איל ינון: הרס וחורבן של כל המוסדות

"זה הרס וחורבן של כל המוסדות. פשוט יורים לעצמנו ברגל. לא ברגל, בראש". כך אומר איל ינון, שהיה היועץ המשפטי לכנסת בשנים 2020-2010, בראיון לנדב אייל המתפרסם (25.8.23) בידיעות אחרונות. הוא התייחס לזלזולו של יו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן, ביועץ המשפטי שלה, גור בליי, בדיונים על הרפורמה המשפטית, וליחס לייעוץ המשפטי בכלל. הוא גם סבור שבג"ץ צריך להתערב בנושאי עילת הסבירות וחוק הנבצרות.

ינון, בן למשפחה מרכזית בציונות הדתית, תוהה כיצד היא הפכה לקיצונית בדמותם של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר, ומדוע שוררת בה התנגדות כה עזה למערכת המשפט למרות שהיא עצמה מיוצגת בה (הן בפרקליטות והן בבית המשפט העליון) בשיעור גבוה בהרבה מהחלק שלה באוכלוסייה. "השבר בציונות הדתית היה תמיד שהמטרה מקדשת את האמצעים. אם המטרה זה יישוב ארץ ישראל, לדוגמה, אז זה מקדש את כל האמצעים ומותר לעשות הכל".

ינון מוסיף: "אם יש ציבור שצריך להוריד את הכובע בפני בית המשפט העליון, ולהגיד שלוש פעמים ביום 'ותחזינה עינינו בשובך לציון' מול בית המשפט העליון, זה ציבור המתנחלים", משום שהיה זה בג"ץ שנתן הכשר חוקי להקמת ההתנחלויות - במגבלה אחת ויחידה: לא על קרקעות פרטיות. "את כל היתר הוא גיבה לאורך שנים. דברים סופר-בעייתיים בעיני המשפט הבינלאומי", אומר ינון, שכיהן גם במחלקת הבג"צים בפרקליטות וכסגן היועץ המשפטי למשרד ראש הממשלה.

לדברי ינון, היו לו יחסים טובים עם ראשי אגודת ישראל בכנסת - יעקב ליצמן ומשה גפני. "אם הייתי בא אליהם ואומר להם: תשמעו, התיק לא עביר, הוא סובל מקשיים רציניים - הם היו קשובים... הם היו מקשיבים לנו, מבטלים החלטות או משנים היכן שניתן לשנות". ינון מדגיש: "בעבר, לפני העיוות במושג 'משילות', היה ברור לחלוטין שהיא שילוב של כוחות. שילוב של הדרג הפוליטי עם הדרג המקצועי. אין משילות אחרת במדינה נורמלית, מתוקנת, שפויה. כשבמדיניות, זה ברור שהפוליטיקאים מובילים".

אייל: "הם אומרים שהמשילות שתיארת כאן עובדת תמיד נגד הימין ובעד השמאל. הם החליטו לשבור את זה". ינון: "אני מאחל הצלחה רבה למדינת ישראל אם הם יצליחו לשבור את זה... אני חולק על זה מכל וכל. מהניסיון שלי ב-25 השנים שהייתי בשירות המשפטי הציבורי - זה פשוט יביא בסוף לחורבנה של המדינה. אני לא מדבר עכשיו בהיבט של מדינה דמוקרטית, אלא בכלל.

"כשאתה נותן לאנשים כוחות בלתי מוגבלים, ללא הגורמים שבהם בבחינת סוג של שומרי סף, נוצרת תפיסה מאוד פשטנית ורדודה של איך מתנהלת מדינה. עזוב דמוקרטית, אני מדבר על מדינה תקינה ועל טוהר מידות במובן הבסיסי. ממשלות ישראל, כולל [בנימין] נתניהו, תמיד הקפידו על דרג חזק במערכת הביטחונית, המשפטית ובמשרד האוצר, שלושה ממסדים סופר-חזקים, שעכשיו חובטים בהם, מערערים אותם. בלי דרג מקצועי חזק, מהשורה הראשונה, איך תתמודד עם אתגרים, לדוגמה מגיפת הקורונה?"

