היום לפני 133 שנה, נולדה רחל בְּלוּבְשְׁטיין סלע, המוכרת בשם העט שלהּ, "המשוררת רחל".
רחל עלתה לארץ מהאימפריה הרוסית, והייתה פעילה ציונית וחלוצה נלהבת. לימים, כשחלתה בשחפת שאז מחלה חשוכת מרפא, גורשה מקיבוץ דגניה, שבו התגוררה ועברה לתל אביב. דבר הגירוש נמסר לה על-ידי אחד מחברי הקיבוץ, במשפט המפורסם "את חולה ואנחנו בריאים. ולכן את צריכה לעזוב".
עובדה זו, והעובדה ששאר חברי הקיבוץ התחמקו לשדות כדי לא להיתקל בה, פגעו בה יותר מכל. על ערש דווי, בתל אביב הרחוקה, כתבה את "ואולי", שיר געגוע לעמק, לכנרת, לשדות ולעבודת האדמה:
ואולי -
וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם.
אוּלַי
מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁכַּמְתִּי עִם שַׁחַר לַגַּן,
לְעָבְדוֹ בְּזֵעַת אַפַּי;
מֵעוֹלָם, בְּיָמִים אֲרֻכִּים וְיוֹקְדִים
שֶׁל קָצִיר,
בִּמְרוֹמֵי עֲגָלָה עֲמוּסַת אֲלֻמּוֹת
לֹא נָתַתִּי קוֹלִי בְּשִׁיר;
מֵעוֹלָם לֹא טָהַרְתִּי בִּתְכֵלֶת שׁוֹקְטָה
וּבְתֹם
שֶׁל כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי... הוֹי, כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי,
הֶהָיִית, אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם?"
* מוקדש באהבה לעמק, שבו גרתי תקופה נפלאה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה