''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
26°
ירושלים 19°
חיפה 26°
באר שבע 23°
אילת 29°
מדורים
שימושי PLUS

ספרים חדשים רואים אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד

ש"ס דליטא: ראייה היסטורית ואקטואלית חדשה על יהדות מרוקו, שההיסטוריוגרפיה התעלמה ממנה; למידה בהקשר חברתי: התפתחות התהליכים הפסיכולוגיים הגבוהים מאת לב ויגוצקי

יפעת גדות
י"ח סיון התשס"ד
t
t

שני ספרים חדשים רואים אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

ש"ס דליטא - ההשתלטות הליטאית על בני תורה ממרוקו, מאת יעקב לופו.

הספר 'ש"ס דליטא' מציע ראייה היסטורית ואקטואלית חדשה על יהדות מרוקו, שההיסטוריוגרפיה התעלמה ממנה. לעובדות המובאות בספר זה מוקנית משמעות יסודית בהבנת התהליכים המתרחשים בחברה הישראלית ובקהילות היהודיות בתפוצות בהן חיים יהודים ממוצא ספרדי/מזרחי.

רבים בישראל מזהים את ש"ס כ"תופעה" חדשה, תוצר של משבר עדתי ומחאה כנגד זרמים חרדיים אשכנזים, דתיים לאומיים, וחברה אשכנזית חילונית ועויינת. ברם הסבר זה הוא חלקי בלבד ואינו נשען על ההסטוריה עמוקת השורש של התופעה. הוא אינו נותן מענה מדוע וכיצד קרה, שבני תורה ממרוקו התחרדו בנוסח מזרח אירופה ו"השתכנזו".

בשיא פריחתה ש"ס סחפה לתוכה גם שכבות רחבות של יהודים ספרדים/מזרחיים שאינם בהכרח חרדים, אולם רבים נטשו אותה עם שינוי שיטת הבחירות וחזרה להצבעה בפתק אחד. גם אם ש"ס תאבד מכוחה כמפלגה פוליטית, הספרדים/הליטאים יוסיפו לגדול בחברה הישראלית. הם מושפעים על-ידי אורח החיים הליטאי מזה כ-100 שנים והטמיעו אותו כטבע ראשון.

כיצד זה קרה? מה מקורה של קבוצה זו ולאן מועדות פניה?

מקורותיו של התהליך עמוקים ושזורים בהשתלטות האסכולה הליטאית על עולם התורה במרוקו לאחר הקמת "אגודת ישראל" ובעת הכיבוש הצרפתי של מרוקו (1912). יהדות מרוקו נפגשה עם המודרניזציה ונפתחה להשכלה באמצעות ה"אליאנס". בצומת דרכים הסטורי זה, השתלטתה האסכולה הליטאית על עולם התורה במרוקו וסחפה אותו למאבק בתופעות העת החדשה שאיימו מבחינתה על המשך קיומו של העולם היהודי גם בצפון אפריקה ולא רק באירופה.

לשואה, למרות שלא התרחשה במרוקו, הייתה השפעה מכרעת על עיצוב דמותם של בני תורה בארץ זו, שכן המאמץ לשקם את עולם הישיבות שחרב, הביא לידי הוצאת אלפי ילדים ממרוקו ושילובם בישיבות הליטאיות בצרפת, אנגליה, ארצות הברית וישראל. "הצלתם" של בני התורה ממרוקו מידי סוכני ההשכלה והציונות, היה מבחינה היסטורית מהלך אסטרטגי שהציל את עולם הישיבות בימים ההם.

לאחר הקמת מדינת ישראל המשיכו הישיבות הליטאיות "להציל" מידי המדינה וסוכניה את בני התורה מקרב עולי ארצות האיסלאם. עולם התורה הספרדי התפתח בתוך עולם התורה הליטאי שהפגין פטרונות והתנשאות כלפיו. אפילו הצלחתה הפוליטית של ש"ס כמפלגה עצמאית, לא הביאה להתנערות מהאחיזה האפוטרופסית הליטאית בעולם הישיבות הספרדי.

ד"ר יעקב לופו כתב את הדוקטורט שלו, שהוא הבסיס לספר שלפנינו, בסורבון. כיום הוא חוקר את החברה החרדית במסגרת מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות.

ספר נוסף הרואה אור הוא למידה בהקשר חברתי - התפתחות התהליכים הפסיכולוגיים הגבוהים, מאת לב ויגוצקי

תורתו של לב ויגוצקי, חוקר סובייטי, יהודי, הגיעה למערב בדרך לא קלה: ברוסיה הסטאליניסטית הוחרמו עבודותיו מסיבות פוליטיות ואידיאולוגיות בשנות ה-30 ועד מחצית שנות ה-50. המצב במערב לא היה טוב יותר. אף על-פי שאחדות מעבודותיו פורסמו באנגלית בשנות ה-30, שמו נותר בצל, אלמוני למעשה.

אך רעיונותיו של ויגוצקי והמושגים שעיצב במחקריו נשארו חיוניים לסדר היום הפסיכולוגי והחינוכי בעולם, ומאז שנות ה-70, ובעיקר בעשור האחרון של המאה ה-20, גדל בהתמדה מספר התרגומים של עבודותיו. תוכניות פסיכולוגית וחינוכית המבוססות על רעיונותיו נמצאות בפיתוח בארצות-הברית, באירופה ובאמריקה הלטינית.

באיחור ניכר גילו גם אנשי הפסיכולוגיה והחינוך בישראל את משנתו של ויגוצקי, ועיצבו תוכנית של משרד החינוך אשר משתמשת במושג ויגוצקיאני מקורי - "טווח ההתפתחות הקרובה" – ומיישמת אותו באופן מעשי למען שיפור ההישגים של תלמידים מתקשים. "טווח ההתפתחות הקרובה" הוא הטווח שבין רמת ההתפתחות העכשווית של הלומד לבין רמת ההתפתחות המרמזת מה הוא יהיה מסוגל לעשות אם יקבל סיוע מיומן.

ביסוד התוכנית של משרד החינוך עומד החזון הגורס, כי "כל תלמיד יכול", והיא ניזונה מהאופטימיות של גישתו של ויגוצקי. הטענה היא שכל תלמיד יכול לממש את טווח ההתפתחות הקרובה שלו, ומכאן שהוא יכול לממש את הפוטנציאל האישי שלו. מורים שלימדו תלמידים עם הישגים נמוכים על-פי התוכנית הראו, כי לאחר שהללו התנסו בחוויית הצלחה הם היו מוכנים להשתלב במהלך הלימודים התקין.

בניגוד לגישה הרווחת במערכת החינוך, שהצלחתו של תלמיד נקבעת על-פי מבחנים, התוכנית התייחסה למבחנים רק כאל טיוטה ראשונה. לאחר שנתנו סיוע לתלמיד הוא נבחן שוב. כך איפשרו המורים לתלמידים לממש את הפוטנציאל שקודם לא בה לביטוי.

הספר שלפנינו מביא פרקים ממשנתו של ויגוצקי, שנבחרו, נערכו ותורגמו לאנגלית. עורכי המהדורה העברית, ד"ר מיכל צלרמאיר ופרופ' אלכס קוזולין, הוסיפו מאמרים מפרי עטם המאירים את המושגים המחדשים של ויגוצקי, ומצביעים על דרכים להפוך את רעיונותיו לפדגוגיה מעשית בבית הספר.

________________________________________
הנתונים לעיל נמסרו מספריית הקיבוץ המאוחד

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה