עמדת הממונה: להכריז על שלמה אייזיק פושט רגל

הממונה על הליכי חדלות פירעון במשרד המשפטים מבקש מבית משפט להורות על פתיחה בהליכי פשיטת רגל נגד נשיא לשכת סוכני הביטוח ומי שהיה מבעלי השליטה ביונט קרדיט, שלמה אייזיק.

הממונה הגיש לאחרונה לבית משפט השלום בראשון לציון את עמדתו בנושא, בפני השופטת שרית עבדיאן ובה תמך בעמדתה של חברת יונט קרדיט שלפיה קיים חוב מגובש של אייזיק כלפיה להעברת מיליוני שקלים שהודיע כי יעביר לאחר שהתגלו אי-סדרים חמורים בפעילות החברה. כמו-כן, הוא דוחה את טענת אייזיק לכך שהופעל עליו לחץ בלתי סביר.

"להבנת הממונה, יקשה לראות כיצד פנייתם של יועץ משפטי או דירקטורים של חברה לבעל שליטה (ולו בשעות חריגות של היממה), לשם קבלת התחייבותו כי יזרים כספים לחברה בשליטתו, אשר התגלו בה אי-סדרים כספיים, על-מנת לאפשר את פרסומם של דוחות כספיים של החברה -יכולה להיתפס ככזו שנפל בה פגם מוסרי- חברתי-כלכלי. על פני הדברים נראה כי דווקא המצב ההפוך (של העדר פנייה) עלול היה לעורר שאלה שכזו", טען. עוד הוסיף כי עוצמתו הנטענת של הלחץ נראית מוקשית אף יותר בנסיבות שבפנינו, שבהן מדובר באיש עסקים מיומן הפועל בתחום הביטוח ומכהן כנשיא לשכת סוכני הביטוח בעיימי, כמתואר בכתב הטענות מטעם אייזיק.

הממונה הוסיף בעמדתו שהוצגה בפני בית המשפט כי טענות שהעלה אייזיק הן "טענות סרק אשר הועלו לאחר מעשה על-מנת למלט את המשיב מן החובה לעמוד בהתחייבות המוצהרת שנטל על עצמו כלפי המבקשת [חברת יונט קרדיט, א.ו.]". עוד הוסיף כי מן הרגע שבו נחתם בין הצדדים הסכם שאינו כולל התחייבות קונקרטית ומוגדרת או התניה לטובת בעלי השליטה ומהרגע שבוצע דיווח לציבור על קיומה של התחייבות שאינה מותנית שאין בה אלא לזכות את החברה - הוא סבור שניתן לראות במסמך זה משום הודאה בחוב כלפי החברה.

הממונה התייחס גם לטענות בדבר הברחת נכסים שבוצעה על-ידי שלמה אייזיק - בהעברת המניות בחברות יונט פיננסים והשקעות בע"מ ובחברת אמירים פלה זהב בע"מ לבתו וציין כי אייזיק לא נועץ באיש בטרם ערך את הסכם העברת המניות ולא דיווח עליו לכל גורם שהוא. עוד הוסיף כי הדיווח על העברת המניות בוצע רק ב-11 בספטמבר 2022, כלומר בסמוך למועד הגשת בקשת הסדר על-ידי יונט קרדיט.

"בנסיבות אלה, עיתוי הדיווח אודות הסכם העברת המניות, אשר נעשה בסמוך למועד הגשת בקשת ההסדר בעניינה של יונט (ולא בסמוך למועד התקיימות התנאי הקבוע בהסכם) בצירוף ההתנהלות העולה מעדות המשיבים ומר חגי איזק בהתייחס להסכם זה - אכן מעוררים תהיות משמעותיים בכל הנוגע למהותה של ההעברה הנטענת, ובמידה מספקת, להבנת הממונה, לשם הקמתה חלופה זו", ציין והוסיף כי נוכח כל האמור לעיל - "מוצע להיעתר לבקשה וליתן צו לפתיחת ההליכים כנגד היחיד".

אייזיק: הנכסים הועברו בשנת 2019

מנגד, טוען אייזיק בסיכומים שהגיש מטעמו לבקשה למתן צו פתיחת הליכים נגדו כי הבקשה מבוססת על תשתית עובדתית רעועה. לטענתו, יונט קרדיט מבקשת לאחוז בחבל משני קצותיו תוך שהיא טוענת שהבקשה מבוססת על חוב עבר שהתגבש לכאורה מהפכת ההסכם, עניין שהוא מכחיש, ומאידך טוענת שהיא נושה עתידית שלו - טענה שיכול להעלות רק נושא של חוב שטרם הגיע מועד פירעונו.

