רוטמן: נדרשת הסתכלות כוללת על פעילות מערכת המשפט במלחמה

ועדת החוקה קיימה (יום א', 12.11.23), דיון מיוחד על פעילות בתי המשפט בזמן מלחמת חרבות ברזל. יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "בלי הסתכלות כוללת על הצורה בה מתנהלת מערכת המשפט בתקופת חרבות ברזל יהיה לנו מאוד קשה לקדם חקיקה כלשהי בנוגע להיוועדות חזותית, עלינו לוודא שיש בכלי שימוש מידתי המותאם לשאר מערכות החיים. לכן, נקיים ישיבת מעקב לקראת המשך החקיקה היום. לא נוכל להמשיך לקדם את הצעת החוק המונחת על שולחן הוועדה ללא נוסח מתוקן.

"מאז הישיבה הקודמת חל שינוי בתחום האזרחי ונשלחה הודעה על תקנות בית המשפט וסדרי חירום מיוחד. אבקש לקבל נתונים מסודרים מהנהלת בית המשפט גם בתחום האזרחי וגם בתחום הפלילי.
השאלה, האם אפשר לנסות להגיע לדיונים פרונטליים ב-40-30 אחוזים ע"י בקשת סיוע מפיקוד העורף לאבטחת הדיונים. יש למצוא פתרונות לקיום חלקי של דיונים פרונטליים".

ח"כ יואב סגלוביץ': "בהצעת החוק אין שום מידתיות. נתנו אפשרויות לסדרי עדיפות ובסוף התחום הפלילי נשאר מחוץ למשחק. הדבר הכי משמעותי הוא הארכת מעצר - ששופט יראה בשלב כלשהו בדרך את העצור. כמו-כן, חסרות הגדרות בתחום האזרחי".

עו"ד ברק לייזר, יועמ"ש הנהלת בית המשפט: "המשמעות של החלת התקנות כיום היא שבית המשפט פועלים רק בתחומים המוגדרים בתקנות כדחופים. מערכת בית המשפט תלויה בגופים הנוספים כגון המשטרה, מאבטחי בית המשפט ש-60% מהם גויסו, מערכת הרווחה ועוד. שיעור דומה של גיוס נרשם בקרב הפרקליטים ובקרב שב"ס, כך שהיה ברור שבית המשפט לא יכולים לעבוד כסדרם אך הם לא נסגרו אף פעם. לא הייתה סיטואציה שמישהו נזקק לשירות דחוף שלא קיבל, ואפילו באישון לילה ניתנו סעדים דחופים כמו בקשות לנטילת זרע מנפטר ובקשות לאפוסטילים והיינו בקשר עם המשפחות ובאי-כוחם בכל עת. בהמשך עם קבלת המידע מהרשויות השונות, הרחיב מנהל בית המשפט את תחומי הדיונים המתנהלים.

"בהקשר לדיוני המעצר, יש גידול של כ-30% באכיפת עברות הסתה ותמיכה בטרור, ושופטים שלא עוסקים בד"כ במעצר וחיפוש מגויסים לנושא היום. אנחנו ערוכים לקיים דיוני מעצר בצורה כזו או אחרת גם באופן פיזי.

"מערכת בית המשפט היא נושאת מטוסים, המשמעות היא זימון של מאות אם לא אלפי דיונים חסרי תוחלת - אתה מוציא דיונים לאנשים בצו 8, אנשים שפונו, אנשים בשכול, להכניס את כולם למערכת הגשת בקשות לדחיית דיון.

"מיום שלישי, 85% מהדיונים בתחום האזרחי שיכולים להתקיים, יתקיימו. אין מישהו שנחוש מאיתנו להחזיר את הפעילות בצורה תקינה. כל עובדי בתי המשפט מגויסים לפרויקט שהמערכת יוזמת - מיום שלישי, מזכירות הנהלת בית המשפט בודקת עם הצדדים אם הם זמינים, מזכירה על קיום הדיון ובודקת את האפשרות לקיום דיונים חזותיים. דיונים שאפשר - מקיימים. אנחנו ערוכים לקיים גם כיום דיונים פליליים בנוכחות. קשה בעת הזו לתת נתונים על הדיונים שהתקיימו, כי יש לבדוק כל תיק בנפרד.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

"בתי המשפט לענייני משפחה ינהלו את כל דיוני הקדם שהם רוב הדיונים בנוכחות, ביה"ד לעבודה עובד כסדרו.

"הייתה התלבטות אם לבקש מהצבא לשחרר חלק ממאבטחי בית המשפט וזה נראה לנו לא נכון. כל יום אנחנו מקיימים יותר ויותר דיונים והציבור נשכר מכך שהמזכירות מתאמת איתו את קיום הדיונים.

"שיעור הזמינות נמוך כ-30% מבעלי הדין אינם יכולים להשתתף, דבר שלדעתנו מצדיק את המדיניות הזו.

"בתחום המשפט הפלילי, נמתין לאישור הצעת החוק של היוועדות חזותית על ידכם".

עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עוה"ד: "הנהלת בית המשפט נמצאת בעומס, רב אבל זמינה לנו כל הזמן ופותרת בעיות בשטח עם נכונות מלאה. כולם עובדים תחת לחץ רב ואחריות רבה, ויש להביע את הערכתנו האישית והכללית. הכלל צריך להיות פתיחה מלאה של מערכת בית המשפט עם התחשבות, כאשר היום זה הפוך- המערכת סגורה אך מתחשבת. יש כאלו שמשרדיהם מפונים או הרוסים, יש משפחות שלא יכולות להגיע וזה מובן ואנחנו כלשכה נעמוד על כך שלא יתקיים בדל דיון שבו עו"ד לא יכול להגיע מטעמים אלו, אך מערכת בית המשפט היא גוף ציבורי שלטוני חשוב. כל המשק עובד ויש להכיל זאת גם נורמטיבית ציבורית על מערכת בית המשפט.

"בנוסף, משרדי עורכי דין סגורים נוכח הסגירה של המערכת והם חייבים את הפתיחה. התגמול של משרד האוצר לא מספק, כשבניגוד לסקטורים אחרים הסקטור הזה סגור כמעט באופן מלא. יש לשבח את המערכת על ההגעה היזומה לבעלי הדין. העברנו כבר ב-8.10 עמדת אתיקה שלא יהיה מישהו מעורכי הדין שלא יסכים לדחייה. ניתן את כל הגיבוי למשרתי המילואים ונפעל בחוסר סבלנות למי שיסטה מהעמדה שלנו. נראה בחומרה רבה העברת תיקים של מי שייקח תיק של חברו שנמצא בצו 8. הרוב המוחלט של עוה"ד מבינים את המצב ופועלים בסולידריות מלאה אך נוודא שלא יהיה ניצול לרעה. יכול להיות שנהיה בשגרת הלחימה זמן רב, כולל גיוס של מאבטחי בית המשפט, וחייבים לתת לכך את הדעת וללמוד לחיות עם שגרת הלחימה".

עו"ד ישי שרון מהסנגוריה הציבורית: "טוב שמתגבש קונצנזוס להרחבת מעגל הדיונים בנוכחות. מניסיוננו בתקופת הקורונה, וממצאים ראשונים של מחקר מלווה, ההשפעה על תוצאת ההליך כנראה לא רבה, אדם המגיע פרונטלית לא בהכרח נוטה יותר לשחרור מאשר מי שב-VC אבל מה שנפגע מאוד משמעותית הוא הצדק התהליכי- האפשרות לשמוע, לראות, דיונים עם תרגום ועוד. קטינים משוחררים ומשוחררים בתנאים מוגבלים, אלו שתי אוכלוסיות שיש לשים לגביהן דגש. חייבים לחתור לפתרון כמה שיותר מידי והולם בנוגע לדיוני השחרורים, הן בנוגע לצפיפות והן בנוגע לרגישות ההליך הנוגע ישירות לחרותם האישית של העצורים".

רועי בורלא מחטיבת החקירות במשטרה: "בהשוואה לשנה שעברה אנחנו בעליה של מאות אחוזים בתיקים בעבירות הכניסה לישראל ובעבירות הסתה עוד יותר".

רפ"ק ליאורה סולטן יעבץ מחטיבת החקירות במשטרה: "לעומת תקופות אחרות מדובר בעצורים ספורים בדיונים פרונטליים, אך אנחנו פועלים ככל הניתן לעשות כן. יש בעיה מאוד קשה להעביר עצורים גם במהלך המעצר הראשוני של 24 שעות. אנחנו בכוח אדם בתקינה מאוד נמוכה ומשתדלים למצוא פתרונות".

לשאלת ח"כ סגלוביץ' האם מחזיקים נכון להיום עצורים בתחנות, השיבה שיש מעטים שכן וכי שב"ס עשו מאמצים גדולים להחזיר את העצורים אליהם.

ר"כ אסף שרף מהלשכה המשפטית בשב"ס: "תקנות שעת חרום קובעות שאין הבאה פיזית של עצורים ואסירים לדיונים ולכן זה נעשה במקרים ספורים שהיו חריגים ממש, במצב של אי-כשירות למשל לעמוד לדין. לגבי עצורים בתחנות- שב"ס נוטל חלק במאמץ הלאומי וקולט בהיקפים מאוד מאוד גבוהים. בחלוף חודש מצבת הכלואים עלתה בלמעלה מ-2,500 כלואים, ועצורים מהתחנות נקלטים בשב"ס.

"יש הבדל בין תמונת המצב הקודמת - אז סברנו שמדובר בסיכון משמעותי לחיי האסירים והעצורים וחיי הסגל נוכח עוצמת המטחים שהיו בכל רחבי הארץ. אנחנו עדיין סוברים כך. עם זאת כאמור תמונת המצב משתנה וצריך חוק שיגדיר את המסגרת המתאימה למכסת האסירים שיובאו לדיונים פרונטליים. אנחנו נכונים לבדוק ולדון במסגרת הצעת חוק באיזה היקפים ותצורה וסייגים ניתן להביא".

היו"ר ח"כ רוטמן: "אין שום סיבה שלא לומר כי כלל דיוני מעשיהו יתקיימו בביהמ"ש בלוד או בבתי משפט אחרים במרכז. זה לא רחוק. אפשר לעשות את כלל הדיונים הללו או רובם פרונטלית. את העצורים והאסירים הביטחוניים בכל הארץ תחריגו כדי לצמצם לאפס את האפשרות לבריחה בזמן מטח וכו'. מדיניות של אפס סיכונים משמעותה שאף דיון לא ייערך לעולם פרונטלית. אם השיקול הוא מתקפת טילים במהלך הנסיעה, יש לנו כקואליציה ואופוזיציה בעיה עם הערכת הסיכון שלכם בהקשר לנעשה במרכז. מה שקרה בשבועיים האחרונים לא מקובל. אבקש שתערכו סימולציה של הכללים שתחילו בעתיד למקרה שיהיה מצב דומה. אנחנו 37 ימים מתחילת הדיונים ואנחנו עדיין במצב של 0/100 ולכן אבקש שתבחנו את הכללים. לפני שנוציא כל דבר חקיקה נצטרך לדעת איך יופעל שיקול הדעת ולכן עלינו לדעת אם שיקול הדעת היה מופעל, כמה אסירים ועצורים היו רואים שופט בתקופה של השבועיים האחרונים. בלי זה נהיה בבעיה".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

ר"כ שרף: "זה נבחן בהתאם למפת הסיכונים. איש לא רצה לתת מתווה גורף בהגיעו לכאן. אלא לתת מסגרת למצב המשתנה בהתאם לאירועים לא צפויים. אין כוונה שעצירים ואסורים לא ייצאו לדיונים 5 חודשים. שמענו את הערות הוועדה ונביא הצעה שתהיה בשים לב לכך. בחודש האחרון, מה-7.10 עד 7.11, מספר העצורים שעלו לדיונים בבית המשפט פליליים, בהיוועדות חזותית עומד על 18,188, בהתאם לדיונים שיכולים להתקיים- דיוני מעצר ועוד מספר דיונים מסיימי הליך. עשינו את מרב המאמצים שכולם יוכלו לעלות ואנחנו לא מכירים תקלות שעצור עלה לטלפון כי לא הצליח לעלות מעמדה מסוימת".

עו"ד גאל אזריאל, מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "הסמכות הניתנת לממשלה להתקין תקש"ח חריגה מאוד ופוגעת בשלטון החוק מהותית ופורמלית. מבחינת משטר דמוקרטי הסמכות לחוקק היא של הכנסת ורק במקרים חריגים הממשלה יכולה לקחת את הסמכות לצרכים מידיים. בעת הזו כשאנו בשעת חירום ויש הצעת חוק על שולחן הכנסת, ההצעה להאריך תקש"ח היא הצעה לא פשוטה בכלל. אפשר שהכנסת תחוקק בינתיים את ההסדר המינימלי".

רוטמן: "חוק יסוד הממשלה אומר שהסמכות להתקין תקש"ח היא עד 3 חודשים. אני חושב שמה שעשיתם הוא טעות - עשיתם לו"ז קצר יותר ואז אתם מביאים את החוק ביום ראשון ואומרים שנחוקקו עד יום שני. זה לא שומר על כבודו של המחוקק או על הליך תקין. תגידו מראש שתתקינו תקש"ח לשבועיים שלושה, במקום לשים לנו יד על הגרון ולומר שעלינו לחוקק ולא תוכלו להאריך את תקש"ח בשבוע כדי שנוכל לחוקק בהליך מסודר. חוקקתם מראש עם לו"ז קצר, והבאתם נוסח שהתנגדו לו האופוזיציה והקואליציה. שמירה על הליכי חקיקה תקינים הוא גם חלק מהתכליות של חקיקת חירום. המדינה התנהלה בתקש"ח בתקופות ארוכות של מלחמה כשהכנסת הייתה פתוחה ומתפקדת".

ח"כ סגלוביץ' הצטרף לדבריו: "לא הצלחתי להבין מה עבר לכם בראש כשבאתם עם החוק הזה, כאילו הדברים לא נאמרו אף פעם ולא הוצאו פתרונות בתקופת הקורונה. זה אף פעם לא בין 0 ל-100 ולכן, באנו ונתנו לכם פתרונות פרקטיים. אין מצב שלא תהיה הבחנה בין סוגי הליכים שונים או לא ניתן את הגמישות למדינה בזמן מלחמה, אז כנראה יש ויכוח מאחורי הקלעים שלא פתחתם פה. המבחן הגדול של מדינה הוא דווקא בשעת חירום. הכי קל להיות ליברלי כשהכל בטוב. תעשו הבחנה בין סוגי עצורים ואסורים, תעשו הבחנה בין מקומות. אל תדאגו לכבוד הכנסת במקומנו".