"רוב חילוני רדיקלי פוגע במיעוט דתי נרדף"

עיריית תל אביב יפו מבקשת (2.10.23) מבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב שלא להתערב בהחלטתה לשלול מעמותת ראש יהודי היתרים להקמת סוכה ולקיום הקפות שניות במרכז העיר.

העירייה טוענת שראש יהודי הציבה במה ששימשה להפרדה מגדרית וקשרה את חבל הדגלים לפסל המזרקה מבלי לקבל את אישור העירייה. ראש יהודי הצהירה כי הבמה קיבלה אישור מטעם מהנדס מבנים, אך מבחינת העירייה הבמה עלולה להוות סיכון בטיחותי כל עוד לא קיבלה את אישור העירייה. לדברי העירייה, ראש יהודי עשתה דין לעצמה וקבעה (על סמך חוות דעת משפטית שקיבלה) כאילו הצבת הדגלים אינה מחיצה, וזאת מבלי לפנות לעירייה כלל. חבל הדגלים, אומרת העירייה, לא נועד לשם הנפת דגלי ישראל במסגרת האירוע, אלא לצורך סימון פיזי של הפרדה מגדרית.

אולם, הוסיפה, הפרות אלה אינן עומדות לבדן משום שהן אלו שהביאו לתגרה ההמונית בליל יום הכיפורים שגרמה לפגיעה ברגשות של המונים ברחבי הארץ. עיריית תל אביב מבהירה כי ביטול ההיתר אינו הליך עונשי, אלא בחינה מחדש ברקע ההפרות שנעשו בהיתר ובשים לב להשפעת ההפרות על אירועים עתידיים. לטענתה, השיקול הביטחוני של שלום הציבור הוא שיקול כשר בבואה לשלול היתר.

פקודת העיריות מסמיכה את העירייה למנוע או להסיר מכשולים והסגת גבול ברחוב ולדבריה גם חוק העזר העירוני מאפשר לה לעשות זאת. לדעתה, הזכות לחופש דת אינה מקנה לאדם זכות כי מצוות דתו תקויים דווקא במרחב הציבורי ובאופן שירצה. חופש הפולחן לא כולל את הזכות לבצע את הפולחן בכל מקום שהוא.

בעירייה מדגישים שמדובר באירוע פרטי, ואומרי שאין זכות קנויה לקיום אירועים פרטיים במרחב הציבורי וממילא אין בביטול אישור השימוש משום פגיעה בזכויות יסוד כלשהן. ככלל, העירייה אינה מתירה לגורמים פרטיים לקיים במרחב הציבורי הפתוח אירועים שאין בהם ערך מוסף למרחב הציבורי, בפרט כאלו שלא מאפשרים לכלל הציבור להשתתף באירוע ולהעשירו ובוודאי כאשר הדבר מהווה מקור מוקד לחיכוכים ואף להפרות סדר.

בתגובת עמותת ראש לבית המשפט, באמצעות עו"ד אורי ישראל פז, נכתב כי אין עילה מצד העירייה לבטל את ההיתרים גם אם הייתה הפרה של צו בית משפט, דבר שלדבריה לא אירע, משום שגם אם מישהו עבר על החוק - אין בכך כל ראיה שהוא יעבור שוב על החוק.

לדברי ראש יהודי, מכיוון שעיריית ת"א התנהלה בחוסר תום לב ולא פעלה להידבר עימה בנפש חפצה מתוך כוונה להגיע להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט, כפי שקרא השופט מגן אלטוביה, אין מנוס מ"יקוב הדין את ההר". העמותה ציינה כי הסכימה להשתתף בהקפות עם קהילות דתיות סמוכות אחרות, להפקיד ערבויות ולעמוד בכל תנאי שיביא לשמירת הסדר הציבורי, אך העירייה סירבה ופוגעת בזכויות היסוד של כלל ציבור שומרי המצוות באזור לחופש דת ולחופש ביטוי, ושל ציבור מסורתי גדול ששותף לאירועים.

"הארוע מיועד לאלפי מסורתיים שנותנים כבוד לתורה ב'הקפות שניות'. בית המשפט הנכבד מצווה בדין לשמור על זכויות האדם של הציבור הדתי והמסורתי, כמיעוט הנרדף על-ידי הרוב החילוני הרדיקלי", נכתב בתשובת ראש יהודי, שמאשימה את העירייה כי החלטותיה נגועות במשוא פנים של מערכת בחירות מוניציפליות.

עוד הוסיפו בראש יהודי שהעירייה לא הביאה הוכחה עובדתית לטענותיה על הפרת החוק או הנוהל או הפסיקה, לרבות צילומים שלההפרה לכאורה או תצהיר חתום מצד פקח על כך שהייתה הפרה. "אין די בהעלאת חששות אמורפיים בלתי מבוססים בעליל להפרות סדר...כדי לבטל אישור הניתן זו שנה נוספת כמדי שנה לעותרת לקיים את מצוות הדת במרחב הציבורי, שם, ואך ורק שם, מקום קיומן כמצוות תורת ישראל מקדמא דנא!... העירייה לא הניחה כל תשתית ראייתית ל'חששותיה' מפני הפרת סדר עתידית, והיא אף לא מוסמכת לכך, אלא משטרת ישראל, אשר ככל שהיא חוששת מהתנגשות בין קבוצת העותרת ובין "כוח קפלן".