"כשלון המודיעין הישראלי - ברמות הפוליטיות הבכירות ביותר"

ההצלחה המרושעת של חמאס במתקפת הפתע שלו משתווה לכשלונו של המודיעין הישראלי - קובע אקונומיסט. מתקפה כזו מצריכה חודשים של תכנון, וכבר כעת ברור שהכישלון היה בשני מישורים: באיסוף ובמחקר. האמצעים האלקטרוניים הרבים והמודיעין האנושי - באחריות צה"ל והשב"כ - הכזיבו. והמידע שכן התקבל על כוונות חמאס, נותח בצורה שגויה - כמו במלחמת יום הכיפורים.

את הכישלון הראשון אולי ניתן להסביר ברמה גבוהה של ביטחון מידע מצד חמאס. מספרם של מי שידעו מראש על המתקפה היה מצומצם מאוד, והם לא השתמשו בטלפונים או באמצעים אלקטרוניים אחרים. נראה שהערבים שנשלחו בפועל לשטח, קיבלו התראה של שעות בודדות בלבד, וגם אז נאמר להם רק להגיע חמושים לנקודה מסוימת בגבול, בלא פרטים נוספים. ישראל הצליחה לסכל תוכניות כאלה בעבר; הפעם היא נכשלה.

יש כמה נסיבות מקלות ברמת השטח, ממשיך אקונומיסט. התצפיתנים העוקבים אחרי המצלמות המכסות כל סנטימטר של הגבול יכולים לזהות אנשי חמאס בודדים על מסכיהם. אבל כאשר הם הולכים ליד הגבול, אפילו במספרים גדולים, אין זה אומר בהכרח שבכוונתם לפרוץ אותו. חמאס בנוי במסגרות של גדודים וחטיבות איזוריים וחבריו פועלים בשכונות מגוריהם.

מדובר ב-360 קמ"ר ובנקודות מסוימות ברוחב של עשרה קילומטרים. רבים מבין הערבים פעלו באיזורי מגוריהם וטבעי היה שיסתובבו שם. גם הנוכחות של דחפורים באתרי הבנייה ליד הגבול לא עוררה חשד. הערבים הגיעו לגבול בכלי רכב אזרחיים ולכן לא עוררו תשומת לב.

חמאס ביצע מתקפה צבאית לפי הספר, מציין אקונומיסט. היא החלה במתקפה מוקפדת על המצלמות ואמצעי הקשר, במידה רבה בידי צלפים וכנראה גם אמצעי לוחמה אלקטרונית. מתקפת קומנדו על מפקדת אוגדת עזה שיבשה את התקשורת ומנעה אזעקה. לאחר מכן פרצו אנשי חמאס את הגדר ב-29 נקודות, בעיקר תוך שימוש בדחפורים, ומאות מהם - אולי 1,000 - חדרו לישראל במכוניות אזרחיות. לשטח כולו ניתן חיפוי של טילים ורחפנים.

כל זה אינו מהווה תירוץ לכישלון לאתר חודשים של תכנון והכנות, אך הכישלון הישראלי החמור ביותר הוא ברמות הבכירות ביותר של ההערכה הפוליטית - סבור אקונומיסט. מאז מבצע "שומר החומות" (מאי 2021) העריך המודיעין הישראלי, כי חמאס מורתע וכי מנהיגו, יחיא סינוואר, החליט להתמקד בשיקום כלכלת הרצועה - ולשם כך הוא זקוק לישראל ומצרים. זו הייתה ההערכה עד שבת בבוקר.

זהו גם כישלון של הדרג המדיני, מדגיש אקונומיסט. לשום מדינה אין משאבי מודיעין בלתי מוגבלים, וחלוקתם היא החלטה פוליטית. מקורות בישראל טענו זמן רב, כי בנימין נתניהו הזניח את האיום מעזה והעדיף להתמקד בלבנון וחיזבאללה. שרים בממשלתו הנוכחית דרשו יותר אמצעים לשיטור ביהודה ושומרון, שם חיים מצביעיהם. נתניהו, המציג את עצמו מזה שנים כמומחה לטרור, איבד כאן את המגע עם השטח.

הצלחת חמאס וכשלון ישראל ייבחנו מקרוב בידי צבאות ברחבי העולם. בשנים האחרונות טענו הוגים צבאיים, שחיישנים רגישים וכלי נשק מדויקים מקשים על צבאות לפתוח במתקפה, משום שניתן להפעיל מולם כוח רב. כך למשל, מגמה זו אילצה את רוסיה לוותר על מתקפת-נגד משוריינת בהיקף רחב ולבצע מתקפות קטנות יותר של כוחות רגלים.

מתקפת חמאס מלמדת שני דברים, מנתח אקונומיסט. האחד: עדיין ניתן לבצע מתקפה נרחבת, גם מול ציוד טכנולוגי מן המתקדמים בעולם, אם התוקף חרוץ והמתגונן שאנן. זהו שיעור למדינות הניצבות בפני אויבים חסרי מעצורים, כמו המדינות הבלטיות וקוריאה הדרומית. השני: חמאס הוא שחקן היברידי מסוכן - לא ארגון טרור בנוסח הישן ולא צבא קונבנציונלי, אלא (כמו חיזבאללה) כוח בעל יכולות גבוהות המשלב בין השניים. ואחרי המלחמה לא יחסר את מי להאשים, ובראשם - נתניהו.