חריגות ניכרות מערך היעד בכל המזהמים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת (יום ד', 27.12.23) לראשונה את מדד איכות אוויר, במסגרת פרסום מדדי איכות חיים לשנת 2022. מדד איכות אוויר מציג נתונים על חשיפת האוכלוסייה לריכוזי מזהמי אוויר מעל ערכי היעד ומבטא את רמת הסיכון של האוכלוסייה בישראל מזיהום אוויר, כאחוזים, ביחס לערכים אשר נקבעו על-ידי ארגון הבריאות העולמי ואשר אומצו בישראל.

המדד מוצג כיחס באחוזים בין הממוצע השנתי של חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5), ממוצע שנתי של חנקן דו-חמצני (NO2) וממוצע עונת שיא של אוזון (O3), לבין ערך היעד של כל מזהם בנפרד (ציון 100 משמעותו שהחשיפה הממוצעת למזהם זהה לערך היעד השנתי). הנתונים מתייחסים לשנים 2022-2015 ומוצגים עבור כלל אוכלוסיית ישראל וכן עבור 20 הערים הגדולות בישראל.

ברמה הארצית וכן בשקלול 20 הערים הגדולות, נצפו חריגות ניכרות מערך היעד בכל המזהמים הנכללים במדד. חריגות גבוהות במיוחד נצפו בחשיפה לחלקיקים (עד יותר מפי 4 מערך היעד). הגורם העיקרי לכך הוא קרבתה של ישראל לאזורי מדבר והתרומה המשמעותית של חלקיקים ממקורות טבעיים.

רמת החריגות בחלקיקים ובחנקן דו-חמצני גבוהה יותר בערים הגדולות מאשר ברמה הארצית. לעומת זאת, באוזון רמת החריגות דומה בערים הגדולות ובניתוח הארצי.

בשנים 2022-2015 קיימת מגמה של ירידה באחוזי החריגה הן עבור חלקיקים והן עבור חנקן דו-חמצני. ירידות אלו נובעות ממספר גורמים, העיקריים שבהם: הפחתה בפליטות המזהמים מתחבורה אשר מורגשות בעיקר בערים וכן בפליטות התעשיה בעקבות יישום חוק אוויר נקי, מתוקפו מבוצעות פעולות רבות ובעיקר התאמת הסטנדרטים הסביבתיים הנדרשים מהתעשיה בהיתרי הפליטה לאוויר לאלה המקובלים באירופה; יישום הדרישות להפחתת השימוש בדלקים מזהמים בהם פחם, סולר ומזוט; והמעבר של התעשיה לגז.

הידרדרות במצב המגוון הביולוגי בישראל

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה והמארג (התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל), פרסמו גם את מדד המגוון הביולוגי המעודכן לשנת 2022 המבוסס על נתונים שנאספו בין השנים 2021-2020.

במדד הנוכחי נמשכת מגמת ההידרדרות במצב המגוון הביולוגי בישראל, זאת על-פי מדד המגוון הביולוגי שפיתח המשרד להגנת הסביבה בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ותוכנית המארג - התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל, מוזאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב, שבה שותפים המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים וקרן קיימת לישראל.

מדד המגוון הביולוגי פותח כדי לבחון את מצב קצב אובדן השטחים הטבעיים בישראל, את רציפותם ואת מצב המינים, המאופיין על-ידי שינוי בשיעור המינים בסכנת הכחדה והמינים האנדמיים (הייחודיים לישראל), ובשיעור המינים הפולשים ומלווי האדם. בשנת 2021 עמד מדד מגוון ביולוגי על 0.95, ומשמעותו הרעה במצב המגוון הביולוגי בישראל ביחס לתקופת הבסיס. ההרעה ברכיב גודל השטח הטבעי באה לידי ביטוי בגריעה של 111.1 קמ"ר מהשטח הטבעי בין השנים 2015 לשנת 2021 לטובת פיתוח.

המשרד להגנת הסביבה משתף פעולה עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועם המארג החל משנת 2015 לצורך הפקת מדד המגוון הביולוגי, הפקת לקחים וקידום הנושא. בכך הצטרפה ישראל למדינות המובילות ב-OECD שבהן מוטמעת מדידה עקבית של מצב המערכות האקולוגיות - מדד חשוב לאיכות החיים של התושבים, כל זאת תחת ההכרה הגוברת כי מערכות אקולוגיות טבעיות מספקות לכלל התושבים שירותים קריטיים שאי אפשר להחליפם באמצעים טכנולוגיים.

מדד המגוון הביולוגי עומד גם בקנה אחד עם הפעולות הנדרשות על-ידי אמנת המגוון הביולוגי עליה חתומה ישראל בהקשר של דיווח וניטור מצב הטבע במדינות השונות.

בתוכנית הלאומית למגוון ביולוגי שהמשרד להגנת הסביבה נמצא בישורת האחרונה של עריכתה, נדרשות פעולות רבות לביצוע עד שנת 2030 אשר נועדו לבלימת ההידרדרות ושיפור המצב, ביניהן הגברת הגנה ישירה על שטחים ערכיים וחיזוק המסדרונות האקולוגיים, שיקום שטחים בדגש על המערכות האקולוגיות הפגועות ביותר, חיזוק אתרי הטבע ברשויות המקומיות ועוד.