האופוזיציה הליברלית גברה על הממשלה הימנית-קיצונית בפולין

האופוזיציה הליברלית של מפלגות המרכז והשמאל בפולין גברה על הממשלה הימנית-קיצונית - קובעות התוצאות הרשמיות (17.10.23). למחנה המרכז-שמאל, בראשותו של דונלד טאסק, יהיו 248 מבין 640 המושבים בפרלמנט הפולני (ה"סֵיְים"), למרות שמפלגת החוק והצדק הימנית תמשיך להיות הגדולה בפרלמנט עם 198 מושבים.

הברית האזרחית בראשותו של טאסק זכתה ב-30.7% מהקולות; מפלגת הדרך השלישית קיבלה 14.4%; ומפלגת Lewica (השמאל החדש) זכתה ב-8.6% - ובסך-הכל 53.7%. מפלגת החוק והצדק קיבלה 35.4% ומפלגת הימין הקיצוני Confederation זכתה ב-7.2% בלבד. בבחירות הקודמות היו לשתי המפלגות 50.8% מהקולות ו-246 מושבים. הנתונים הרשמיים של התוצאות זהים כמעט לחלוטין לתוצאות המדגמים שפורסמו עם סגירת הקלפיות (15.10.23).

טאסק בן ה-66 היה ראש ממשלת פולין בשנים 2014-2007 ונשיא מועצת אירופה (הסמכות הפוליטית העליונה של האיחוד האירופי, הכוללת את ראשי המדינות החברות בו ואת נשיא הנציבות שהיא הגוף המבצע שלו) בשנים 2019-2014. טאסק הוא חסיד השוק החופשי ותומך ביחסים הדוקים בין פולין לבין ארה"ב וגרמניה. תפקידו באיחוד האירופי מלמד בבירור על תמיכתו המובהקת בקיומו של האיחוד ובחלקה של ארצו בו.

מפלגת החוק והצדק הימנית-פופוליסטית עלתה לשלטון ב-2015 וביצעה שורה של מהלכים שפגעו בצורה קשה בדמוקרטיה במדינה. בין היתר, היא ניסתה להשתלט על בית המשפט העליון ולהדיח את שופטיו, הפכה את הטלוויזיה הממלכתית לערוץ תעמולה, הגבילה את ההפלות ופגעה בזכויות להט"ים ומהגרים. היא גם העבירה חוק המטיל מאסר על מי שיזכיר את חלקם של פולנים בשואה.

האיחוד האירופי הטיל על פולין עיצומים כבדים בשל מדיניות זו, כולל שלילת עשרות מיליארדי אירו בסיוע קורונה, אך שב ואימץ אותה אל חיקו לאחר הפלישה הרוסית לרוסיה. פולין היא מדינת נאט"ו והאיחוד האירופי המזרחית ביותר, ומכאן חשיבותה מול רוסיה. היא גם קלטה מיליוני פליטים אוקראינים.

נשיא פולין, אנדריי דודה, יחליט על מי להטיל את הרכבת הממשלה. דודה - שהיה חבר במפלגת החוק והצדק עד 2015, אך נבחר לנשיא באותה שנה כמועמד עצמאי - יכול להחליט שהוא מטיל את התפקיד תחילה על יו"ר מפלגת החוק והצדק ירוסלב קצ'ינסקי, שהיה ראש הממשלה בשנים 2007-2006 ומכהן כיום כסגן ראש הממשלה, ובכך לעכב את חילופי השלטון.

גם אם וכאשר תוטל על טאסק הרכבת הממשלה, המשימה לא תהיה קלה. האופוזיציה אינה עשויה עור אחד ומאוחדת בעיקר בהתנגדותה לממשלה הקיימת. כך למשל, האופוזיציה האזרחית והשמאל תומכים בהרחבת הזכות להפלות, בעוד הדרך השלישית מציגה גישה שמרנית יותר. השמאל מעוניין להפחית משמעותית את השפעתה של הכנסייה הקתולית בענייני המדינה, וגם כאן הוא חלוק על הדרך השלישית.

גוש האופוזיציה התחייב להחזיר על-כנם את עצמאות הרשות השופטת והשידור הציבורי, אך צפוי להיתקל בהתנגדות מצידו של דודה ומכיוון בית המשפט החוקתי הנשלט כיום בידי תומכי מפלגת החוק והצדק. הן לנשיא והן לבית המשפט יש אפשרות להטיל וטו על החקיקה, ולאופוזיציה החדשה לא יהיה הרוב הדרוש של 60% מבין חברי הסיים לבטל וטו שכזה.