אושר מענה ראשוני למשפחות החטופים והנעדרים

משפחות החטופים והנעדרים בישראל קיבלו (22.10.23) מענה ראשוני למצוקתן, בדמות הסכם בין הממשלה לביטוח הלאומי, אשר יסדיר את ההכרה במשפחות וכן את זכויותיהן.

ההסכם, אשר נחתם על-ידי שר העבודה והרווחה יואב בן צור וראש מטה הממונה על החטופים והנעדרים גל הירש, יעניק למשפחות מענק ראשוני של כ-10,000 ש"ח על כל חטוף או נעדר, וכן קצבה חודשית של בין 9,000 ל-11,000 ש"ח, על-פי אופי הקרבה. בנוסף, תינתן תוספת של 10% לגובה הקצבה עבור כל ילד.

ההסכם אושר בוועדת העבודה והרווחה, לאחר דיון מרגש בו השתתפו נציגי משפחות החטופים והנעדרים, אשר נשאו דברים מרגשים על המצוקה בה הם נמצאים.

מיכל לובנוב, אשתו של אלכס לובנוב שנעדר מאז המסיבה ברעים, סיפרה בדיון: "עד היום אין לנו שום קצה חוט מה קרה לו ואיפה הוא. אין אינדיקציה שהוא חטוף והוא לא נמצא בין הגופות. אף גורם מדיני לא פנה אליי עד היום ולא קיבלנו שום מענה אמיתי מהמדינה. יש לנו ילד בן שנתיים בבית, אני בהריון בחודש חמישי. כשהתחלתי לפנות לגורמים אמרו לי - 'עד שבעלך לא יוגדר כחלל אין על מה לדבר, לא תקבלי שום סיוע - לא כלכלי ולא נפשי', נשארתי לבד. יש לי ילדים לגדל במדינה הזאת, אני מבקשת מכם שתעזרו לנו, לכל משפחות החטופים והנעדרים, זה לא מגיע לנו".

שלי שם טוב, אמו של עומר שם טוב שנחטף בידי החמאס במסיבה ברעים, אמרה בדיון: "בני עומר נחטף בידי החמאס במסיבה הארורה הזאת שהפכה את חיינו לסיוט. הזמן נעצר ביום שבת ב-9 בבוקר, שזה הרגע האחרון ששמעתי מעומר. אין לנו יום ואין לנו לילה. אנחנו ממוטטים אבל מרכיבים את עצמנו בכל בוקר מחדש כדי להחזיר את הילד שלנו הביתה, כמה שיותר מהר, בריא ושלם עם כל החטופים, התינוקות, הילדים, ההורים הסבתות, את כולם בחזרה כמה שיותר מהר. יש מצוות פדיון שבויים והיא צריכה להיות בראש סדר העדיפות של כל אחד מעם ישראל. אני רוצה שאתם, חברי הכנסת, תסתכלו לנו בעיניים ותבטיחו לנו שאתם עושים הכל בשביל להחזיר את כולם - הילדים, הזקנים, החיילים וגם את אלה שנמצאים כבר תשע שנים וחצי ועוד לא החזירו אותם הביתה".

נעם דן, שחמישה מבני משפחתה נחטפו או נרצחו, סיפר: "אנחנו בחרנו להתיישב על הגבול - בצפון ובדרום. אנחנו משפחה שאוהבת את הארץ שלנו תוך אמונה שלמה שיש לנו ברית עם העם והמדינה הזאת. אנחנו נסדקים מכל צבע אדום ומכל סבב, ובברית הזאת הם צריכים לחזור הביתה. זו האמת הפשוטה, לא פוליטית ולא אידיאולוגית. אני, אחיותיי ואחיי הפסקנו לפני שבועיים ויום את נשימתנו, מגיעים ממרחב למרחב, מתראיינים ומשמיעים את הקול הזה. מה קורה עם אלה שאין להם שפה, קשרים? מי עוזר להם? אני מקבלת המון סיוע ותמיכה ועזרה מגורמים אזרחיים, אבל איפה המדינה? אל תפקירו אותנו שוב, כי ההפקרה הראשונה כבר התרחשה".

