בג"ץ: המדינה תממן ברית מילה בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים

על המדינה לממן ברית מילה למי שמתגיירים בגיור רפורמי וקונסרבטיבי, כשם שהיא מממנת אותה למתגיירים במסלול האורתודוקסי הממלכתי. כך קובעת (12.12.23) שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז. העתירה בנושא הוגשה בשנת 2009 ובג"ץ עיכב את הדיון בה שנים ארוכות, בתקווה שהנושא יוסדר מחוץ לבית המשפט, אך הדבר לא נעשה. השופטים אף הציעו שהמימון יינתן בידי משרד הבריאות ולא בידי המשרד לשירותי דת או הרבנות הראשית, אך המדינה דחתה את ההצעה.

המדינה טענה, כי היא מעניקה את המימון למתגיירים במסגרת הממלכתית, בעוד שיתר הגיורים נעשים במסגרת פרטית ולכן אין היא חייבת לממן את בריתות המילה במסגרתם. מדובר בעלות של 3,000 שקל לכל ברית, ובשנים האחרונות מימנה המדינה 150-120 בריתות בשנה למתגיירים; התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית מסרו לבג"ץ, שהן מגיירות פחות מ-20 גברים בשנה. לדברי המדינה, בג"ץ אומנם קבע שיש להכיר בגיורים שאינם אורתודוקסיים, אך אין להסיק מכאן שעל המדינה לממן הליכים אלו.

ברק-ארז אומרת כי "בחירת מסלול הגיור על-ידי מי שנכנס לתהליך, על-פי אמונתו והשקפת עולמו של האדם הנוגע בדבר, היא תולדה מובהקת של הזכות לחופש דת, וממילא, כפי שנקבע בשורה של פסקי דין, אין להפלות אדם על-רקע בחירה זו... העקרונות של שוויון וחופש דת ומצפון יפים אף לסוגיה של מימון פרוצדורה של ברית מילה הנדרשת לצורך הליך גיור. זאת, מאחר שאף כאן מדובר למעשה בחלוקה של כספי תמיכות, הכפופה לעקרונות הכלליים של שוויון וחופש דת".

ברק-ארז מציינת, כי מימון הבריתות במסלול האורתודוקסי אינו נעשה מכוח חקיקה כלשהי, ולכן חלה חובת השוויון בהקצאת משאבי הציבור. המדינה אינה חייבת לממן את בריתות המתגיירים, אך אם היא עושה זאת - הדבר צריך להיעשות "על בסיס של שוויון ומתוך כבוד לחופש הדת של מי שניצב בפני הבחירה בין מסלולי גיור שונים". לאחר שבג"ץ פסק שכל הגיורים שווים לעניין חוק השבות, כל הגרים משתייכים לאותה קבוצה לצורך מימון הברית שהיא חלק בלתי נפרד מן הגיור.

ברק-ארז דחתה את טענת המדינה, לפיה האבחנה היא בין גיור ממלכתי לבין גיור פרטי, ולא בין הזרמים הדתיים. נימוק זה אינו תופס כאשר הגיור הממלכתי הוא אורתודוקסי בלבד, ולכן מי שרוצה גיור אחר חייב לפנות למסלול פרטי, ומכאן ש"לבחירה בהתאם לצו מצפונו ואמונתו של החפץ להתגייר יש אפוא השלכה כלכלית ברורה". המדינה אינה חייבת לממן חלופה פרטית לשירות ממלכתי, אך זאת כאשר הבחירה היא מטעמי נוחות, ולא במקרה בו המסלול הממלכתי כלל אינו מעניק את השירות המבוקש (כמו גיור שאינו אורתודוקסי).

ממלא-מקום הנשיא עוזי פוגלמן והשופט עופר גרוסקופף הסכימו עם ברק-ארז. המשרד לשירותי דת חויב בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל. את העותרות ייצגו עוה"ד ניקול מאור ואורלי ארז-לחובסקי, ואת המדינה - עו"ד מוריה פרימן, רן רוזנברג ורועי שויקה.