סמפכ"ל המשטרה: אם אשתי דורשת נשק - זה אומר הכל

הוועדה לביטחון לאומי דנה (יום א', 15.10.23) בנושא סטטוס מוכנות כיתות הכוננות שבאחריות המשרד לביטחון לאומי. בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ צביקה פוגל: "כיתות הכוננות, רב"שים, אזרחים עם נשק שוטרים ומשמר הגבול, חיילים באופן עצמאי ומתוך היחידות כל האנשים הללו מנעו מעם ישראל טבח רחב יותר מזה שלצערנו אנו חווים. כולנו משתתפים בצערם וכאבם של המשפחות השכולות ומאחלים להחלמתם של הפצועים ומתפללים לשובם של השבויים והחטופים. יש מטרה אחת משותפת להגן על עצמנו ולהוציא מהלקסיקון שתי מילים: חמאס וחיזבאללה. במהלך השנים האחרונות כיתות הכוננות שונו - חלקן בוטלו וצומצמו ונשק נלקח מהן. מטרת הדיון היא לאפשר לכל מי שרוצה לחזק את הביטחון האישי והיישובי ולעשות הגנה אזרחית יותר טובה. המציאות העכשווית מחייבת אותנו לקבל ולגבש המלצות מהירות ללא ויכוחים".

ניצב אבשלום פלד, סמפכ"ל המשטרה, אמר בדיון כי הוא מוביל את בניין הכוח במשטרה. "אנחנו בריצה מטורפת להשלים פערים בשטח, אבל גם בריצה מטורפת על נושא כיתות הכוננות. יש יוזמות רבות של המשרד לביטחון לאומי, כגון: הגדלת מתן רישיונות נשק לאזרחים שזו מדיניות השר, ואני חושב שהוכפלה עד ערב פרוץ המלחמה הזו. בנושא כיתות הכוננות אנו פועלים יום ולילה בלי הפוגה. איום הייחוס בבניית כיתות הכוננות היה שריר וקיים בעיקר בנושא של חדירת מחבלים ופיגועי טרור. הכל השתנה והאיום הזה הלך לקצה והוחמר מאוד. תחושת הביטחון של האזרח נפגעה, אם אשתי דורשת נשק - זה אומר הכל.

צילום: [צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת]

מאז פרוץ האירועים אנו רצים קדימה יחד עם המשרד לביטחון לאומי ועשינו רשימה על-פי תבחינים, יישובי תפר, ערים מעורבות וכך הלאה ואנו מגדירים טנטטיבית ולא לפי מודל תיאורטי כלשהו כאשר אנחנו רוצים לסיים בתוך שישה שבועות את כלל היישובים. במרחב הכפרי - מג"ב והעירוני המשטרה. יש לנו 111 יישובים במגזר הכפרי, ואמרנו שאנחנו רוצים להגדיל את המספר ל-566 יישובים שהם במרחב הכפרי. הצלחנו לצייד ולגייס אנשים ולבנות 368 כיתות כוננות. חילקנו השבוע 3,210 כלי נשק חדשים שנרכשו מעכשיו לעכשיו, והיום עוד 430 כלי נשק. בסוף אנחנו רוצים להגיע לסדר גודל של 20 אלף כלי נשק. אנחנו רוצים להוסיף עוד כ-400 כיתות כוננות כמרחב עורפי, שהם לא עולים בתבחינים של קו תפר או סמוכי גבול. במרחב העירוני שהוא האתגר הגדול שלנו בסך-הכל 347 יישובים במרחב העירוני מהם יישובי מטרופולין גדולים, שם יהיו יותר מכיתת כוננות אחת. הקמנו מנהלת איך אנחנו עושים את זה מהר. יש לנו פרויקטורים לטובת חלוקת הנשק. בנושא של תרומות ויוזמות אנחנו מוודאים שלא ייכנסו מודלים ואנשים חמושים שלא דרך שליטת משטרת ישראל".

ח"כ שרן השכל: "התפקיד שלנו הוא לשחרר ולפתור חסמים. קיבלתי פניות מיישובים ומקיבוצים ללא כיתות כוננות ואין להם גלי נשק, וללא הגנה אנחנו חייבים לוודא שהם ערוכים לכל תרחיש. החל מהשבוע שעבר חומשו לא מעט ישובים והמשימה שלנו כרגע בתוך מלחמה היא לנתב את המאמצים בצורה אפקטיבית ונכונה. אם זה בטיפול של מג"ב אז שהוא יתכלל ואנחנו צריכים להיות איך מעבירים מהצבא כלי נשק דרך המשטרה ליישובים".

ח"כ משה סעדה: "אנחנו לא מבינים את גודל האסון והוא לא נתפס. מעבר לאובדן הקשה תחושת הביטחון נסדקה לחלוטין. וזה קשור לכל המרחבים, העירוני הכפרי וכו'. קחו חיילים שלא נמצאים בחזית ושימו אותם ביישובים". ח"כ מיכאל ביטון: "צריך שבתוך שבוע יהיו לכל הישובים כיתות כוננות. מה ששמענו מעודד ואפקטיבי אבל רק במגזר הכפרי. זה לא מגיע לאופקים ולשדרות שם צריך כיתות כוננות מיידית? צריך לבנות בקריית שמונה, בשלומי". ח"כ עמית הלוי: "יש לשקול להגדיל את התקינה של כיתות הכוננות ביישובי התפר".

ח"כ אריאל קלנר: "יש מקומות בהם כלי נשק מחולקים פרטנית ויש מקומות בהם יש אחראי. השיטה של אחראי היא עדיפה בעיני וכדאי לאמץ אותה בכל המקומות. בנושא רישיונות אנשים לא מקבלים רישיון נשק בגלל עבירות תעבורה. יש פה בעיה מערכתית ויש לטפל בה". ח"כ מירב בן ארי: "התארגנות המשטרה בתוך שבוע לא מובנת מאליה. צריך לחזק כעת את העורף ולסיים את ההקמה. פניתי לשר וביקשתי לקיים מוקד של תרומות של אפודים וחליפות סערה ורחפנים לשוטרי מג"ב ולמשטרה".

צילום: [צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת]

נצ"מ אפרים פרץ, רמ"י יישובים ומתנדבים מג"ב, אמר כי ביישובי קו תפר כל כיתות הכוננות היו מלאות עם תקן וציוד עם האימונים הנדרשים. "ביישובים שרצו לקבל את הנשק הביתה אישרנו להם בחגים ובשבתות ואף עם הרכבים ביישובים הביטחוניים. בסוף מי שמגדיר את האיום הוא פיקוד העורף, תלוי באיום ובאזור. יש לנו בסיסי יחידות משטרה שם פועלים מתנדבים שגויסו שיש להם בסיס הפעלה ושם ניתן להעביר כלי נשק בין מתנדב למתנדב. בכיתות כוננות יש לכל אחד נשק שאינו ניתן להעברה והוא תחום ליישוב עצמו. החלוקה מתבצעת בעוד יישובים עדיין יש לנו חוסרים בעוד יישובים הסמפכ"ל פועל ומטפל בזה וכן בנושא של הציוד הנוסף".

נצ"מ אבשלום אלמליח, רמ"ח מתנדבים ומש"קים, משטרת ישראל, הוסיף, כי לאחר שומר החומות הוקם מערך מתנדבים. "אנחנו פועלים כדי להגדיל את המערך ולהביא את הבשורה לכל יישוב. מיפינו את כל הארץ יחד עם המשרד לביטחון לאומי והתחלנו בהליך מזורז לגייס למשמר אזרחי לאחר איתור ובדיקה מקיפה הם יעברו הכשרה ותהיה להם סמכויות שוטר ונשק. מי שבא להתנדב עם כלי נשק אישיים רשאי לעשות זאת. הקמנו מוקד שקורא לאזרחי ולגמלאי כוחות משטרה לבוא ולהתנדב. כדי להגיע 6,000 אנשים ו-286 כיתות כוננות במגזר העירוני והמטרה בסוף להגיע ל 18,000 אלף מתנדבים במרחב העירוני". אל"ם (מיל') איתי לוי, ראש המנהלת בפיקוד העורף, ציין כי שר הביטחון הגדיר לצה"ל לגייס כוחות ולפזר אותם בעורף מדינת ישראל והכל בתיאום עם המשטרה. "הוקמה מנהלת 'בני המקום' בה אנחנו מחיילים אזרחים בצו שמונה בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות. פיקוד העורף מסייע בגיוס כוח שיהיו באחריות המשטרה. ב-48 שעות האחרונות יש 198 יישובים שהעלו דרישות ו-110 יש מעל 1,000 אנשים שעברו את התהליך במרחב העירוני ונכתב כבר נוהל משותף. אנו פועלים על-מנת שתחושת הביטחון של האזרח תגדל. המקום שיש עכשיו פערים הוא המרחב העירוני העורפי ושם אנחנו פועלים מהר לצמצם את הפער".

צילום: [צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת]

איתי הופמן, יו"ר ארגון הרבש"צים הארצי: "עברנו ימים קשים מאוד. אני רואה את הפעילות של משטרת ישראל ויש ללמוד ממנה. אני קורא לממשלה ולחברי הכנסת להסדיר את נושא כיתות הכוננות ורכזי הביטחון שיהיו תחת גוף ביטחוני אחיד - לאומי בכל המדינה למען ביטחון האזרחים שלנו" . שי חג'ג', יו"ר מרכז השלטון המקומי: "אני מהמועצה האזורית מרחבים. שלושה ימים אני מתחנן לצבא לכלי נשק ורק אז הביאו לנו 3 כלי נשק ולאחר מספר ימים עוד 3 כלי נשק. צריך שבכל יישוב שיהיו כיתות כוננות מאובזרות עם אפודים וכלי נשק ומיומנויות כי אנחנו יודעים שאין מי שיגן עלינו. אנשים חיכו שעות עד שהצבא הגיע. אנחנו צריכים לתת תחושת ביטחון לתושבים שלנו. ואם זה לא יקרה אנחנו נעשה את זה לבד שלא יהיו ספקות. אני מצפה שתצא הנחייה למשטרה ולמג"ב שבכל יישוב תהיה כיתת כוננות". אלון ביטון, ראש תחום ביטחון השלטון האזורי: "אני בקשר עם ארבעת הרב"שים של העוטף, הם אלה שבונים את היכולות בתוך היישובים. אין לצבא ולמשטרה אין אפשרות לדבר עם כל יישוב. הקב"טים הם אלה שאחראים על הכוננות. כרגע יש בין 5 ל-8 כלי נשק ליישובים במרכז הארץ. בכל מושב וקיבוץ אם הוא תחת מג"ב וצבא וכו' שבכל יישוב יהיה מש"ק יישובי עם כל מה שקשור בכך".

אביה פרון, משרד האוצר: "אנחנו יושבים ביחד על הצרכים לפי התעדוף במטרה לא לייצר חסמים . ואנחנו חלק מכל המאמץ הזה". ניצב פלד, סמפכ"ל המשטרה אמר לסיכום כי מה שארע אינו איום הייחוס אליו המשטרה התכוונה. "ח"כ סעדה אמר שיש כאן אירוע משנה מציאות שסדק את תחושת הביטחון של האזרחים וזה הדבר שאנו אמונים עליו כמשטרה. אנחנו רוצים מכפילי כוח בדמות כיתות כוננות. בסוף מי שבלם את כניסת המחבלים והחזית הן כיתות הכוננות ובהמשך כאשר חדרו פנימה היו אלה שוטרים שבאו ונלחמו הסמל הוא הקרב על תחנת שדרות 25 מחבלים הרוגים . איבדנו 52 שוטרים עד כה. ואני אומר את זה רק בשביל להדגיש את חשיבות כיתות הכוננות. אנחנו מבינים את החשיבות ונעשה הכל כדי שזה יצליח".

יו"ר הוועדה פוגל אמר לסיכום כי לא התכוננו לתרחיש הייחוס הזה והמשימה שלנו היא ששום תרחיש דמיוני לא יתפוס אותנו לא מוכנים וזה התפקיד שלכם. "אנחנו במלחמה אין לנו מועד ב' ועכשיו צריך לתקן. נקיים דיון נוסף". הוא הוסיף ואמר כי המלצת הוועדה להתחיל בחיול מתנדבים כמענה למגזר העירוני ומענה ליישובים החרדים וליישובים הכפריים שהם מרוחקי תחנה. בנוסף יש להקים גוף לתרומות מהעם היהודי בעולם שרוצה לתרום. יש להפוך את השיטור העירוני לכיתות כוננות וניתן לנצל זאת. וכן לדאוג שבכל אחד מהיישובים יש שפה אחידה ומשותפת. "סדר העדיפות חייב להיות ברור ומפורסם כדי לבנות אמון מחודש של התושבים בכוחות הביטחון. אני יוצא מהדיון קצת יותר מעודד ובתחושה שיש על מי לסמוך כי יש אנשים שנשאו באחריות מבקש אל תאכזבו אותנו".