הפרוטוקול של אישור הסכם אוסלו: "ניסוחים לא סימפטיים"

פרוטוקול ישיבת הממשלה ההיסטורית מ-30 באוגוסט 1993, שבה אושר הסכם אוסלו, הותר לפרסום (יום ג', 29.8.23) לציון 30 שנה לאישור ההסכם. הפרוטוקול חושף כיצד בישיבת הממשלה הביע ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, את חששותיו מפני מה שהגדיר כ"ניסוחים לא סימפטיים" שכולל ההסכם, וחברי הממשלה דנו בקרב על דעת הקהל הצפוי להתחולל בעקבות האישור.

ישיבת הממשלה שבה אושר ההסכם בתמיכה של 16 שרים ותוך הימנעות של שניים בלבד איפשרה לישראל לחתום על הסכם עם יאסר ערפאת, מנהיג ארגון הטרור אש"ף באותם ימים, לקראת הקמת הרשות הפלשתינית.

"זה הסכם לא פשוט... ברור שלו אנחנו היינו מנהלים את המשא-ומתן עם עצמנו הניסוחים היו הרבה יותר טובים. יש בניסוחים גם ניסוחים לא סימפטיים (אני מנסח את דברי בזהירות) אבל מוכרחים לראות את כל המרכיבים השונים בראיה הרבה יותר כוללת", אמר ראש הממשלה רבין. עוד הוסיף כי מבחינתו - רצועת עזה תהיה מקרה מבחן ליכולת של הגורמים שתומכים באש"ף להתמודד עם ארגון חמאס.

"עזה בשבילי היא טסט קייס ליכולת הגורמים התומכים בשלום התומכים באשף להתמודד עם חמאס. האם זה ילך בכיוון הזה או בכיוונים אחרים? אני מעריך שבעיקרו בכיוון הזה, אבל אין ודאות. אבל צה"ל קיים. יש סגירה של עזה מכל הכיוונים", אמר. במבחן ההיסטוריה - איבדה הרשות הפלשתינית את השליטה ברצועת עזה לטובת ארגון חמאס השולט ברצועה כבר שנים רבות.

"קרב גדול על דעת הקהל"

שר החוץ דאז, שמעון פרס, ציין בישיבת הממשלה כי ישנה התחייבות מפורשת שעם החתימה על הצהרת העקרונות תהיה הודעה של עראפת על הפסקת הטרור. גם כאן - מבחן ההיסטוריה הוכיח שערפאת מעולם לא זנח את תמיכתו בטרור נגד ישראל.

הרמטכ"ל דאז, אהוד ברק, אמר לשרי הממשלה כי מקריאה ראשונה של ההסכם הוא מבחין בבעיות קשות ביותר בישום רכיב הביטחון, "הן בשלב של עזה ויריחו והן בשלב הרחוק יותר", כלשונו. בכך התכוון לאפשרות של יציאה ישראלית מעזה תוך השארת יישובים ישראלים ברצועה. עוד העיר כי מצד אחד הוא צופה שיתוף פעולה מוגבל עם המשטרה החשאית של הפלשתינים, אך מנגד צופה אלמנטים קיצוניים אצל הפלשתינים שינסו לטרפד את ההסכם.

בתגובה לדברים אלה העיר רבין כי גם בחברה הישראלית יש אלמנטים קיצוניים שינסו לטרפד את ההסכם. "כולל בחברה הישראלית, אבל זה לא עניינך", אמר לברק.

בהקשר זה אמר שר המשטרה דאז, משה שחל, כי המתיחות הפוליטית הגואה כבר הביאה להשלכת רימון הלם על ביתו של השר אריה דרעי. "יש טון שאפשר לפרש כהתרת דמם של אנשים", אמר וציין שהופיע באותו יום בתוכנית האקטואליה ערב חדש, ששודרה אז בטלוויזיה החינוכית, יחד עם ח"כ דאז בנימין נתניהו, וכי נתניהו אמר: "נעצור את התהליך ויש בכוחנו לעצור אותו".

שר החינוך דאז, יוסי שריד, טען כי הממשלה צריכה לצפות "קרב גדול על דעת הקהל". על כך העיר רבין: "זה קרב של to be or not to be של הממשלה". שריד השיב לרבין: "הרבה יותר, גורלה של הממשלה". בפועל - המתיחות הפוליטית הלכה וגאתה עד ששנתיים מאוחר יותר נרצח רבין בתום עצרת תמיכה במהלכים הפוליטיים של הממשלה ותמיכה בהסכם אוסלו.