רשת X מאפשרת להעלות תכני אלימות הנפסלים ברשתות אחרות

הרשתות החברתיות מלאות בסרטונים ופוסטים מן המלחמה בין ישראל לחמאס; מה ומי יוכל להעלות נקבע חלקית בידי מדיניות התכנים, וזו שונה מרשת לרשת – כותב וושינגטון פוסט בסקירה נרחבת על הסוגיה.

ביוטיוב של גוגל ובפייסבוק ואינסטגרם של מטא אפשר להתייצב לצד ישראל, לקרוא לשלום או לתמוך בהסתלקות הפלשתינים, אך אסור להתבטא בזכות חמאס ששתי החברות רואות אותו כארגון טרור. הגישה לפלטפורמות אלו חסומה בפני מי שמזוהה עם הארגון ואסור להעלות להן תכנים שיצר חמאס. גם טיקטוק אישרה לראשונה שלחמאס אין כניסה אליה. למרות זאת, סרטונים שכנראה צולמו בידי חברי חמאס צפו בפלטפורמות אלו, בין היתר דרך האפשרות להגיב על תכנים קודמים. חלקם מראים בני ערובה ישראלים ואפילו גופות של קורבנות חמאס.

לעומת זאת, בטלגרם יש מעט מאוד בקרת תוכן. יש בה ערוץ של חמאס שפרסם באין מפריע תכנים בוטים של ישראלים מתים ל-100,000 המנויים. חלק מאותם פוסטים הופיעו שוב ב-X (לשעבר טוויטר), אשר רשמית מחרימה את חמאס, אך בפועל אינה חוסמת אותו מאשר שהבעלים אלון מאסק פיטר את רוב אנשי בקרת התוכן. X הפכה למוקד בולט של פוסטים וסרטונים אשר נמחקו מפלטפורמות אחרות בשל הפרת כלליהן. האיחוד האירופי הזהיר השבוע את מאסק מפני הפרת כללי האיחוד בנוגע לתכני טרור, אלימות ודיסאינפורמציה. יצוין, כי ערב המלחמה פרסם מאסק עצמו שורה של ציוצים אנטישמיים.

הפוסט מסביר, כי בבואן להחליט אלו תכנים להסיר בזמן מלחמה, על הרשתות החברתיות לאזן בין הגנה על המשתמשים מפני תכנים של אלימות, שטנה והטעיה, לבין שמירה על חופש הביטוי, כולל מידע בעל ערך חדשותי ותיעוד של פשעי מלחמה. "אין לרשתות אפשרות לבצע בקרת תוכן אחראית בעיצומם של עימות מסלים ומעשי זוועה", אומרת אוולין דואק מאוניברסיטת סטנפורד. "אפילו לפלטפורמה עתירת משאבים שמנסה באמת לפעול בתום לב, זו בעיה אמיתית מבחינה טכנולוגית ונורמטיבית".

במקרה של המלחמה הנוכחית, ממשיך העיתון, המשימה מסובכת עוד יותר בשל הרצון שלא להיראות כמסייעים לתעמולתו ואיומיו של ארגון טרור. פייסבוק נתבעה בעבר בידי משפחות של קורבנות חמאס; גוגל, טוויטר ומטא ניצבות בפני ערעור בבית המשפט העליון האמריקני על דחיית תביעה בעקבות פרסום תכנים של דאעש. אבל לא תמיד קל להגדיר מהי "קבוצה קיצונית" והחברות ספגו במשך השנים ביקורת על הגדרותיהן. כך למשל, אחרי נסיגת ארה"ב מאפגניסטן ב-2021 היה עליהן להחליט כיצד להתייחס לטליבאן שהשתלט על המדינה; פייסבוק חסמה אותו בעוד טוויטר (עוד לפני עידן מאסק) אפשרה לו לפעול.

טיקטוק ויוטיוב: בודקים יותר לעומק

צילום: ערוץ חמאס בטלגרם, השבוע

במקרה של חמאס, נקיטת זהירות עלולה להביא למחיקת סרטונים המתעדים מעשי זוועה – וגם לפגוע בחופש הביטוי של מי שתומכים בפלשתינים. בשנה שעברה טען Business for Social Responsibility, כי מטא פגעה בצורה בלתי מוצדקת בחופש הביטוי של משתמשים פלשתינים בעת מבצע "שומר החומות" ב-2021. השנה הקלה מטא את כלליה נגד פרסומים המשבחים קבוצות ואנשים מסוכנים, ואפשרה אותם אם מדובר בשיח על דיווחים חדשותיים או בדיונים אקדמיים.

בטיקטוק משכו ההאשטגים Israel# ו-Palestine# עשרות מיליוני צפיות של משתמשים צעירים. מאז תחילת המלחמה העבירה החברה יותר בקרי תוכן לבדיקת פוסטים הקשורים לעימות, כולל בעברית ובערבית, וחסמה כמה האשטגים שהציגו אלימות בוטה ותעמולה טרוריסטית, כולל תמונות של בני ערובה והוצאות להורג. החברה מסרה, כי היא עובדת עם בודקי עובדות כדי לזהות דיסאינפורמציה, אם כי נכון לאמצע השבוע – הפוסט מצא לא מעט תכנים כאלה שעודם באוויר.

יוטיוב מסרה שהיא פועלת לחבר משתמשים המבקשים מידע על המלחמה למקורות חדשותיים אמינים, וכי היא מסירה תכני שטנה המכוונים כלפי שני הצדדים. מטא אומרת כי הקימה מרכז מיוחד המאויש בדוברי עברית וערבית כדי לעקוב מקרוב אחרי המצב. "צוותינו פועלים מסביב לשעון כדי שהפלטפורמה תישאר בטוחה, פועלים נגד תכנים המפרים את המדיניות שלנו או את החוק המקומי, ופועלים עם בודקי עובדות חיצוניים באזור כדי להגביל את הפצת הדיסאינפורמציה", הוסיפה.

בשעות הראשונות של מתקפת חמאס, צצו תכנים אלימים בוטים בכמה פלטפורמות ובהן טלגרם – אומרת סגנית נשיא הליגה נגד השמצה, יעל אייזנשטט, לשעבר עובדת בכירה בפייסבוק. משם הם חלחלו לפלטפורמות מרכזיות, היכולות להסיר או לאפשר אותם; רובם מצאו בית ב-X. "נכון לעכשיו קשה למצוא חומר פוגעני, במיוחד אנטישמי, ביוטיוב ובמטא; הרבה יותר קל למצוא אותו ב-X", מוסיפה אייזנשטט.

חשבון רשמי של חמאס בטלגרם, עם 120,000 מנויים, פרסם בצורה שוטפת סרטונים של המתקפה. סרטון אחד, שזכה ל-77,000 צפיות, הראה מחבל דורך על פניו של חייל הרוג. רבים מן הפוסטים הללו פורסמו שוב ב-X, ולפחות אחד מהם – ביוטיוב של אל-ג'זירה, אם כי בהסתרה חלקית. ביום השלישי של המלחמה הודיעה X על שינוי במדיניותה, אשר מקל על העלאת תכנים שבשגרה מפרים את כלליה, בנימוק ש"במצבים כאלה, ככל שהדבר קשה, האינטרס הציבורי הוא להבין בזמן אמת את המתרחש".