האגודה לזכויות האזרח עתרה (יום ה', 3.6.04) לבג"צ בשמו מרגל האטום המשוחרר, מרדכי ואנונו, נגד אלוף פיקוד העורף, יאיר נוה, ושר הפנים, אברהם פורז, בדרישה לביטול המגבלות השונות שהטילו השניים על ואנונו עם שחרורו.
כזכור, ב-21 לאפריל השנה השתחרר מרדכי ואנונו מכלא השיקמה באשקלון לאחר 17 שנים וחצי בהן היה כלוא, אולם הוא יצא לחופשי בערבון מוגבל: לואנונו נמסר צו הגבלה עליו חתם אלוף פיקוד העורף, יאיר נוה, מתוקף סמכותו לפי תקנות ההגנה לשעת חירום 1945, המונה את ההגבלות השונות על חופש התנועה והעיסוק של ואנונו, שהוטלו עליו למשך חצי שנה.
שר הפנים פורז חתם על צו עיכוב יציאה מהארץ למשך שנה, וכן נמסר לו בנוסף מכתב אזהרות מהמלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון), יחיאל חורב, בו הוא מוזהר שבהיותו אזרח ישראלי, חלים עליו דיני העונשין של מדינת ישראל. במכתב מוזכרות 4 התחייבויות לשמירת סודיות עליהן חתם ואנונו במהלך השנים בהן עבד בכור [ראו בהמשך פירוט ההגבלות].
בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין דן יקיר (היועץ המשפטי של האגודה) ועודד פלר, נטען כי ההגבלות כופות על ואנונו נידוי חברתי, ונוטלות ממנו יכולות בסיסיות של גמישות, ניידות והסתגלות לסביבה. עוד נטען, כי בתנאי הגבלות אלו הוא אינו יכול לקיים חיי חברה, לאור הניכור שמפגינה החברה כלפיו.
האגודה טוענת עוד, כי ואנונו הודיע שאין בכוונתו למסור מידע נוסף על עבודתו בקמ"ג בדימונה, משום שאין לו ידע נוסף מעבר למידע שגילה לעיתון "סאנדיי טיימס" לפני כ-20 שנה, ולכן יכולתו לפגוע בביטחון המדינה מוטלת בספק.
בעתירה נאמר עוד, כי חוות הדעת הפסיכיאטרית, הקובעת כי מואנונו נשקפת עדיין סכנה לביטחון המדינה, נכתבה על-סמך צפייה בקלטת וידיאו ועיון במכתביו, ומבלי שפסיכיאטר מומחה פגש אותו כלל.
האגודה לזכויות האזרח מנצלת את ההזדמנות כדי לטעון נגד חוקיות התקנות לשעת חירום 1945, שעל בסיסן ניתנו ההגבלות שהוטלו על ואנונו. האגודה סבורה, כי התקנות אינן עולות בקנה אחד עם המשטר החוקתי בארץ בימים אלה ומנוגדות לחוקי היסוד.
שני צווי הגבלה ומכתב אזהרה
שר הפנים, אברהם פורז, חתם על צו עיכוב יציאתו של ואנונו מהארץ למשך שנה, וכן נאסר עליו להוציא דרכון, בנימוק ש"קיים חשש ממשי ששחרורו בלא תנאים מגבילים יפגע בביטחון המדינה". עוד נאמר בצו, כי כשלושה שבועות לפני שחרורו נמצא בתאו של ואנונו חומר סודי שהוחרם על-ידי שלטונות הכלא.
השר פורז כתב בצו, כי "באיזון בין פגיעה בחופש התנועה של ואנונו לבין ביטחון המדינה, האינטרס הביטחוני גובר", וכי "התנהגותו של ואנונו לאחר שישוחרר היא שתקבע במידה רבה, האם יהיה ראוי בבוא העת להאריך את תוקף הצו".
בנוסף, נמסר אמש לואנונו צו הגבלה עליו חתם אלוף פיקוד העורף, יאיר נווה, מתוקף סמכותו לפי תקנות ההגנה לשעת חירום 1945. הצו, שתוקפו יפה לשישה חודשים, מונה את ההגבלות השונות על חופש התנועה והעיסוק של ואנונו. בסוף מכתבו לעו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח, שפנה בשמו של ואנונו, כותב האלוף נווה: "אני מאחל למרשך השתלבות קלה בחיים האזרחיים עם שיחרורו".
ההגבלות שהוטלו על ואנונו בצו של האלוף נווה: אסור לו להחליף "ידיעות" עם ישראלים או זרים, ובכלל זה להתראיין לעיתונאים, בכל הקשור לחטיפתו ולמידע שהגיע לידיו עקב עבודתו בכור האטומי. עם זאת, שיחה אקראית, לחיצת יד או אמירת שלום לא ייחשבו כהפרת המגבלות.
כמו כן, נאסר על ואנונו להתקרב למרחק של 500 מטרים ממעברי גבול, שדות תעופה ונמלים; נאסר עליו להיכנס לתחומי שגרירויות, קונסוליות, נציגיות או"ם, ורשתות תקשורת בינלאומיות, אולם מותר לו לשהות בקרבתן; אסור לו להשתתף בצ'טים באינטרנט, בלא קבלת אישור מפורש לכך; עליו להודיע למערכת הביטחון בכל עת על כתובת המגורים המדוייקת שלו, ולשהות בתחומי השיפוט של מקום היישוב בו הוא מתגורר, כאשר לעניין זה כל אזור גוש דן נחשב לאזור אחד; אם ברצונו ללון בכתובת אחרת מכתובתו הקבועה, עליו להודיע על-כך למשטרה 24 שעות מראש; אם ירצה לעזוב את תחום השיפוט, עליו להודיע על-כך לתחנת המשטרה הקרובה.
המכתב השלישי שנמסר אמש לואנונו הוא מכתב אזהרות מהמלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון), יחיאל חורב, בו הוא מוזהר שבהיותו אזרח ישראלי, חלים עליו דיני העונשין של מדינת ישראל; מוזכרות שם 4 התחייבויות לשמירת סודיות עליהן חתם במהלך השנים בהן עבד בכור ואף כשהתפטר מעבודתו, ומוזכר לו כי "הנך מחוייב להן גם בחלוף השנים"; הוא מוזהר שלא להתראיין על נושאי עבודתו בכור, גם לא על נושאים שפורסמו כבר בעבר; הוא מחוייב לדווח למשטרה על כל פנייה שיקבל מגורמים כלשהם, שיבקשו לקבל מידע מסווג על עבודתו בכור.
בג"צ 5211/04 מרדכי ואנונו ואח' נ' אלוף פיקוד העורף ואח'
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה