לפני שממשלת ישראל מחליטה להיכנס לרצועת עזה, עליה להביא בחשבון את האפשרות שתהיה זו כניסה למלכודת של חמאס. כך מזהיר (12.10.23) בניו-יורק טיימס דייוויד הרדן, שהיה הממונה על עזה והגדה בסוכנות הסיוע האמריקנית ויועץ בכיר לשליח המיוחד למזרח התיכון בממשל אובמה.
חמאס ידע שהמתקפה לא תותיר לבנימין נתניהו ברירה אלא להגיב בפלישה קרקעית. הוא גם יודע שהיתרון הטכנולוגי והצבאי של צה"ל יהיה קטן במחנה הפליטים ג'בליה או מול המנהרות שלו. הרצועה, 630 קמ"ר ו-2 מיליון תושבים, היא אחד המקומות הצפופים ביותר בעולם. לדעת הרדן, חמאס רוצה למשוך את החיילים הישראלים לביצה דומה לזו בה התבוססו בדרום לבנון, עד לנסיגה המשפילה בשנת 2000 אשר הותירה את האזור בידי חיזבאללה.
חמאס מושל ברצועה ללא עוררין. הרשות הפלשתינית, פתח, המגזר העסקי, החברה האזרחית, משפחות העילית – כל אלו אינם יכולים לאתגר אותו. כל עימות עם ישראל רק חיזק אותו עוד יותר. למרות סגר הדוק ופיקוח צמוד מצד ישראל, חמאס הצליח לבנות ולקנות יותר טילים, לשפר את טווחם ודיוקם, להעניק אימון קרבי ללוחמיו ולפתח רשת מודיעין מתוחכמת שאפשרה את ההפתעה המוחצת שהנחית על ישראל. חמאס משוכנע שיוכל להביס את ישראל במלחמת התשה במגרשו הביתי.
הרדן מוסיף, כי אמינותו הפוליטית של חמאס ביהודה ושומרון תגבר אם ישראל תיכנס לרצועה, במיוחד אם התקדמותה תיתקע. פלשתינים רבים רואים את הרשות כמושחתת וחסרת יכולת להגשים את שאיפותיהם. המבצע הישראלי בג'נין בחודש יולי הדגיש עוד יותר את חוסר יכולתה של הרשות להגן על אזרחיה ולספק תקווה לעתיד. אם ישראל תפלוש לרצועה, יהיה לחמאס הגיבוי הציבורי להציג את עצמו כיורש ראוי לרשות. חמאס יכול גם לסמוך על חיזבאללה, העשוי לנסות להפיק יתרונות אם ישראל תהיה שקועה בלחימה בעזה ובגדה.
ייתכן שחמאס כבר שיבש את הפוליטיקה המזרח-תיכונית בכך שפגע בסיכויי השיחות בין ישראל לסעודיה. פלישה לרצועה עשויה לזעזע גם את הסכמי אברהם ולשבור את מגמת הנורמליזציה המוגברת בין ישראל למדינות ערב. הרשות לא הצליחה לבלום אותה, אבל חמאס עשוי למוטט אותם.
ישראל מצידה יכולה לסמוך על תמיכתה של ארה"ב, כולל בדמות נוכחות נושאת המטוסים ג'רלד פורד במזרח הים התיכון וההבטחה למשלוחי נשק. ביכולתה להרוס את התשתיות של חמאס בתוך כשבוע. צה"ל יכול לתעל את הזעם הלאומי אם יפלוש לרצועה ויגבה מחמאס מחיר על מעשי הטבח שביצע. אבל מבחינה מבצעית, חמאס סיבך את חופש הפעולה של ישראל באמצעות 150 בני הערובה שבידיו. הרדן מעריך, שאם המלחמה תתארך – ישראל תרשום הישגים בשדה הקרב, אבל קרוב לוודאי שלא תצליח להרוס את האידיאולוגיה של חמאס או את שאיפות הפלשתינים למדינה.
כדי להימנע מנפילה למלכודת עזה, ישראל זקוקה לנוכחות בשטח של בעלי בריתה הערבים. סעודיה, איחוד האמירויות, מצרים וירדן רואים את אירן, חמאס, חיזבאללה, החות'ים בתימן והאחים המוסלמים כאיום אסטרטגי. כדי לזכות בתמיכת מנהיגי האיזור, יהיה על ישראל להבטיח סיוע ביטחוני ומודיעיני במקרה של מלחמה עם אירן, ולספק חזון ברור למדינה פלשתינית ביום שאחרי אבו מאזן וחמאס. אולם, נתניהו סובל מחוסר אמינות בולט בבית ובאיזור. רק ממשלת אחדות אמיתית יכולה להסיר את איום חמאס באמצעות פריצת דרך דיפלומטית; הצלחה כזאת עלולה לעלות לנתניהו במשרתו.
הרדן מסכם: הימים הבאים יהיו עקובים מדם לישראלים ולפלשתינים. בהחלט ייתכן שחמאס הטמין מלכודת בפתותו את ישראל לפלוש לרצועה. לפני שישראל מחליטה, היא זקוקה לאסטרטגיית יציאה מעזה ולתוכנית ליום שאחרי. טעות בחישוב עלולה לגרור עימות איזורי שיימשך עשרות שנים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה