ישראל מדורגת במקום ה-30 בתפיסת בריאות ותחושת אושר, ומשתייכת לחמשת המדינות בהן שיעור המדווחים על בריאות ירודה נמוך במיוחד.
כך עולה מסקר בנושא: "נוער בישראל - בריאות, רווחה נפשית וחברתית, ודפוסי התנהגויות סיכון", שערך ד"ר יוסי הראל, מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, באוניברסיטת בר אילן. ד"ר הראל עמד בראש צוות המחקר הישראלי בסקר שערך ארגון הבריאות העולמי בקרב 35 מדיניות בעולם.
למעלה ממחצית מבני הנוער בישראל דיווחו כי מצבם הבריאותי מצוין. עם זאת עולה, כי 65% מהתלמידים הערבים חשים כך לעומת 56% משיעור התלמידים היהודים. כמו-כן עולה, כי שיעור הבנים המדווחים על בריאות מצוינת - כ-62%, גבוה משיעור הבנות - כ- 54%).
כ-40% מבני הנוער בישראל דיווחו כי הם מאושרים מאוד, אך שיעורם יורד עם העלייה בגיל. לעומת זאת, כ-2% מהתלמידים היהודים דיווחו כי הם כלל לא מאושרים, לעומת 7% מהתלמידים הערבים.
ממצאי הסקר עוד הראו, כי כ-21% מבני הנוער בישראל דיווחו כי הם חשים סימפטומים נפשיים, כגון: כעס, עצבנות ומצב רוח רע, כמעט בכל יום. שיעור התלמידים הערבים המדווחים על סימפטומים נפשיים גבוה בהרבה משיעור התלמידים היהודים - כ- 35% וכ-17% בהתאמה.
על סימפטומים גופניים כגון: כאבי ראש, כאבי בטן, כאבי גב וסחרחורת בתדירות של יותר מפעם בשבוע דיווחו 38% מבני הנוער בישראל, כאשר שיעור הבנות המדווחות על סימפטומים אלה גבוה משיעור הבנים - כ-44% ו-31% בהתאמה.
התאבדות
כ-13% מהתלמידים בגילאי 15 במגזר היהודי-חילוני ציינו כי הם חשבו ברצינות להתאבד, כ-9% דיווחו כי הכינו תוכנית להתאבדות, כ-6% דיווחו כי במהלך השנה האחרונה ניסו להתאבד לפחות פעם אחת וכ-3% נזקקו לטיפול רפואי עקב פציעה, הרעלה או מנת יתר כתוצאה מניסיון התאבדות.
שיעור הבנות שחשבו, תכננו וניסו להתאבד גבוה במקצת משיעור הבנים, אולם שיעור הנפצעים במהלך ניסיון אובדני גבוה יותר בקרב הבנים לעומת הבנות. בכל המדדים נרשמה הללו ירידה בין השנים 1994 ו-2002.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה