בג"ץ דחה עתירה לקבלת מידע על עצורים תושבי עזה

שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, דחה (31.10.23) עתירה שביקשה להורות לצה"ל למסור מידע על שני תושבי רצועת עזה שהוא מחזיק מאז 7 באוקטובר. העתירה הוגשה בידי המוקד להגנת הפרט בעניינם של הייתם אל-ואחד ונידאל אל-וחידי, אשר תוארו כעיתונאים שיצאו לתעד את המתרחש במחסום ארז במסגרת תפקידם. עוד ביקש המוקד להורות לקצין משטרה צבאית ראשי להחזיק "מידע עדכני בדבר מעצרו ומקום מעצרו של כל עצור, תושב רצועת עזה שנעצר במהלך המלחמה" - כך שהמוקד יוכל לפנות אליו בנושא.

סולברג פותח באומרו: "בימים נוראים אלה, מנהלת מדינת ישראל מערכה קשה נגד מבקשי נפשה מארגון חמאס השולט ברצועת עזה, אשר שלח את מרצחיו, ועימו 'ערב רב', אספסוף צמא-דם, בבוקר יום 7.10.2023 (חג שמחת תורה) - להשמיד להרוג ולאבד, מנער ועד זקן, טף ונשים... כעת, בעיצומה של המערכה, מבקש המוקד כי
נורה למשיבים, כוחות הביטחון, לפזר את ערפל הקרב" ולמסור לו מידע על אותם עזתים.

סולברג מציין, כי המוקד התבסס על צו משנת 2009 בנוגע למסירת מידע לקרוביו של עצור - אך המוקד אינו קרוב משפחה של השניים והצו חל רק על יהודה ושומרון. הוא מזכיר, כי בג"ץ עמד מספר פעמים על ההבדל היסודי שבין יו"ש לרצועה: מאז ההינתקות, ישראל אינה שולטת ברצועה, חמאס עושה זאת ולכן פקעו חובותיה של ישראל מכוח דיני "התפיסה הלוחמתית", וחלים עליה דיני המלחמה וכללי המשפט הציבורי. יתרה מזאת: מאז 2007 הרצועה היא שטח אויב, ולכן אין מקור בדין למסירת המידע המבוקש.

המוקד גם ביקש להיבנות ממקרים בודדים בעבר, בהם הסכים צה"ל - לפנים משורת הדין - לאפשר לקרוביהם של עצורים בעזה לפנות אליו ולקבל מידע, תוך שהוא מבהיר שאין בכך כדי ליצור תקדים. היו אלו נסיבות שונות לחלוטין מן המערכה הנוכחית, וכאמור מדובר היה בבני משפחה בלבד; הרחבת הזכות תהיה "כמגדל פורח באוויר".

גם לדרישה לאסוף מידע על העצורים אין בסיס, ממשיך סולברג. המוקד לא יצר אפילו תשתית לחשד שמא אין כזה מידע, וצה"ל הבהיר בעבר שמידע כזה קיים ברשותו - ודי בכך. המוקד חויב בתשלום הוצאות בסך 8,000 שקל. השופטות יעל וילנר ורות רונן הסכימו עם סולברג. את המוקד ייצגה עו"ד נאדין אבו-ערפה, ואת המדינה - עו"ד מתן שטיינבוך.