"התקפה מלאכותית, נבזית ומרושעת"

צילום: "הרגשתי שהוא מתערער" [יונתן זינדל, פלאש 90]

לדברי ינון, כמי שמלמד היום באוניברסיטאות תל אביב ורייכמן, הוא מתלבט כאשר סטודנטים למשפטים שואלים אותו האם להתמחות בשירות הציבורי. "מצד אחד, צריך שאנשים טובים ילכו לשירות המדינה. מצד שני, האם הייתי בעצמי הולך לשירות המדינה, כשאני רואה איך שמחה רוטמן מתייחס ליועץ המשפטי של הוועדה שלו?" אייל תהה האם בליי צריך להתפטר וינון השיב: "חס וחלילה. כל אחד מהאנשים האלה שיקום ויילך – יש סיכוי רב שיוחלף בידי אנשים שבעיני הם לא ראויים ולא מתאימים".

ינון ממשיך: "כל מה שאנחנו חווים הוא עלמא דשקרא, פשוט עולם של שקר. באים וטוענים שהרפורמה המשפטית או מרכיבים בה הם בשם הרצון להעצים את הכנסת, כבוד הכנסת. הדברים האלה פוגעים פגיעה אנושה בכנסת. בית המשפט תרם תרומה אדירה לא בתיקים בהם הוא פסל, אלא בעצם הידיעה – של חברי הכנסת, של הייעוץ המשפטי לכנסת, של הייעוץ המשפטי לממשלה – שיש ביקורת חוקתית אפקטיבית. היא גורמת לזה שהחקיקה תהיה סבירה ומאוזנת יותר, תקח יותר דברים בחשבון, תיעשה בתהליך שמאפשר לחברי הכנסת בכלל השתתפות והשפעה".

ינון מספר באריכות על המשבר ב-2020, בו סירב יו"ר הכנסת דאז, יולי אדלשטיין, לכנס את המליאה לדון בהצעת האופוזיציה – שהשיגה 61 קולות – להחליף אותו. ינון תמך בעמדתו של אדלשטיין, לפיה אין לבצע מהלך שכזה בעיצומו של מו"מ קואליציוני (שהביא להקמת ממשלת נתניהו-גנץ), אך בג"ץ הורה לאדלשטיין לכנס את המליאה. ינון, המדבר בהערכה רבה על אדלשטיין, מתאר:

"יולי, בסוף, עם כל הגמגומים והקשיים וכאבי הבטן, עבד תמיד לפי הספר, לפי חוות דעת הייעוץ המשפטי ולפי פסיקות בג"ץ. פה הרגשתי שהוא מתערער, והלחץ עליו והפחד מפני עתידו הפוליטי מתחילים לתת את אותותיהם". אדלשטיין החליט להתפטר ולא לקיים את הוראת בג"ץ, וינון הבהיר לו שלא יוכל לגבות ולייצג אותו במהלך זה. החלטה זו, מוסיף ינון, הייתה "תחילת התקופה שאנחנו עכשיו חיים בה. זה היה האות המבשר". לדבריו, משיחותיו עם אדלשטיין היה ברור לו חד-משמעית, כי נתניהו אינו רוצה שיקיים את פסיקת בג"ץ.

ינון גם התייחס למתקפה האישית הקשה עליו בינואר 2020, כאשר נתניהו ביקש למנוע את הקמת ועדת הכנסת שתדון בחסינותו עם הגשת כתב האישום נגדו. ינון קבע שאין אפשרות לעכב את הקמתה ולאדלשטיין אין סמכות לעשות זאת. זה היה האות למה שהוא מכנה "התקפה מלאכותית, נבזית ומרושעת" שהתבססה על כך שהוא בן-זוגה של עמית מררי, שהייתה אז (ועד לפני שלושה חודשים) המשנה לענייני פלילים של היועץ המשפטי לממשלה.

