"משך תקופה ארוכה מנצח אייל בן-שלוש [המפקח על הביטוח במשרד האוצר] על מסע הכפשה, השמצה והקלנה - חסר יסוד - המתנהל כנגד ההסתדרות, חברת 'חברים ומרוויחים' וגופים הקשורים בהן. [מסע ש] עניינו - ביזוי השתיים והטלת דופי בכל הנוגע למעורבותן בתחום הביטוח הפנסיוני בישראל".
לא, לא מדובר בהודעה לעיתונות שהוציאה ההסתדרות, אלא בטענה העיקרית שמעלות ההסתדרות החדשה וחברת "חברים ומרוויחים" - חברה בת של חברה אחות של ההסתדרות, הפועלת לקידום רווחת חברי ההסתדרות וזכויותיהם - בתביעת דיבה יוצאת-דופן שהגישו (יום ד', 9.6.04) השתיים לבית משפט השלום בירושלים, נגד אייל בן-שלוש.
בן-שלוש מונע ממניעים אישיים
התביעה, שהועמדה על-סך 2 מיליון ש"ח, הוגשה באמצעות עורכי הדין ד"ר יעקב וינרוט, בעז בן-צור ועודד נשר. בתביעה נטען, כי מאז מינויו, פועל בן-שלוש מתוך מניעים אישיים, על-מנת לגרום נזקים קשים ובלתי הפיכים להסתדרות, לפגוע פגיעה קשה ביכולתה לשמש כנציגת עובדים מאורגנים, להשפיל ולבזות אותה.
"טענותיו של הנתבע כנגד התובעות השתרעו על-פני קשת מילות ההכפשה כולן. החל מטענות ביחס לניהול 'קלוקל' או 'רשלני', המשך בטענות בדבר 'הפרת אמונים', 'גניבה' או 'שחיתות', וכלה בהטחת האשמות בדבר 'גזל' או ניסיונות התעשרות על חשבון העובדים אותם מייצגות התובעות. טענות אלו - כולן - אינן אמת".
לטענת ההסתדרות, התביעה מוגשת בעקבות "הפרסום המכפיש האחרון מבית היוצר של בן-שלוש - מכתבים ששלח לפני יומיים לחברות הביטוח 'כלל' ו'הראל'". במכתבים אלה, נטען בתביעה, התיימר בן-שלוש לקבוע, כי הסכמים שחתמו חברות אלה עם "חברים ומרוויחים" נועדו אך ורק לאפשר העברת כספים לקופת ההסתדרות, על חשבון הפקדות העובדים בקרנות הפנסיה של אותן חברות. התובעות טוענת, כי המפקח על הביטוח שלח את המכתבים לגורמים רבים ואף דאג להביא לפרסומם בכלי התקשורת.
השמצות וסילופים פרי דמיונו של המפקח
ההסתדרות טוענת, כי מדובר בהשמצות וסילופים פרי דמיונו של בן-שלוש, שאין להן קשר עם עולם המציאות. לטענת ההסתדרות, ההסכמים שנחתמו עם חברות הביטוח נועדו למזער את הפגיעות הקשות שגרמו מהלכי האוצר לעמיתי קרנות הפנסיה; הם נועדו להעניק לעובדים ביטוח פנסיוני בתנאים מיטביים, לאפשר נציגות אשר תפקח על הנעשה בכספי העובדים העמיתים בקרן הפנסיה ולממן פעולות ייעוץ והסברה אשר יאפשרו לעובדים לבחור בעצמם במוצר הפנסיוני הטוב ביותר עבורם.
בתביעה נטען עוד, כי מכתביו של בן-שלוש הם חלק מסדרה של פרסומי לשון הרע מצידו כלפי התובעות, אשר נועדו לחבל בפעילות ההסתדרות ליצירת מסגרות פנסיה מיטביות לעובדים על-ידי חתימה על הסכמים עם חברות ביטוח. ההסתדרות טוענת, כי המפקח מתנגד לפעילות כיוון שהיא עומדת בסתירה לתפיסתו - שהפכה למעין אמונה עיוורת - לפיה יש לשלול מהעובדים כל אמירה ביחס למערך הפנסיוני בו הם מבוטחים, ומכיוון שהוא רואה בה "איום" על סיכויי ההצלחה של תוכניתו למכור את קרנות הפנסיה ההסתדרותיות החדשות לכל המרבה במחיר, גם אם הדבר כרוך בפגיעה בעובדים המבוטחים בהן.
