בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, החליט (23.10.23) להותיר ללא שינוי את הריבית - 4.75%. בכך בחר ירון בדרך ביניים בין הורדתה לאור נתוני האינפלציה והמיתון המסתמן במשק, לבין העלאתה בשל החשש מהתפרצות אינפלציונית בשל מלחמת חרבות ברזל.

בפני ירון ניצבה הפעם החלטה קשה במיוחד, בשל אירועים רבי חשיבות המושכים בכיוונים מנוגדים. המדד ירד בחודש ספטמבר ב-0.1%, מה שמלמד על ריסון באינפלציה ומאפשר להוריד את הריבית. מלחמת חרבות ברזל פגעה קשות בפעילות במשק, וגם זו סיבה להוריד את הריבית במטרה לסייע לעסקים ליטול מימון ולצלוח את החודשים הקרובים. המלחמה גם גרמה לפיחות מואץ: הדולר עלה ב-5% בשבועיים האחרונים ל-4.06 שקלים, מה שיגביר את האינפלציה בשל התייקרות מוצרים ותשומות מיובאים. במצב של חששות אינפלציוניים, יש להעלות את הריבית כדי להתמודד עימם מראש.

בנק ישראל אומר: "הכלכלה הישראלית איתנה, יציבה ומושתתת על יסודות מוצקים, והשכילה בעבר להתאושש מתקופות קשות. ערב המלחמה התאפיין המשק הישראלי בעודף בחשבון השוטף, יחס חוב-תוצר נמוך ויתרות מט"ח גבוהות. הפעילות הכלכלית בישראל שהתה ברמה גבוהה, למרות התמתנות בצמיחה שנרשמה בחודשים האחרונים, ושוק עבודה הדוק ובסביבת תעסוקה מלאה.

"האינפלציה מתמתנת ועומדת על 3.8% בשנה האחרונה [מספטמבר 2022]. האינפלציה עודנה נמצאת מעל היעד [העומד על 2%] ומושפעת רבות מהתפתחות שער החליפין. הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הראשונה מצויות בתוך היעד, בסביבת הגבול העליון שלו. הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד".

בהנחה שהמלחמה תתרכז בזירה הדרומית ברבעון האחרון של השנה, התוצר יצמח השנה ב-2.3% וב-2.8% בשנה הבאה. הפגיעה בפעילות המשקית תביא לגידול בגרעון בתקציב הממשלה שיסתכם ב-2.3% תוצר וב-3.5% תוצר בשנים 2023 ו-2024, בהתאמה [לעומת יעד של 1% בלבד השנה]. לאור זאת, יחס החוב לתוצר בסוף שנת 2024 צפוי לעמוד על כ-65% [לעומת תחזית ל-60% לפני המלחמה]".

בנק ישראל עומד על הפיחות המואץ - 6.3% מול הדולר בחודש האחרון ו-4% מול האירו. לדבריו, "על-רקע המלחמה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי-הוודאות", וזאת לצד הצעדים שנקט הבנק בשוק המט"ח ובראשם מכירת 30 מיליארד דולר. "תוואי הריבית והפעלת כלים מוניטריים נוספים עיקבעו בהלימה עם תכלית זו ובהתאם להתפתחות המלחמה ולנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על-מנת להמשיך ולתמוך ביציבות השווקים ובהשגת יעדי המדיניות ובצרכי המשק", מסיים הבנק.