התנאי הבסיסי: חמאס לא יוכל לאיים על ישראל

חמאס התמחה בגרימת סבל לפלשתינים ברצועת עזה, שכן כל עניינו הוא בשימור שלטונו ובבניית יכולתו הצבאית, ולא ברווחת התושבים הנתונים למרותו. בראש סדר העדיפות שלו ניצבת החרבת ישראל, לא בניית עזה. כך מגדיר דניס רוס, שהיה השליח המיוחד של ארה"ב למזרח התיכון ופקיד בכיר בתחום הביטחון הלאומי בממשלי רייגן, בוש האב, קלינטון ואובמה, במאמר ב-Foreign Affairs.

רוס מזכיר, שלאחר ההינתקות יכלו לראשונה תושבי עזה לשלוט בגורלם – אך חמאס בחר בנתיב המלחמה וההרס לאחר שהפיל את הרשות הפלשתינית בשנת 2007. כעת ישראל אינה יכולה להמשיך ולהסתפק בתגובה עונשית ואחריה חזרה לסטטוס-קוו. התפוגגה ההנחה שישראל תוכל לחיות עם חמאס תוך עימותים מדי פעם. ישראל נחושה בכך שחמאס לא יהווה שוב איום על אזרחיה, וקיימת הסכמה רחבה שיש להשמידו ככוח צבאי ולפרז את עזה. ישראל לא תסכים להפסקת אש עם חמאס.

חמאס הוא ארגון טרור חסר אג'נדה חיובית, מדגיש רוס. הוא לא יקים מדינה פלשתינית. הוא כופה על תושבי עזה חיים נוראים וכעת חושף אותם למתקפה ישראלית עזה, תוך שהוא מנסה למנוע מהם לעבור דרומה. כל זה מבטיח שאזרחים חפים מפשע ייהרגו; זוהי טרגדיה – אך לא לחמאס. הוא פועל לגרום לאבידות כאלה כדי להכפיש את ישראל, לגרום ללחץ בינלאומי עליה ולשלול את זכותה להגן על עצמה.

הפעם חמאס טעה בגדול, טוען רוס. מנהיגי ישראל שוקלים כעת אפשרויות שלא היו מוכנים לשקול מאז ההינתקות ב-2005. קרוב לוודאי שהם לא יושפעו מסוגיית החטופים ולבטח לא יבקשו הפסקת אש שרק חמאס ייצא נשכר ממנה. תגובתה של ישראל ל-7 באוקטובר תהיה דומה לזו של ארה"ב ל-11 בספטמבר: היא תצוד את הנהגת חמאס, תהרוס את תשתיתו הצבאית, תהרוג רבים מלוחמיו ואולי אפילו תכבוש מחדש את עזה.

מדובר במטרות גדולות בהרבה מאשר בסיבובים הקודמים ויהיה קשה מאוד להשיג אותן, אבל חזרה על הגישה הישנה למתקפות חמאס – תגמול והפסקת אש – רק יוביל לאלימות נוספת. ישראל לא תסבול זאת, מדגיש רוס. יתרה מזאת: מנהיגי ישראל מבינים שנכונותם לשלם מחיר גבוה חיונית כדי לשקם את ההרתעה מול אירן ושלוחיה. המחיר יהיה גבוה לשני הצדדים והאחריות מוטלת על חמאס, הוא אומר.

ממשל ביידן התחייב לתמוך בישראל, אך ככל שהעימות יתארך – יגבר הלחץ על ישראל לסיים אותו. כאשר מספר האבידות בעזה יעלה, חלק ממנהיגי ערב והמערב יטענו שהפעולה הישראלית היא חסרת פרופורציה. אבל כן פרופורציונלי מול ארגון הרוצח חפים מפשע, חוטף אזרחים ומשתמש בכל הפסקת אש כדי להתכונן למתקפותיו הבאות – מגיב רוס. אם תישמר יכולתו של חמאס לאיים על ישראל, הוא יציג את עצמו כמנצח ויהיה בכך עידוד עצום לקבוצות קיצוניות ברחבי האזור להשתמש באלימות.

המינימום מבחינת ישראל

צילום: פלסטינים יוצאים מצפון הרצועה [חאתם מוסא, AP]

לדעת רוס, על ישראל להתיר כניסת מזון ותרופות לאיזורים הבטוחים בהם התרכזו תושבי עזה. אין לה עניין ביצירת פליטים פלשתינים נוספים או בגירושם למצרים, והיא תוכל להראות לעולם שמדובר במלחמת כורח שמטרתה לפרוק מנשקו את חמאס ולא להעניש את הפלשתינים. על מנהיגי ערב והמערב לתמוך בישראל תוך הצבת מטרות ברורות: שחרור ללא תנאי של בני הערובה ופריקת חמאס מיכולתו הצבאית; סיוע לעזה חייב להיות קשור בפירוז האיזור.

זהו המינימום מבחינת ישראל, וצה"ל עשוי להשמיד את רוב או כל התשתית הצבאית של חמאס. היא אינה צפויה לעצור לפני פירוק חמאס מרוב נשקו ויצירת מנגנון שיבטיח שלא יוכל להתחמש שוב. שחרור החטופים ופירוז עזה יכולים להשיג זאת ולמנוע סבל נוסף. חמאס וטהרן יתנגדו לכך, אבל ממשלות המערב והאו"ם, ובמיוחד מדינות ערב שיש להן עניין ישיר בעתידה של עזה, צריכים להפעיל לחץ כבד עליהם.

ייתכן שבמחיר גבוה תוכל ישראל לעקור מן השורש את הנהגת חמאס ולהרוס את רוב התשתית הצבאית. אם תשיג מטרות אלו, היא לא תרצה להישאר בעזה אלא תנסה להעביר את האזור לשליטה בינלאומית – צופה רוס. מי בדיוק יטול את השליטה? מה יהיה תפקידו של האו"ם? האם יש שילוב של גורמים מתוך האזור ומחוצה לו שיוכלו ליטול את האחריות?

אלה שאלות קשות, מציין רוס. הרשות הפלשתינית לא תרצה להיראות כמי שחזרה לרצועה על כידוניה של ישראל, אך עשויה למלא תפקיד אם האו"ם יבקש זאת ותבקש סיוע ערבי. ממשלות ערב יוכלו לספק סיוע זה ולתרום ללחץ הבינלאומי כדי לארגן את המעבר. קרבתה של מצרים הופכת אותה לשותפה טבעית, וזאת בשיתוף מדינות אירופה להן יש ניסיון בפעולות שיקום ואכיפה.

בהנחה שניתן להחליף את חמאס, יש יותר שאלות מאשר תשובות, אך הן מזכירות לנו שהמלחמה תסתיים מתישהו ושחובה לבנות עתיד טוב יותר לתושבי עזה שסבלו כה רבות תחת שלטון חמאס – סבור רוס. ממשל ביידן ושותפיו בעולם יפעלו בחוכמה אם יכינו כבר עכשיו את האפשרויות. אבל יש תנאי הכרחי אחד: אסור שחמאס יוכל לאיים שוב על ישראל.