לאור זאת טענו נתניהו והליכוד, כי ינון מצוי בניגוד עניינים. נתניהו אף הוציא סרטון בו אמר: "כשתפסו את ינון על חם, הוא אמר שהוא ורעייתו מעולם לא דיברו על התיקים שלי. הם חושבים שאנחנו טיפשים?" ינון מדגיש, כי לא היה משתתף בדיוני הוועדה אלא עסק רק בשאלה הפרוצדורלית של מועד הקמתה. "קיבלתי אזהרות. אמרו לי: דע לך, אתה פוגע בעצמך פגיעה אנושה. מי שמלכלך את שולי גלימתו של ביבי בעניינים האישיים, נידון לגזר דין מוות במרכאות. אין לו תקומה, ככל שזה תלוי בביבי".

אייל: "בכל מינוי אחר". ינון: "בכל. גמור. הרי המקהלה שהתחילה לתקוף אותי מורכבת מאנשים שדקה קודם לכן היו איתי בקשר יומיומי רצוף. מיקי זוהר, דוד אמסלם... פתאום זאבים טורפים. אני בא לאיזו ועדה בכנסת – צועקים לי שאני בניגוד עניינים. תקשורתית, כל השופרות מתחילים לפמפם". אייל: "עברת את הטיפול של מכונת הרעל". ינון: "כן, חד-משמעית". הדברים הגיעו לכדי כך שאדלשטיין שאל את ינון האם הוא זקוק לאבטחה של משמר הכנסת וינון השיב שלא עלה על דעתו שהוא מאוים.

למיארה יש "עמוד שדרה מפלדה ומצפן"

צילום: מררי. טענו לניגוד עניינים [יונתן זינדל, פלאש 90]

ינון גם סבור בדיעבד, כי ייתכן ששגה כאשר סבר שנתניהו אינו פסול לקבל את המנדט להקמת הממשלה למרות כתב האישום נגדו. אייל: "אף אחד מכם [היועצים המשפטיים לממשלה, לכנסת ולנשיא] לא עמד ואמר: תשמעו, יש פה בעיה. אתה יודע שאם הייתם אומרים, בג"ץ היה מתייחס לכך אחרת. לבסוף בא המועמד הזה, עלה לשלטון, ומה הוא עושה? מפרק את מערכת המשפט". ינון: "זה מדהים. בחוכמה של בדיעבד, אני מניח שאם תשאל את [אביחי] מנדלבליט, בוודאי אם תשאל אותי, יכול להיות שהיינו צריכים לנהוג אחרת. בהחלט יכול להיות. אני לוקח אחריות על החלק שלי בפאזל הזה".

ינון סבור, בניגוד לעמדה המסורתית של הייעוץ המשפטי לכנסת, כי בג"ץ צריך לפסול את ביטול עילת הסבירות ואת חוק הנבצרות (שניהם או אחד מהם), למרות שמדובר בתיקונים לחוקי יסוד. "אין הבדל משמעותי בין הליכי חקיקה רגילה וחקיקת יסוד, ולכן תמיד היה לנו [בייעוץ המשפטי לכנסת] חשוב שתהיה באוויר האפשרות לביקורת משפטית על חוקי יסוד.

היום אין ברירה אלא לקבל את דוקטרינת התיקון החוקתי הלא-חוקתי; עילת הסבירות היא דוגמה 'מפוארת' לכך. הלכו וקיבלו נוסח שאין בו שום עידון, אין בו איזון. הוא גורף. לא מגודר. דחו את כל חוות הדעת שהוצגו בפני הוועדה, גם מאלה שתומכים בצמצום עילת הסבירות. לא יעלה על הדעת לבוא לבית המשפט ולהגיד לו: אין לכם סמכות לדון בנושא".

ינון שומר על תקווה לנוכח היקף המחאה נגד הרפורמה המשפטית: "אלה הצדדים החיוביים שקרו פה. יש פה שיעור אזרחות מדהים". הוא גם מחמיא ליועצת המשפטית, גלי מיארה, מולה התמודד על התפקיד: "קרה לנו נס. יש לה את המצרך הכי חשוב כרגע. יותר מכל ידענות משפטית ובקיאות במשפט חוקתי, מינהלי ופלילי: עמוד שדרה מפלדה. ומצפן".