מערכת החינוך לוחצת על הורים לתת לילדיהם תרופות פסיכיאטריות

"בארץ מופעל לחץ רב על ההורים לתת תרופות פסיכיאטריות לילדיהם כיוון שהתנהגותם או הישגיהם אינם מתיישבים עם מגבלותיה של מערכת החינוך". כך מסרה (יום א', 6.6.04) 'עמותת מגן לזכויות אנוש', על-פי ממצאי דוחות מעודכנים הנמצאים ברשותה.

מהעמותה נמסר, כי מסתבר שגם בארץ גדל במהירות מדאיגה 'שוק' הסמים הפסיכיאטריים הנרשמים לילדים בהמלצת מורים ופסיכולוגים חינוכיים. העמותה קוראת לציבור ההורים להתלונן במשרדיה על כל לחץ המופעל עליהם לתת תרופות משנות ריכוז, קשב, התנהגות וכו' לילדיהם כתנאי להשתתפות בשיעורים.

ברשות העמותה מידע על דרכים חלופיות שאינן מזיקות לסיוע בבעיות התנהגות ולימודים של ילדים שנרשמו להם תרופות שכאלה. חשוב לציין, כי הפסקת השימוש בתרופות פסיכיאטריות חייבת להיעשות באופן הדרגתי ובתיאום עם רופא מוסמך - רצוי שלא יהיה פסיכיאטר.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "הטענה מופרכת. משרד החינוך אינו מתערב בכל שיקול רפואי. אנו דוחים הטענה על הסף". מהמשרד עוד מציינים, כי טיפול רפואי נקבע על-פי חוק, רק על-ידי גורם רפואי מוסמך.

הצעת חוק חדשה לאיסור מתן תרופות פסיכיאטריות

בעקבות חקירה המתנהלת כעת בארה"ב כנגד מינהל המזון והתרופות האמריקני, בחשד שהסתיר עדויות שהצביעו על סיכון מוגבר להתאבדויות אצל מתבגרים שלקחו תרופות אנטי-דכאוניות, פנו הורים מרחבי ארה"ב לבית המחוקקים כדי להגן עליהם מהלחץ המופעל עליהם על-ידי מערכת החינוך לתת תרופות אלה לילדיהם.

תנועת הורים בשם: "הורים למען חינוך ללא סמים וללא תוויות", אשר קיימת בארה"ב מזה מספר שנים, נלחמת בלחץ הזה מצד מערכת החינוך ועומדת מאחורי הצעת חוק חדשה אשר תאסור על מערכת החינוך לחייב את ההורים לתת תרופות פסיכיאטריות משנות התנהגות לילדיהם כתנאי להשתתפותם בשיעור. הצעת החוק "פקודת הבטיחות בתרופות לילדים" עברה כבר בבית הנבחרים האמריקני ברוב מוחלט של 425 תומכים לעומת מתנגד אחד. כעת גם הסנאט האמריקני צריך לאשרו.

"ארגון הפסיכיאטריה האמריקני" הוא אחד המתנגדים הראשיים להצעת החוק הזו אשר תגן על זכויות ההורים והילדים. הארגון גם העביר את ממצאי החקירה לחבריו כדי שיפסיקו לרשום את התרופות הללו.

ד"ר תומס זאץ, פרופ' לפסיכיאטריה, ממייסדי "CCHR international", אמר: "התעשיה הפסיכיאטרית הטעתה ממשלות ואת הציבור בכך שהציגה את הפרעות הקשב והריכוז כ"מחלה" שמקורה במוח או כ"חוסר איזון כימי" כדי להצדיק סימום מסיבי של ילדים בעוד שאין שום עדות מדעית כדי לבסס טענות אלה".

לדבריו, "השמת תוויות של "היפראקטיביות" או של "הפרעת קשב וריכוז" על ילד היא הטלת סטיגמה ואיננה אבחנה כיון שאינה מלווה בשום בדיקה רפואית אמיתית. נתינת סם פסיכיאטרי לילד היא סימום וענישה כלפיו, ואיננה טיפול".