים, ובין בכיריה נמנים מספר גדול של כרישי נדל"ן ידועים.

על-פי דיווחים שונים המצויינים בעתירה, חתם מינהל מקרקעי ישראל עם חברת הזרע על הסכם, המאפשר להם ליזום בניה כזו וליהנות ממחצית מן הרווחים. זו הסיבה להתנגדות הקשה של החברה לתוכנית, לטענת העותרים, ולכך שהיא מנסה בכל דרך כמעט בעת האחרונה לתקוע טריז בגלגלי התוכנית להקמת הפארק.

'אדם טבע ודין', כגוף אשר מנסה לתרום לקידום תוכניות הפארק לא רק בשל חשיבותו הסביבתית אלא גם החברתית, ביקש מהמינהל לבדוק את מסמכי ההתקשרות של המינהל עם חברת הזרע, אך לטענתה במינהל התעלמו מהפניות - בניגוד להוראות חוק חופש המידע, ולכן הוגשה העתירה.

"חשוב מאוד שהציבור כולו יידע כיצד חברה שחוכרת שטח המיועד לעיבוד חקלאי עונתי, הופכת לפתע לבעלת זכויות לפיתוח שטחי ענק למגורים ולתעסוקה", הסביר עו"ד אלי בן-ארי שהגיש את העתירה. "ייתכן מאוד שבדיקת ההיסטוריה של ההתקשרות בין 'הזרע' למינהל, תגלה שמשהו בהתקשרות זו נעשה שלא כדין, ואז אולי יהיה צורך לדרוש את ביטול ההסכם. בכל מקרה, חייבים למנוע מהמינהל לפעול בחשאיות כשהוא מקבל החלטות בעלות השפעות קשות כל כך על הסביבה, כמו במקרה הזה".