ההוצאה לחינוך לגיל הרך נמוכה ב-55.4% מהממוצע ב-OECD

ההוצאה הלאומית לחינוך במוסדות חינוך בישראל עמדה בשנת 2020 על 7.3% מן התמ"ג, שיעור גבוה יחסית לממוצע ההוצאה הלאומית לחינוך במדינות ה-OECD, שעמד באותה שנה על 5.8% מהתמ"ג, אך ההוצאה לתלמיד קטנה מהממוצע במדינות ה-OECD - בייחוד במוסדות החינוך לגיל הרך. כך עולה מנתונים שפרסמה (יום ג', 12.9.23) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

שיעור הילדים המשובצים במוסדות חינוך לגיל הרך בישראל גבוה מממוצע מדינות ה-OECD. בשנת תשפ"א (2020/21), 69% מהילדים בגיל שנתיים ו-100% מהילדים בגיל 3 למדו במסגרות חינוך לגיל הרך, לעומת 43% ו-74%, בהתאמה בממוצע מדינות ה-OECD.

בשנת 2020 ההוצאה לחינוך לתלמיד (בדולרים במונחי שווי כוח הקנייה) במוסדות החינוך בכל הדרגים מלבד החינוך היסודי, הייתה נמוכה משמעותית לעומת ממוצע ה-OECD. במוסדות החינוך היסודי הייתה ההוצאה 10,182 דולרים במונחי שווי כוח הקנייה, קרובה מאוד לממוצע ה-OECD שעמד על 10,658 דולרים. אך במוסדות הקדם-יסודי (גילי 5-0) עמדה ההוצאה לתלמיד על 4,960 דולרים, נמוכה ב-55.4% מממוצע ה-OECD שעמד על 11,145 דולרים.

בהשוואת ההוצאה הלאומית לחינוך יש להתחשב בעובדה שאחוז הצעירים באוכלוסיית ישראל גבוה יחסית מזה שבשאר המדינות החברות ב-OECD (43.3% לעומת ממוצע של 29.2% ב-2020, בהתאמה). כמו-כן, שיעור התושבים שעובדים ואשר יכולים לממן את החינוך קטן בישראל יחסית לשיעור הממוצע ב-OECD, ושיעור התלמידים באוכלוסייה גבוה יחסית. כתוצאה מכך, ההוצאה לתלמיד בישראל קטנה יותר.

על-פי הנתונים, חלקה של ההוצאה הציבורית במימון ההוצאה לחינוך בישראל בשנת 2020 (ללא חינוך קדם-יסודי) היה 84.2%. זאת, בדומה לממוצע מדינות ה-OECD שעמד על 83.6%.

בחינוך הגבוה, המימון ממקורות פרטיים בישראל מגיע ל-43.3% - גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD שעומד על 32.9%.

עוד עולה מן הנתונים כי שיעור הלמידה בישראל בשנת תשפ"א של תלמדים בני 15 עד 19 עמד על 68%, לעומת 84% בממוצע מדינות ה-OECD. באותה שנה למדו 41% מהתלמידים בתיכון בישראל בחינוך טכנולוגי-מקצועי, בדומה ל-44% בממוצע מדינות ה-OECD.

המחקר השווה גם את רמת ההשכלה של צערים בני 25 עד 34 במדינות ה-OECD וגילה כי בכל הנוגע לבעלי השכלה נמוכה מתיכונית, ישראל במקום טוב יותר מאשר הממוצע במדינות ה-OECD. בעוד הממוצע במדינות ה-OECD עומד על 14%, ממוצע הצעירים חסרי ההשכלה התיכונית בישראל עומד על 9% בלבד.

41% מהצעירים בישראל היו בעלי השכלה תיכונית עיונית, גבוה מממוצע ה-OECD שעומד על 18%. 4% היו בעלי השכלה תיכונית מקצועית, נמוך מממוצע ה-OECD שעומד על 20%.

אחוז בעלי השכלה על-תיכונית לא אקדמית היה 10%, לעומת 6% בממוצע ה-OECD. אחוז בעלי תואר ראשון היה 28% בדומה לממוצע ה-OECD שעמד על 26%, ואחוז בעלי תואר שני היה 8%, נמוך מממוצע ה-OECD שעמד על 15%.

בשנת 2020, בעלי תואר ראשון בגילי 34-25 בישראל השתכרו 94% יותר מבני גילם בעלי השכלה נמוכה מתיכונית, ואילו בעלי תואר שני או שלישי השתכרו 124% יותר מבעלי השכלה נמוכה מתיכונית.