משפטו הפלילי של גור שלף לא יבוטל; גובש הסדר טיעון

"מסקנתי שלא עומדת לנאשם הזכות לחסות בצל הגנת 'זוטי דברים'". כך קבעה (יום ד', 9.6.04) שופטת בית משפט השלום בתל אביב, מרים דיסקין, בדחותה את בקשתו של קפטן אלופת ישראל ואירופה, מכבי עלית תל אביב, גור שלף, למחוק את כתב האישום שהוגש נגדו וקבעה שהמקרה אינו נופל בגדר הגנת "זוטי דברים".

במקביל, הגישו אמש הצדדים את הסדר הטיעון אליו הגיעו [ראו בהמשך], אולם השופטת דיסקין לא מיהרה לאמצו ושלחה את שלף לקבלת תסקיר משירות המבחן בעניין אי הרשעתו בפלילים והתאמתו לעבודות שירות. השופטת קבעה את הדיון הבא ל-17 באוקטובר, לאחר שתעיין בחוות הדעת של שירות המבחן.

כתב האישום: היכה אוהד שהקניט אותו בעניין אביו המנוח

בחודש ינואר השנה הוגש נגד מי שזכה השנה ב-3 תארים כתב אישום, בגין אירוע שהתרחש שנה לפני כן, דקות ספורות לפני משחק אימון בכדורסל בין נבחרת ישראל לקבוצת הפועל תל אביב, באולם אוסשקין בתל אביב. גור שלף השתתף במשחק כקפטן נבחרת ישראל ואילו שחקן הפועל ליאור ליובין נכח במקום כצופה-אוהד.

בכתב האישום, שהוגש על-ידי סגן-ניצב עו"ד אביחי דורון, תובע מכוח מינוי מפכ"ל, נטען כי התקרית החלה בפרובוקציה ובאמירות שונות הקשורות באביו המנוח של שלף, שהופנו מצידו של המתלונן - אוהד הפועל - כלפי שלף: "אבא שלך היה אדום, יותר אדום מאדום. מה עם אבא, מה עם אבא". אביו של גור, עמי שלף ז"ל, היה שחקן הפועל תל אביב וחבר הנהלת הקבוצה.

שלף איבד את עשתונותיו וזרק לעבר האוהד כדורסל שפגע בגופו. ואולם, שלף לא נרגע, המשיך וקפץ מהרחבה ליציע הקהל, שם השיג את האוהד, דחף אותו והפילו לקרקע. שלף מואשם בעבירה של תקיפה.

הקפטן הוותיק לא הכחיש את התקרית, אך אמר כי "אם לא הייתי גור שלף - כל האירוע לא היה מגיע לבית משפט". עוד אמר, כי מבחינתו העונש הגדול ביותר הוא עצם היותו נתון להליך פלילי בבית משפט.

הסדר טיעון: 70 שעות שירות לציבור בלא הרשעה

מאחר שלא היתה מחלוקת בין הצדדים על העובדות, הגיעו שלף והפרקליטות לפני כחודש להסדר טיעון, לפיו הקפטן התל אביבי יודה בהאשמות המיוחסות לו ובתמורה לא יורשע בפלילים, אלא יבצע 70 שעות עבודות שירות למען הקהילה, בלא הרשעה (של"צ).

במקביל, טען סניגורו של שלף, עו"ד רמי בלומנפלד, שיש לזכותו משום שעומדת לו הגנת "זוטי דברים", הקבועה בחוק העונשין. לדבריו, כשהמעשה המיוחס לו נבחן על-רקע עוצמת הפרובוקציה שקדמה לו, הוא כה פעוט וקל ערך, שחרף השתבצותו הפורמלית במסגרת עבירה מוגדרת בחוק העונשין, אין הוא הולם מהבחינה העניינית את המושג המשפטי של עבירה פלילית.

הוא הוסיף, כי בסולם הערטילאי של הדירוג הפלילי, אין המעשה הנידון עובר אפילו את הסף התחתון של עבירת התקיפה, הן משום שאין מדובר בתקיפה ברוטלית והן בשל היעדר פגיעה או חבלה במתלונן בעטיה.

התביעה טענה מנגד, כי "טיבו של מעשה העבירה, הנסיבות הקונקרטיות בהן בוצע בהיבט של זירת העבירה והמעורבים באירוע, כמו גם האינטרס הציבורי, מציבים אותו דווקא ברובד חומרה גבוה, אפילו הוא נבחן על-רקע האמירות הפרובוקטיביות של המתלונן בגנות אביו המנוח של הנאשם".

ביהמ"ש: 'זוטי דברים' הוא במקרה בו אדם גנב סיגריה מחברו

השופטת דיסקין קבעה, כי הגנת זוטי הדברים משמשת "אמצעי לסינון פגיעות קלות, המצויות מחוץ לתחום הפלילי, לפחות מבחינת היעדר הצדק להכליל את המעשה בגדרו... קיימים מקרים רבים הנופלים בגדר עבירה פלילית אך נמצאים מתחת לאותו סף של חומרה ואנטי חברתיות כך שאין הם הולמים את התוכן הענייני-מהותי של העבירה, למרות שפורמלית הם נמנים עליה. כגון, מקרה בו פלוני נוטל סיגריה מחפיסת אלמוני ללא הסכמתו המפורשת. פורמלית, מקיים מקרה זה אחר כל הרכיבים של עבירת הגניבה, אך עניינית אין במעשה מסוג זה משקל סגולי מבחינת החומרה והאנטי חברתיות המחייבים תגובה עונשית פלילית".

"סבורני", קבעה השופטת, "כי תגובתו של הנאשם באותו מעמד היתה חסרת פרופורציה, חריגה ומיותרת בהשוואה לאמירות שהושמעו לעברו. המדובר, יש לזכור, בתקיפת אוהד - שהינו קטין בן 17, שנעשתה בתוך איצטדיון, אל מול קהל גדול שבא לחזות במשחק ידידות ספורטיבי, ובמקום זאת היה עד, שלא בטובתו, לחזיון אלימות, בו מלא קפטן נבחרת ישראל תפקיד מרכזי. בנסיבות אלה, ההכרעה לגבי איפיונו של המעשה כ'קל ערך', אם לאו, צריכה להחתך לא רק בהתחשב במהות המעשה, אלא גם בשים לב למיהות העושה, קרי, מנקודת מבט של האספקט החברתי הכרוך בו".

השופטת: החלטתי לא היתה שונה לו היה מדובר בסתם אדם

דיסקין הדגישה, כי החלטתה לא נובעת מכך שהנאשם הוא גור שלף ולא אחר: "הייתי מגיעה לאותה מסקנה, גם לו היה התוקף צופה מן הקהל המגיב בתוקפנות על הערות אוהד אחר. על אחת כמה וכמה, כשעסקינן באדם שמילא באותה סיטואציה תפקיד בעל היבט ציבורי, גם משום שלא ניתן לנתק התנהגות בעלת אופי כזה מתופעת האלימות, שפשתה בחברתנו וחלחלה גם לעולם הספורט ועלולה לזהם כל חלקה טובה".

"במציאות בה האלימות במגרשי הספורט גואה והופכת לחזיון נפרץ ומגעת לרמות מסוכנות מוחשיות, ניתן לצפות מספורטאי בוגר, מנוסה ומיומן, המייצג את נבחרת ישראל, ליכולת הבלגה וריסון, גם בנסיבות מתסכלות ולא קלות, ולא להפוך לחלק ממנה".

התקיפה היא סימפטום של תופעת האלימות בה נגועה חברתנו

"יתר על כן. לטעמי, המעשה המתואר הינו סימפטום של תופעת האלימות בה נגועה חברתנו, שלדאבון הלב חודרת גם לשכבות רחבות בציבור שאינן נמנות על המעגל העברייני, והיא מוצאת ביטוייה בחיי היום יום בכל מישורי החיים. בכך נעוצה הסכנה הטמונה בה ומכאן נובעת חומרתה היתירה".

"האלימות במגרשי הספורט הפכה לתופעה כה רחבה ומאיימת, שעליה לעורר דאגה בלב כל ולחייב טיפול שורש. לא רק שאין לעבור עליה לסדר היום, אלא שהסכנה הנודעת ממנה לחוסנה של החברה והאינטרס הציבורי מחייבים לתייג את המעשים המאפיינים אותה כעבירות פלילית. קל וחומר אמורים הדברים, כאשר עסקינן בספורטאי".

ת.פ. 1697/04 מדור תביעות פלילי ת"א נ' גור שלף

צילום: התנהגות לא ראויה לקפטן ואפילו לאוהד