סכנת הגיימינג: יותר מ-40% מהנוער חשוף לתוכן פוגעני

תופעת המשחקנות (גיימינג). למעלה מ-40% מבני הנוער בישראל נחשפו לתכנים לא הולמים ובכללם בריונות והכלמה (שיימינג), תוכן מיני ואף הצעות מגונות. שיעורי חשיפה גבוהים במיוחד לתכנים לא הולמים נרשמו בקרב בנות (כ-47%). כ-66% מבין אלו שנחשפו לתכנים לא הולמים דיווחו עליהם, בעיקר להורים ולחברים. הסיבה העיקרית לחוסר דיווח היא: "לא חשבתי שזו עבירה". כך עולה מנתוני סקר שבוצע בקרב בני נוער בנושא "סיכונים בעולם הגיימינג" על-ידי המשרד לביטחון לאומי באמצעות המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת - 105 ולשכת המדען הראשי.

הסקר, המתפרסם לראשונה, בוצע ברבעון הרביעי של שנת 2022 על-ידי חברת מדגם עבור המשרד לביטחון לאומי. הסקר נערך בקרב 435 מרואיינים בגילי 18-12, מתוך מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל, ללא אוכלוסייה חרדית.

מתוך הסקר עולה כי:
** 70% מבני הנוער בישראל משחקים במשחקי רשת.
** 84% בקרב בנים לעומת 57% בקרב בנות.
** בחברה הערבית נרשמו אחוזים גבוהים יותר - 82% לעומת 66% בחברה היהודית.
** 86% מהמשחקים במשחקי רשת משתמשים בשירותי שיחוח (צ'ט ושיחות קוליות), בעיקר בישומון "דיסקורד" ובשירותי המשחק עצמם.
** למעלה מ-50% מהשחקנים עברו במהלך המשחק לחדר פרטי עם שחקן שאינם מכירים, ו-18% מהשחקנים עברו לשיחה בצ'אט פרטי עם אדם שאינם מכירים.

מהסקר עולה כי גם בני נוער ששוחחו עימם בהרחבה על הסכנות ברשת פעלו כך.
מתוך ממצאי הסקר עולים נתונים הנוגעים להיקף השימוש במשחקי רשת בקרב בנות ובני נוער, לאופי השימוש, לסכנות הקיימות ולפגיעה בפרטיות המשתמשים:

שעות שימוש עיקריות

שיחות במשחקי רשת

סכנות במשחקי הרשת

** כ-33% מבני הנוער המשחקים במשחקי רשת מסרו לפחות פעם אחת את פרטי חשבון המשתמש שלהם. רובם המכריע מסר זאת לאדם שהוא מכיר (קרוב משפחה או חבר).
** כ-33% מבני הנוער קיבלו פרטי חשבון משתמש מאדם אחר, כאשר 7% קיבלו פרטים מאדם שאינם מכירים במרחב המציאותי.
** כ-25% מבני הנוער דיווחו כי ביקשו מהם פרטים אישיים כבר במשחק ראשון עם מישהו שאינם מכירים הכרות מוקדמת. שיעורים גבוהים יותר נרשמו בקרב בנות (כ-30%) ובקרב בני נוער מהחברה הערבית (כ-35%).
** 84% מבני הנוער ציינו שהוריהם שוחחו איתם בהרחבה על הסכנות ברשת. השיעורים הגבוהים נמצאו בקרב בנות (כ-86%), בני 14-12 (כ-87%) ובמגזר הערבי (כ-88%).
** 86% מבני הנוער ציינו שבבית הספר שוחחו איתם בהרחבה על הסכנות ברשת. שיעורים גבוהים יותר בקרב בנות (כ-87%), ובקרב בני 14-12 (כ-89%). בקרב בני נוער יהודים מסורתיים נרשמו שיעורים נמוכים יותר (כ-78%).

צילום: [בינג AI]

הד"ר גדי פרישמן, המדען הראשי במשרד לביטחון לאומי, אמר כי "מדובר בסקר ראשון מסוגו בישראל. ממצאי הסקר מצביעים על כך ששיעור המשחקים במשחקי רשת בקרב בני נוער גבוה ומעסיק אותם שעות רבות ביום ובעיקר בסופי שבוע. קיימת חשיבות להגברת השיח בנושא הסכנות ברשת הן מצד ההורים והן בבית הספר, תוך דגש על מגוון הפגיעות שבגינן יש לדווח".

הד"ר נאוה כהן-אביגדור, ראש האגף האזרחי במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת שבמשרד לביטחון לאומי: "הנתון כי למעלה מ-40% מבני הנוער נחשפו לתכנים לא הולמים במסגרת משחקי הרשת ובכללם בריונות וביוש, תוכן מיני ואף הצעות מגונות, צריך להטריד את כולנו. על ההורים לגלות מעורבות רבה ועקבית בהרגלי הגלישה של הילדים; להכיר את הישומונים, הזירות ופלטפורמות המשחקים שהם משתמשים בהן, לשוחח עמם על חשיבות השמירה על הפרטיות ולהנחות אותם לשתף בכל פגיעה שהם חווים. כפי שעולה מהסקר, הילדים לא מבינים תמיד מהי פגיעה והדבר מוביל לחוסר דיווח".

השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר: "הגנה על ילדים ברשת היא יעד. במטרה לצמצם אלימות ופגיעה בילדים ברשת, המשרד לביטחון לאומי פועל מסביב לשעון ומאפשר לפנות באופן מקוון. במיוחד בחופש הגדול, בו הילדים ובני הנוער נמצאים שעות רבות מול המסך, חשיבותו של מוקד 105 במשרד לביטחון לאומי עולה, במטרה למקד את פעילות המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת אנו עורכים סקרים ומעודדים את ההורים ואת הדמויות החינוכיות לשוחח עם הילדים על הסכנות האפשריות במשחקי המחשב, וקוראים לדווח על כל מקרה חשוד".