חברי הכנסת הביעו אמפתיה רבה למשפחות החטופים והנעדרים, והבטיחו כי המדינה תעשה כל שביכולתה כדי להחזירם הביתה.

יו"ר הוועדה, ח"כ ישראל אייכלר, אמר בדיון: "ההסכם שמובא כעת לדיון הוא פלסטר, חסם עורקים ראשוני למשפחות כואבות ודואבות אבל לא התרופה. עזרה ראשונה אד הוק כדי לא להפקיר את המשפחות ללא סיוע. לצד זאת הגשנו הצעת חוק מקיפה, עליה חתמו כמעט כל חברי הכנסת, כדי להשוות את משפחות החטופים בעזה ללא שום הבדל לנפגעי פעולות איבה ואת החיילים לנכי צה"ל".

שר העבודה בן צור אמר לבני משפחות החטופים: "אין שום סכום שיכול לפצות אתכם על מצבכם. ליבנו אתכם".

ח"כ אופיר כץ, יו"ר הקואליציה, פנה למשפחות החטופים: "אני מתנצל בפניכם פעמיים, גם על המצב שאליו הגעתם וגם על כך שאתם צריכים לבוא לכאן ולבקש את מה שצריך להיות מובן מאליו, שנעניק לכם את כל השקט האפשרי". בהתייחס לחקיקה קבועה שתעגן את ההכרה במשפחות אמר: "אני לא מוצא סיבה לחכות להצעת חוק ממשלתית שתיקח חודשים. ניסחנו כבר הצעת חוק פרטית, היא מוכנה וחתמו עליה למעלה מ-80 חברי כנסת. נעביר אותה כבר מחר בוועדת השרים לענייני חקיקה. החוק הזה צריך לעבור מהר. נשב ולא נצא מפה עד שנענה על צרכי המשפחות".

עו"ד רז נזרי, המסייע משפטית למשפחות: "ישנן כיום הוראות חוק על חללי צה"ל, על נפגעי טרור ואין חוק שמסדיר את הסיטואציה הנוכחית של מעל 200 חטופים שרובם אזרחים. רוצה לומר תודה על הפתרון שהוצע אבל הוא אינו שלם. כשיש חלל לא עלינו יש שבעה והיא מסתיימת והמשפחה חוזרת למעין שגרה, עם כל הקושי שכרוך בכך. כאן אין חזרה לשגרה, המשפחה לא יכולה להתחיל לתפקד ולכן זה שונה לגמרי ויש לנו בקשות לשינויים והתאמות. עם כל הרצון הטוב חקיקה לוקחת זמן וההסכם הזמני עלול להפוך לקבוע- לחודשים ואולי יותר, לכן אנחנו מבקשים לעכב את אישור ההסכם ביום יומיים, לשבת עם נציגים שלנו על ההערות".

הד"ר גילי תמיר מתאגיד השידור 'כאן', שהייתה שותפה לקידום הסכם ההכרה אמרה: "מפרוץ המלחמה הקמנו חמ"ל ואנחנו מנסים לקדם, לסייע ולקשר בין המשפחות לביטוח הלאומי בכל הנוגע לזכויות, כי לא היה מי שיסייע להן ולא היה חוק שיסדיר את הנושא. הצורך של המשפחות הוא משמעותי וברור לכל שחייב להיות משהו מיידי, אבל צריכה להיות כאן גם הבטחה שיהיו עידכונים קבועים להסכם עד שתהיה חקיקה קבועה, כי כרגע יש הרבה מאוד חורים".

במהלך הדיון העלו משתתפים נוספים מספר סוגיות שאינן מקבלות לדבריהם מענה בטיוטת ההסכם הנוכחית, בהן היעדר מענה לקרובי משפחה שאינם ממעגל ראשון של החטוף או הנעדר, הכרה רשמית בחטוף או הנעדר עצמו כנפגע פעולת איבה, הכרה אוטומטית בכל ניצולי המסיבה ליד קיבוץ רעים כנפגעי פוסט טראומה ועוד.