עוד הוא טוען כי יונט קרדיט גם לא נוקבת במפורש מתי לשיטתה אמור לחול המועד העתידי שבו צריך להתבצע הפירעון של אותו חוב מוכחש. לדברי אייזיק, יונט קרדיט הסתירה מבית המשפט שהיא חייבת לו כספים שבגינם תבע אותה ב-2.65 מיליון שקל, וכי אותם חובות 'נמוכים' שפרס לתשלומים הם חובות שהיא עצמה גלגלה לפתחו עקב חדלות פירעונה, ומכיוון שהיה ערב לחלק מחובותיה.

אייזיק הוסיף כי הליכי חדלות פירעון הם הליכים הרי גורל ו"נשק יום הדין" שיש להיזהר בהפעלתו. "בענייננו - מעצם הבקשה עצמה ומבלי להידרש כלל לתגובת מר אייזיק עולה בבירור כי לא הוכח קיומו של חוב, ולא הוכח כי היחיד חדל פירעון", כתבו עורכי דינו.

לטענת עורכי דינו של אייזיק, לנוכח הקשיים שאליהם נקלעה יונט קרדיט - שכללו חוסר בכספים ואי התאמות בספרים שהיו תולדה של ניהול כושל, היא פנתה אל בעלי השליטה - אייזיק ושי פנסו - ובבקשה שיסייעו לה לצלוח את המשבר. "בניגוד לטענת המבקשת, כי מר אייזיק "התנדב" לשלם לה מיליוני שקלים, הרי שמדובר ב"הסכמה"
שנתן לאחר מכבש לחצים אשר הופעל עליו מצד החברה ואורגניה. עוד מובן כי בצד ההסכמה התחייבה החברה לפעול לגביית הכספים החסרים והעברת סכומי הגבייה למר אייזיק, ולמצער, את החובה לבצע ניסיון כן ואמיתי לפעול לגביית הכספים החסרים, ולהעבירם לבעלי השליטה לצמצום כספי הסיוע", ציינו.

עוד הוסיפו כי לאחר החתימה - התברר לאייזיק כי ממשיכים להתגלות כשלים נוספים בפעילותה של יונט קרדיט וכי הוא ממודר ממידע חיוני, ושהחברה נמנעת מביצוע פעולות להפחתת חשיפתו לחובות ומנגד עומדת על דרישתה לקבל את כספי הסיוע. "בנסיבות אלו הודיע מר אייזיק עוד ב-1.7.22 על ביטול ההסכם כדין עקב הפרות יסודיות של מצגים והתחייבויות שהמבקשת נטלה על עצמה במסגרת ההסכם", ציינו והוסיפו שממילא ביטל את השיקים שמסר לחברה מכוח ההסכם.

ביחס לטענה כי הבריח נכסים לבתו ציינו עורכי דינו של אייזיק כי העברת המניות נעשתה בהתאם להסכם שנחתם בשנת 2019, עוד הרבה קודם להליכי חדלות הפירעון של יונט קרדיט, ובוודאי זמן רב לפני הגשת הבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד אייזיק. "משכך - ודאי שאין עסקינן בהברחת נכסים אלא בניסיון נוסף של המבקשת להכפיש ללא סיבה את שמו של היחיד".

מטעם בתו של אייזיק, בר אייזיק אמויאל, נמסרה תגובה לבית המשפט ובה נטען כי הבקשה לפתיחת הליכים ובקשות הדיספוזיציה שבצידה הוגשו בחוסר תום לב, ומתוך שאיפה להשפיע על שלמה אייזיק, עליה, על בני משפחתם ועל קבוצת החברות שבבעלותם באמצעות פגיעה בקניינם וקיפוח יכולתם לנהל את עסקיהם ולכלכל את עצמם.

עוד טענה כי לא מתקיימים תנאים למתן צו לפתיחת הליכים נגד אביה משש סיבות: יונט קרדיט אינה נושה של אביה, לטענתה; קיים ספק בשאלת עצם קיומו של חוב; שלמה אייזיק אינו חדל פירעון; המבקשים לא עמדו בנטל להוכחת התקיימות תחולת סעיף 109ב לחוק חדלות פירעון ותחולת תנאים מצטברים נוספים הקבועים בו; הבקשה הוגשה בחוסר תום לב והנזקים שייגרמו לשלמה אייזיק אם תתקבל הבקשה מצדיקים לטענתה כשלעצמם את דחייתה.