ישראל הפיקה את הלקחים מכשלון השריון הרוסי ברוסיה

כמו כל צבא מודרני, אלופי צה"ל עקבו מקרוב אחרי הקרבות ברוסיה והפיקו לקחים – והללו רלוונטיים, לקראת המתקפה הקרקעית בעזה. טנקים אומנם פגיעים לכטב"מים ונשק נ"ט מודרני, אך הם עדיין הכלי היחיד המשלב ניידות, הגנה וכוח אש. הם יהיו כוח המחץ בכניסה לעזה ויפלסו את הדרכים לרגלים, צופה אקונומיסט.

"ראינו כיצד הרוסים נלחמו ברוסיה ואת הטעויות שעשו", אומר קצין שריון ראשי, תת-אלוף הישאם איברהים. "הם נלחמו בשיטה של כוח יחיד, במקום בטקטיקות של קרב משולב". במילים אחרות: חטיבות השריון הרוסיות נלחמו כיחידות בפני עצמן במקום לפעול יחד עם הרגלים, ההנדסה הקרבית והארטילריה, תוך תיאום עם ההנדסה הקרבית וחיל-האוויר. בכמה מקרים, השריון הרוסי נשלח לבדו ללא תמיכה והפך למטרה נוחה לאוקראינים. צוותי הטנקים אומנו בצורה גרועה ולא יישמו את הדוקטרינה שלהם.

"השריון הישראלי מופעל בצורה אחרת", ממשיך איברהים. "התאמנו בשנים האחרונות בלוחמה משולבת בכל הרמות. אנחנו שוב לא רואים את הטנק כמסוגל לעשות הכל. שדה הקרב השתנה; הוא הרבה יותר צפוף ומורכב. לטנקים יש הרבה אתגרים ואני מצפה מהרגלים וההנדסה הקרבית לכסות על החסרונות שלי. החיילים שלנו, בכל הקורסים ובכל האימונים, רגילים כעת להילחם באווירה משולבת".

צה"ל אינו היחיד שהפיק לקחים מרוסיה, מציין אקונומיסט. חמאס השתמש בכטב"מים חמושים במתקפתו כדי להשבית עמדות תצפית, ולפחות במקרה אחד פגעו גם בטנק מרכבה; האוקראינים השתמשו בטקטיקות דומות. בשטחי הכינוס בגבול עזה נראו טנקי מרכבה בהם הותקנו מוטות מתכת להגנה על הצריח מפני כטב"מים, תוך אימוץ של טקטיקה רוסית שספגה לגלוג אשתקד. טנקי המרכבה המתקדמים, שבשימוש הצבא הסדיר, מוגנים ב"מעיל רוח", אך ישראל משתמשת גם בטנקים המוקדמים יותר שאינם נהנים מהגנה זו.

לראשונה מאז מלחמת לבנון ב-1982, כל השריון הישראלי מגויס; ההערכה היא שמדובר ביותר מ-1,000 טנקים. רבים מהם אינם מיועדים למתקפת יבשה בעזה, אלא מוצבים בצפון מול חיזבאללה. אם תיפתח חזית שנייה, השריונרים של ישראל ינהלו שתי מלחמות שונות. חמאס וחיזבאללה אומנם משתמשים בטקטיקות דומות – חוליות המצוידות בטילי נ"ט רוסים האורבות לטנקים – אך הזירה הלבנונית הררית ומיוערת לעומת הסביבה העירונית המאוד-צפופה של עזה.

ימיו של הטנק לא חלפו

צילום: טנק בגבול לבנון [צילום: אייל מרגולין, פלאש 90]

במשך שנים הסכימו מומחים צבאיים, כי לוחמת טנקים בשטח בנוי היא חיסרון. אבל כיום הדעה היא שבשימוש נכון בהם, בשילוב כוחות קרקע אחרים, דבר לא יכול להחליף את כוח האש שלהם מול מגנים מבוצרים וחמושים היטב. מפקדים אמריקנים אומרים שהטנקים היו חיוניים בקרבות עירוניים בעירק, כולל במקרים בהם רכב משוריין קל יותר לא עשה את העבודה.

לכוחות השריון הישראלים יש לפחות שני יתרונות על פני רבים מעמיתיהם, מציין אקונומיסט. האחד הוא שלחמאס אין טילי נ"ט מתקדמים כמו אלו שסיפקו ארה"ב ובריטניה לאוקראינה. השני הוא שטנקי מרכבה עוצבו למלחמה בגבולות ישראל ולהעניק מידה רבה של הגנה. הם כבדים יחסית ואיטיים יחסית, אך יכולים לספוג פגיעות קשות. בנוסף לכך, יש להם מערכות תקשורת מתוחכמות, המספקות לצוות את כל המידע הנאסף באמצעים אחרים, כולל צילומי אוויר. כך הם מתגברים על בעיה מרכזית בלוחמה עירונית: קו ראייה צר המונע לדעת מה מסתתר מעבר לפינה.

כמו עמיתיו בעולם, איברהים ממש אינו מסכים עם מי שטוענים בעקבות כשלונה של רוסיה שימיו של הטנק חלפו. הוא מביא כהוכחה את 7 באוקטובר: בכמה נקודות היוו הטנקים את קו ההגנה היחיד והשתמשו בכל יכולותיהם כדי לבלום את אנשי חמאס הפולשים. כאשר רוב המצלמות ואמצעי הקשר נהרסו, הטנקים יכלו להשתמש באמצעים שלהם כדי להעביר מידע חיוני. אין ספק שישראל נכשלה באותו בוקר, במיוחד בתחום המודיעין, אך איברהים אומר שהיו אלו הטנקים שמילאו תפקיד מפתח בהשתלטות המחודשת על היישובים והגבול. "אף אחד אחר לא יכול היה לעשות זאת באותה צורה".