בן-שלוש ניסה לחבל במגעים עם חברות הביטוח
ההסתדרות טוענת, שבן-שלוש ניסה לחבל במגעיה עם חברות הביטוח, בין היתר על-ידי הכפשתה בפני ראשי חברות הביטוח. כן נטען, כי המפקח אף "תיבל את פניותיו לראשי חברות הביטוח באיומים מפורשים, לפיהם ישתמש בסמכויותיו, על-מנת להערים קשיים רבים ככל הניתן בפני חברת ביטוח 'שתעז' להתקשר עם התובעות".
בהמשך התביעה, מגוללת ההסתדרות שורה ארוכה של פרסומי דיבה להם אחראי, לטענתה, בן-שלוש במישרין או בעקיפין, באמצעות הדלפות בלתי פוסקות לתקשורת. לטענת ההסתדרות, המפקח על הביטוח נקט נגדה במסע שיסוי שיקרי ומופקר כנגד ההסתדרות, לשם קידום מהלכיו להלאמת קרנות הפנסיה ולפגיעה בזכויות עמיתיהן.
ההסתדרות טוענת גם, כי לפני שבן-שלוש החל במסע ההשמצות, הוא הציע להקצות לה כ-49% ממניות קרנות הפנסיה ההסתדרותיות החדשות, בתמורה להסכמתה למהלכיו הפוגעניים.
הדלפות בלתי פוסקות לתקשורת
בין היתר, מייחסת ההסתדרות לאייל בן-שלוש הדלפות בלתי חוקיות, בלתי הגונות ומטעות של חלקים מגמתיים מדוחות ביקורת שהתקיימו בקרנות הפנסיה. לטענת ההסתדרות, מדובר בהדלפות המהוות, לכאורה, עבירה פלילית. עוד מיוחסים לו פרסומים והדלפות של טענות מכפישות ושקריות, כגון טענה לפיה "בסוף 2002 חתמה ההסתדרות על הסכם לתוספת יוקר פיקטיבית", או טענה לפיה "ההסתדרות כפתה על מקפת הטבות לעובדי מקורות בחצי מיליארד שקל".
בהסתדרות אף מייחסים לבן-שלוש פרסום מודעות מכפישות וכוזבות, תחת שם בדוי, בהן נטען כי ההסתדרות גזלה כספים מעמיתי קרן הפנסיה של פועלי הבניין.
עילות התביעה המרכזיות עליהן נסמך כתב התביעה הן הוצאת לשון הרע, רשלנות, הפרת חובת סודיות והפר חובה חקוקה. לטענת ההסתדרות, "עוולותיו של מר בן-שלוש חמורות במיוחד נוכח ניצול מעמדו כעובד ציבור ונוכח השימוש בכוח ובשררה הנתונים בידיו, שלא כדין, ושלא למטרות שלשמן ניתנו".
ההסתדרות טוענת, כי מהלכיו של המפקח וניסיונותיו הבלתי נלאים לקעקע את תדמיתה בציבור ולפגוע ביכולתה לפעול ולקיים את ייעודה, הסבו לתובעות נזקים ניכרים, ובכללם פגיעה בשם טוב; פגיעה באמון העובדים; פגיעה ביכולת לנהל עסקים; פגיעה בגיבוש תוכניות הבראה; פגיעה בהיקף גביית דמי חבר; איבוד הזדמנויות עסקיות ועוד.
טרם הוגש כתב הגנה.
ת.א. 7334/04 הסתדרות העובדים הכללית החדשה בע"מ ואח' נ' אייל בן-שלוש
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה