ועידת אזרחים ליו"ר הכנסת: יש לערוך שינויים במדיניות התקשורת

דוח התקשורת בישראל - "של מי השמים האלה?" הוגש היום (יום ד', 9.6.04) ליו"ר הכנסת במסגרת ועידת אזרחים רביעית, המתקיימת ביוזמת מרכז צפורי בירושלים ובחסות הכנסת.

משתתפי הוועידה בחנו סוגיות נבחרות, התייעצו עם מומחים ודנו בנושא לעומקו ובשני מפגשי הוועידה הקודמים, שהתקיימו במהלך החודשים אפריל–מאי 2004, בחרו נציגי הוועידה את הנושאים המרכזיים בהם יעסקו במסגרת הדוח ובינהם.

הוועדה הגיעה בהסכמה משותפת להחלטה, כי קיים צורך להתמקד ולערוך שינויים בשלושה תחומים עיקריים: מדיניות התקשורת, תכנים משודרים וכתובים ושיתוף האזרחים בתקשורת.

בין המלצותיה: מימון חלק מהפקות האיכות במסגרת הציבורית, באמצעות הפניית חלק מהרווחים המופקים בידי הערוצים המסחריים, למטרה זו; ניתוק שידורי החדשות משיקולים פוליטיים, מסחריים ומשיקולי רייטינג כדי להבטיח את עצמאותם; שילוב ציבור אזרחים מן השורה וארגונים חברתיים/תרבותיים בדירקטוריונים ובהנהלת הרשות הקיימת או החדשה שתעוגן בחקיקה.

להלן תמצית הדוח:

בתחום מדיניות התקשורת:

1.אנו רואים חשיבות רבה בקיום רשות שידור ציבורית איכותית במקביל לערוצים המסחריים. רשות זו תהיה עצמאית ובלתי תלויה, המייצגת גווני אוכלוסייה שונים בתפקידי מפתח.

2.אנו ממליצים לבחון את האפשרות לממן חלק מהפקות האיכות במסגרת הציבורית, באמצעות הפניית חלק מהרווחים המופקים בידי הערוצים המסחריים, למטרה זו.

3.יש לדאוג לעצמאות מירבית של נציב תלונות הציבור בכל גופי הרגולציה ובכל חוק שעתיד להיחקק.

4.אנו ממליצים לאפשר לאזרח מן השורה חופש בחירה בצריכת תכנים הרצויים לו מחד גיסא, ובמניעת חשיפה לתכנים המנוגדים לצו מצפונו, מאידך גיסא.

5.יש להתאים את תוכן הפרסומת לקהל היעד. אנו ממליצים על קידוד פרסומות כפי שמקודדות תוכניות משודרות.

6.יש לכפוף את התכנים המשודרים ברשתות הסלולריות לרגולציה ופיקוח, כפי שמבוקרים התכנים האחרים בתקשורת.

תינתן אפשרות לשימוש מבוקר באינטרנט. הספקים יחוייבו לאפשר ללקוחותיהם בחירת חבילות התקשרות לאינטרנט, שיהיו מותאמות לצרכנים המעונינים להישמר מתכנים בלתי ראויים בעיניהם.

7.הפחתת משך שידורי הפרסומות ושמירה על יחס נכון בין זמן התוכנית לזמן הפרסום. בזמן הפרסומות בערוצים המסחריים, מוגברת עוצמת הקול במכשיר הטלוויזיה, וראוי להגבילה מראש. אנו, חברי ועידת האזרחים, מאוחדים בדעה שביטויי המין והאלימות בפרסומות בערוצי התקשורת השונים מוגזמים, ויש להדק את הפיקוח עליהם.

8.יש להפריד בין ספקים של אמצעי הולכה לספקי התוכן, כך שהתשתית והתוכן יינתנו כשני שירותים שונים מטעם חברות שונות. הצרכן יהיה חופשי לבחור בתשתית בה ישתמש, ללא קשר לספק התוכן אליו הוא רוצה להתחבר.

9.חלק ניכר מאוכלוסיית ישראל אינו נהנה כיום מנגישות לערוצים 2, 10 והערוצים הקהילתיים. אנו ממליצים לאפשר נגישות זו בפריסה כלל ארצית.

10.אנו קוראים לגופי התקשורת השונים לבדוק כיצד ניתן לצמצם את הפער בין הוראות האתיקה לבין יישומם במציאות, וכיצד ניתן לחזק את הגורמים המפקחים והממונים על אכיפת האתיקה העיתונאית.

11.אנו ממליצים לפרסם דרך קבע בתשדירי שירות של אמצעי התקשורת השונים את מכלול הדרכים הפתוחות בפני הציבור (למשל: פניה למועצת העיתונות, לנציבי קבילות הציבור וכו'). כמו כן, מומלץ להשתמש בתשדירי שירות בתקשורת, כדי לספק לציבור מידע על ארגונים חברתיים הפועלים למען תקשורת אתית טובה יותר, דרכם הוא יכול לפעול.

12.מומלץ לתת ביטוי ישיר לרב-תרבותיות בחברה הישראלית בכל דרגי הניהול, התכנון, הביצוע והבקרה באמצעי התקשורת למיניהם. ראוי להעניק תמריצים לזכיינים בתקשורת המסחרית לצורך יישום המלצה זו, בכפוף לשמירה על רמה וסטנדרטים.

בתחום תכנים:

1.ייצוג וחשיפה הולמים בכל מערכות התקשורת, על-פי אמות מידה של קהילה, מיקום גיאוגרפי, מגזר וגישות רעיוניות בשימת לב מיוחדת לקבוצות חלשות תוך הימנעות משימוש בסטריאוטיפים והתייחסות לכל אדם באשר הוא, כאדם. ראוי להדגיש במיוחד את ייצוגו של המגזר הערבי-ישראלי בתכנים שישקפו את הוויתו התרבותית והחברתית, בנוסף לתוכניות בשפה הערבית וכל שאר המאפיינים של ה"ייצוג ההולם".

2.חיוני להבטיח את עצמאות שידורי החדשות על-ידי ניתוקם משיקולים פוליטיים, מסחריים ומשיקולי רייטינג. השידורים צריכים להביא עובדות מהיימנות ופרשנויות מאוזנות.

3.הוועידה ממליצה על שימוש בשפה נקיה ותקנית (לרבות חידושי לשון ועגה) ועל תרבות דיבור המכבדת את הזולת.

4.אנו מייחסים חשיבות רבה לתפקידה של התקשורת כ"כלב שמירה" של הדמוקרטיה. יש להקצות זמן שידור לארגונים ומוסדות העוסקים בביקורת התקשורת ותכניה (כגון: נציב תלונות הציבור) וכן לארגונים המשרתים את האינטרס הציבורי ומקדמים אותו.

5.הפקות מקור כגון: דרמה, תוכניות דוקומנטריות, אמנות ובידור, משקפות נאמנה את ההוויה הישראלית ומהוות סימן היכר ליצירה התרבותית המקומית ולכן ראויות לעידוד משמעותי.

6.בנוסף לתוכניות בידור, יש להגדיל את מכסת הפקות המקור מסוג העילית, הן בשידור הציבורי והן במסחרי.

7.אמצעי התקשורת יכולים ואמורים לשמש גם כלי להעלאת הרמה הלימודית והחינוכית של ילדי ישראל.

8.יש ליצור תוכניות העשרה במסגרת השידור הציבורי, תוך שימוש באמצעים יצירתיים ואטרקטיביים כגון: חידונים ומשחקים אינטראקטיביים.

9.כשם שישראל היא מדינה רב תרבותית היא גם רב לשונית, בהיותה קולטת עליה ובשל המיעוטים החיים בה. לפיכך אנו ממליצים להרחיב את התרגומים בשידורים השונים לשפות: ערבית, רוסית, אמהרית ושפת הסימנים לכבדי שמיעה.

בתחום שיתוף אזרחים:

1.שילוב ציבור אזרחים מן השורה וארגונים חברתיים/תרבותיים בדירקטוריונים ובהנהלת הרשות הקיימת או החדשה שתעוגן בחקיקה. בחירת הנציגים מקרב האזרחים תעשה במכרזים פתוחים לכל, על-פי אמות מידה שתיקבענה מראש ותובאנה לידיעת הרבים.

2.מומלץ על הקניית כישורים ומיומנויות לחשיבה ביקורתית ולצריכה נבונה של תקשורת לתלמידים בכל מסגרות החינוך, על סמך תוכניות הוראה, הדרכה והתנסות, במטרה לנטוע בדור העתיד מחוייבות לדמוקרטיה בזיקה לתקשורת.

3.מומלץ על הקצאת מכסות שידור מחייבות לתוכניות ביקורת על התקשורת, לרבות שידורים פתוחים ואינטראקטיביים.

4.מומלץ על הכשרת עתודה מקצועית של אנשי תקשורת בכלל ועיתונאים בפרט. ההכשרה תסייע לקדם את רמתם המקצועית של אנשי התקשורת, איכות התוצר התקשורתי ומחוייבות לכללי האתיקה וההוגנות בתקשורת.

5.מומלץ על עידוד התקשורת הקהילתית על-ידי הקצאת משאבים ריאליים לתקשורת, זאת (על-פי הסכומים שנקבה ועדת נוף), ושילובה ברשות הלאומית החדשה לתקשורת, אם תקום, בניהול ובעריכה של ערוצי לויין וכבלים המיועדים לכך.