ישראל מצטרפת למדינות המובילות לאמנת פלסטיק בינ"ל

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן:

"שינוי הרגלים הוא קשה, אך אנו נדרשים לעשות כן - גם בצמצום השימוש בפלסטיק וגם במניעת השלכת פסולת בשטח הפתוח. שילוב כוחות ויצירת אמנה בינלאומית חדשה ואפקטיבית, יכולים לייצר מערכים רגולטורים וכלכליים אשר ידחפו את השוק להפסיק את השימוש בפלסטיק חד-פעמי. על ישראל להיות חלק מהובלת קונצנזוס עולמי לצמצום השימוש בפלסטיק, בהטמעת מערכים כלכליים שיעודדו את החברות הבין לאומיות לעיצוב מוצרים אשר סוגרים מעגל בשימוש חוזר, ובמניעה במקור".

מדינת ישראל תצטרף לקואליציית המדינות המחויבות ליצירת אמנה בין לאומית לטיפול בשימוש בפלסטיק ובמניעת הזיהום ממנו - כך הכריזה השרה להגנת הסיסבה, עידית סילמן במפגש שהתקיים (יום ד', 20.9.23) במסגרת הפורום הכלכלי העולמי בניו-יורק.

המשא-ומתן הבינלאומי ליצירת אמנת הפלסטיק החל בשנת 2022 באורוגוואי, שם הוצב יעד שאפתני ליצירת אמנה עד לסוף שנת 2024. ישראל שותפה פעילה למאמץ הבין לאומי ליצירת האמנה והיום מדינת ישראל מצטרפת לאופוזיציה של מדינות הקוראות ליצירת אמנה חזקה.

שימוש עודף בפלסטיק וזיהום פלסטיק במרחב הוא בעיה עולמית, הנובעת ממוצרים המתוכננים לשרת זמן קצר, מוצרים שאינם ניתנים לתיקון, עיצוב המוצר אשר מקשה על המחזור, או מוצרים המאבדים את ערכם השיווקי לאחר זמן קצר. על כן, האמנה שואפת לייצר סטנדרטיזציה גם בתחומים אלו.

מדינת ישראל היא מהמדינות המובילות ב-OECD בשימוש מוגבר בכלי פלסטיק חד-פעמיים. אחת ממטרות האמנה החדשה היא להתמודד עם המיקרו-פלסטיק, החוזר אלינו במזון. המשרד להגנת הסביבה והשרה התנגדו לביטול המיסוי על פלסטיק חד-פעמי, שהוכיח את הורדת הצריכה, ופועלים בצעדים אחרים חלופיים.

עם הצטרפות ישראל לקואליציית המדינות, ואף שותפה להסכמות גלובליות, המאמץ הפנים מדינתי יואץ ויקבל משנה תוקף מהחבירה למאמץ העולמי בתחום, כך שישראל תסגור פערים משמעותיים בתחום, גם בחקיקה וגם ביישום.

המשרד להגנת הסביבה בוחן מספר כלי מדיניות וצעדים לצמצום השימוש בפלסטיק חד-פעמי, לרבות מניעה במקור, חינוך, צמצום חלוקת כלים חד-פעמיים בשוק המוסדי ושימוש בכלים חד-פעמיים באזורים רגישים, הרחבת תחולת חוק השקיות שתביא לצמצום נוסף של שימוש בשקיות פלסטיק חד-פעמיות, ועוד. במסגרת זו המשרד מקיים שיח עם גורמי מקצוע במשרדי האוצר והכלכלה, כפי שנקבע בממשלה ובסיום העבודה יציג תוכנית אופרטיבית. המשרד אף מקדם החלטת ממשלה בנושא הפסולת.

במקביל, נקט המשרד במספר צעדים לצמצום השימוש, בהם פרסום הוראות ממונה על תדירות איסוף בקבוקי פיקדון, אישור תוכנית לתמיכה בתעשיית המיחזור דרך רשות ההשקעות בקול קורא שיתפרסם בשבועות הקרובים, תמיכה בהתקנת מדיחי כלים בגני ילדים, שיתוף פעולה בנושא חינוך למיחזור והפחתת צריכה במערכת החינוך ובתנועות נוער. בימים אלו נעשית עבודת מטה לתיקון חוק הפיקדון ולאימוץ תקנים מתקדמים למיחזור פלסטיק באמצעות מכון התקנים.

נוסף על כך, השרה להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים מקדמות כללים לאיסור הכנסת כלים חד-פעמיים מפלסטיק לגנים הלאומיים בישראל. במסגרת הכללים החדשים לגנים הלאומיים, מוצעות הוראות חדשות וכן עידכון של הוראות קיימות, הכוללות איסור על הכנסת כלים חד-פעמיים.

חלק מהצעדים שנוקט המשרד להגנת הסביבה לעידוד המיחזור ולצמצום השימוש בפלסטיק חד-פעמי:

• תמיכה בהקמה ושדרוג של מתקני טיפול לפסולת עירונית, כגון מתקני מיון, מתקני טיפול בחומר אורגני ומתקני השבה, בהיקף של למעלה ממיליארד שקל.

• תמיכה בהקמה ושדרוג מרכזי איסוף פסולת למיחזור ברשויות מקומיות בהיקף של כ-150 מיליון שקל.

• פעולות למניעה במקור של פסולת: המשרד העביר את החלטת ממשלה 1418 לאיסור רכש ושימוש בכלים חד-פעמיים במשרדי הממשלה ויחידות הסמך השונות, פרסם מדריך לצמצום השימוש בכלים חד-פעמיים במשרדים, סיוע ברכש מדיחי כלים לגני ילדים לתמיכה במעבר לכלים רב פעמיים ביותר מ-150 רשויות מקומיות.

• חוקי אחריות יצרן לזרמים ספציפיים לקידום האיסוף והמיחזור שלהם ובכלל זה חוק האריזות והחוק לצמצום השימוש בשקיות פלסטיק.

• תמיכה בפיילוטים לטיפול בפסולת תוך מתן העדפה למיחזור משלב היוזמה הראשונית ועד להרצת פיילוט בקנה מידה בינוני, בשיתוף רשות החדשנות.

• קידום תקנים למיחזור כדי להבטיח את איכות תוצרי המיחזור ליצירת תחליף אמין לחומר גלם שניוני שיחליף חומר גלם בתולי בתהליך הייצור. בוועדה משותפת בה השתתף המשרד לאחרונה, אומצו שני תקנים לחומר ממוחזר PP ו-PE לקידום הטמעת חומר הגלם השניוני בתעשיה, וכמו-כן נבחנים תקנים נוספים בנושא.

• שותפות עם משרד הכלכלה בפרויקט סימביוזה תעשייתית המחבר בין יצרני פסולת לתעשיה הנדרשת להם, לעיתים לאחר פעולות עיבוד הפסולת.

• שותפות במרכז להתייעלות במשאבים, יחד עם משרד הכלכלה, שמטרתו מציאת פתרונות להתייעלות במשאבים, לעיתים תוך פעולת עיבוד פסולת שתאפשר את מיחזורה.

• הרחבת חוק הפקדון והטלת פקדון על מכלי משקה גדולים בנוסף על המכלים הקטנים, פעולה שתרמה לעלייה בכמות בקבוקי הפלסטיק שנאספים למיחזור בסך הכול, ולהקמת שני מפעלי מיחזור לייצור בקבוקים חדשים מבקבוקים לאחר שימוש.

• תמיכה במפעלי מיחזור בשיתוף הרשות להשקעות הון במשרד הכלכלה.