מיארה: הפרת הסדר ניגוד העניינים אינה מצדיקה נבצרות של פוטין

היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, סבורה שהפרת הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה, בנימין פוטין, אינה מצדיקה נבצרות שלו. כך מבהיר (28.9.23) מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, ענר הלמן, בדיון בבג"ץ על חוק הנבצרות. מיארה כבר קבעה, כי פוטין מפר את ההסדר שהוחל עליו בשל משפטו הפלילי בכך שהוא עוסק ברפורמה המשפטית.

הלמן אמר: "מאז ומעולם לא הייתה ליועצת המשפטית לממשלה כוונה להכריז על ראש הממשלה כנבצר. מי שקובע וקבע תמיד לגבי נבצרות זה הממשלה, משום שצריך למנות ממלא-מקום מסיעתו של ראש הממשלה. היועצת המשפטית נותנת חוות דעתה האם התקיימו הנסיבות של נבצרות, אם הממשלה שואלת אותה.

"ב-2006 [כאשר אריאל שרון חלה] הממשלה לא הייתה צריכה את חוות דעת היועץ, ומאחר שזה היה חסר תקדים התייעצו עם היועץ [מני מזוז, אשר קבע שיש לכנס את הממשלה]. לא יכול להיות במשטר דמוקרטי שמי שלא נבחר, מדיח ראש הממשלה". הוא הזכיר, כי מיארה אמרה את זה לראשי הסיעות, המשנה ליועצת אמר את זה בכנסת ונציגי הפרקליטות אמרו זאת בבית המשפט.

הלמן הדגיש: "היא לא חושבת שאם הוא מפר את הסדר ניגוד העניינים, זה מוביל לנבצרות". השופט יצחק עמית העיר, כי מדובר לפיכך בחשש מדומה של האופוזיציה. לצד זאת הדגיש הלמן, כי מיארה עודנה חושבת שלחוק הנבצרות יש תכלית פרטית ושאינו צריך להיות בסדר החוקים של מדינת ישראל.

הנשיאה אסתר חיות: "היועצת רואה עין בעין עם ראש הממשלה לגבי עילות הנבצרות?" הלמן: "לפני התיקון היה לפחות פוטנציאל שנבצרות היא רק לא מטעמים רפואיים ונפשיים. יכולה להיות נבצרות תפקודית שאיננה על-רקע רפואי ונפשי. כאשר ראש הממשלה נחקר אינטנסיבית ונמצא שעות בבית המשפט. זה לא המקרה. הבעיה של היועצת היא שמדובר בתיקון פרטי".

השופט נעם סולברג: "אם החוק כל כך לא גרוע, למה לדחות את התחולה שלו?" הלמן: "כי הוא לא נעשה תחת מסך בערות". לדבריו, הפסיקה אינה קובעת מהן עילות הנבצרות, אך ציין שבג"ץ הוא שיכול לקבוע נבצרות – אם כי חוק הנבצרות סיכל את בירור העתירות בנושא. "זה שהיועצת חושבת שזה לא מוביל לנבצרות, בית המשפט יכול לחשוב אחרת", אמר בהמשך.

הלמן הוסיף, כי המניע והתכלית של חוק הנבצרות זהים: למנוע את האפשרות שבגלל התנהלותו של פוטין יוכרז על נבצרות שלו, וכדי שיוכל לעשות מה שמיארה אמרה לו שאסור לו לעשות. השופטת יעל וילנר הקשתה האם קביעת סיבות הנבצרות והנוהל שלה אינן תכלית החוק; לדעתה מדובר במניע [עליו אין ביקורת שיפוטית] ולא בתכלית [עליה יש ביקורת שיפוטית]. הלמן השיב, כי תכליתו ברורה ומדוע הוא נכנס לתוקפו באופן מיד - למנוע עתירות להכריז על נבצרות של פוטין - וראיית הזהב היא דבריו של פוטין ("נכנס לאירוע") שעות אחדות לאחר אישור החוק. "זה שימוש לרעה בסמכות המכוננת, במובהק", טען, וזאת גם לאור עיתוי התיקון.

"האם לא הרחקתם לכת?"

צילום: הלמן בדיון היום [צילום: לע"מ, הרשות השופטת]

השופט דוד מינץ שאל מה רע בכך שהכנסת מתקנת קדימה לצד פתרון בעייתו של נתניהו. הלמן השיב, שגם פרטי החוק גרועים. סולברג: "אלך איתך – זה גם המניע וגם התכלית. אבל בגלל שאנחנו רוצים להעניש על הדרך שבה נעשה החוק, נפגע בציבור כולו ונחזור למצב של עמימות במקום הסדר שהוא לא רע?" הלמן: "לשיטתנו נפל פגם חמור ביותר שפוגע בשלטון החוק – כאשר ראש הרשות המבצעת יכול לתקן חוק כדי לפתור בעיות אישיות שלו. זה ניגוד עניינים מוסדי מובנה".

השופט יוסף אלרון ציין, כי תגובתה של מיארה כוללת אמירות קשות ובהן שוב ושוב שמדובר בפגיעה בטוהר המידות; "האם לא הרחקתם לכת?" הלמן השיב, שזוהי התמונה הברורה העולה מדבריו של נתניהו, שהודיע שבכוונתו לקדם את החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים למרות שמיארה הבהירה שאסור לו לעסוק בו. לדבריו, הכנסת נרתמה לסייע לנתניהו לעשות את מה שמיארה אסרה עליו לעשות.

השופט אלכס שטיין שאל מה רע בהסרת העמימות (שנוצרה בעקבות עתירתו של יואב יצחק, מו"ל News1, בעניינו של אהוד אולמרט בשל החקירות נגדו) ובדרך לסייע לנתניהו – כפי שאמר כץ. הלמן השיב, שהתהליך החל לפני כן, עם העתירות להכריז על נבצרות של נתניהו. הוא העיר, כי ביטול עילת הסבירות החמיר את המצב, שכן בית המשפט לא יוכל להתערב אם הממשלה לא תמנה מחליף לראש הממשלה כאשר לא יוכל לתפקד.

לדברי הלמן, בניגוד למקרים בהם המדינה פועלת כדי לייתר עתירה – במקרה הזה החקיקה סיכלה את העתירות, שבג"ץ עשוי היה לקבל אותן בניגוד לעמדתה של מיארה. "התכלית פשוט הייתה להסיר כל סיכון", העירה השופטת ענת ברון. הלמן הוסיף: "כאשר אמרו שרוצים למנוע מגוף שאינו נבחר [להכריז על נבצרות] – הכוונה לא הייתה ליועצת [אלא לבג"ץ]. התכלית הייתה לוודא שבית המשפט לא יוכל לקבוע שנבצר ממנו", לאור ביטול עילת הסבירות.

הלמן אישר, בתשובה לשאלתה של וילנר, כי הפרקליטות מבקשת מבג"ץ לקבוע לראשונה, שגם פרסונליות של חוק מהווה עילה לדחיית תחולתו - עילה שלא הופעלה עד כה. ברון ציינה, כי אם תידחה תחולת החוק - יכול להיווצר מצב בו יוגשו עתירות בדרישה להוציא את נתניהו לנבצרות, ובית המשפט יחזור לעמימות שלפני התיקון, בעוד ידוע לו שהתיקון ממתין לכניסתו לתוקף. הלמן השיב, שלא ניתן לדעת מה יהיו הנסיבות. שטיין הוסיף, כי לנוכח חוסר הוודאות הקודם - אולי מוטב דווקא להקדים את תחולת החוק. הלמן השיב, כי אולי דחייה הפעם תגרום להפסקת המצב בו חוקי היסוד הופכים לפלסטלינה (כדבריו).