הגירעון הצפוי של קופות החולים: כ-3 מיליארד שקל

בשנת 2022 חל גידול משמעותי בגירעון המצרפי (כולל כספי תמיכה) של קופות החולים: מעודף של כ-82 מיליון שקל בשנת 2021 לגירעון משמעותי של כ-1.536 מיליארד שקל בשנת 2022, לאחר התמיכות.

ממשרד הבריאות נמסר כי הסיבה העיקרית לגידול בגירעון היא הירידה בהכנסות מתמיכות בגין פעילות הקורונה והפסקת חלק גדול מתמיכות ההתמודדות עם הקורונה. ללא תמיכות בגין פעילות הקורונה, הגרעון המצרפי של קופות החולים מסתכם לכ-3.2 מיליארד שקל לעומת גרעון ללא תמיכות קורונה של כ-3.1 מיליארד שקל בשנת 2021.

על-פי נתוני הרבעון הראשון של שנת 2023, הגרעון של קופות החולים עתיד להחריף וצפוי להוביל לבעיה תזרימית של הקופות ברבעון הרביעי של שנה זו: היקף הגרעון השנתי צפוי בשנת 2023 לעמוד על כ-3 מיליארד שקל שהוא כמעט כפול מהגירעון המצרפי בשנת 2022, וגרעון של כ-5 מיליארד שקל ללא תמיכות הייצוב הקיימות, העומדות על כ-2 מיליארד שקל.

סך היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לכ-6.3 מיליארד שקל, המהווים שיעור גבוה ביותר של כ-10.3% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-1.7 מיליארד שקל הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. שיעור תמיכות כה גבוה, מהווה הלכה למעשה תקצוב, אשר עצם הגעתו במקרים רבים בסוף השנה ומלווה באי ודאות לגבי גובה התמיכות פוגע בשירות למטופלים, כשל הפגיעה ביכולת הקופות לתכנן את פעילותן השוטפת ולקבוע תוכניות לטווח ארוך.

במשרד הבריאות ציינו כי התוצאות הפיננסיות של שנת 2022, בשילוב עם הצפי לגרעון גדול עוד יותר בשנת 2023, מצביעות על צורך במעורבות ממשלתית ישירה עוד השנה בטרם יפרוץ משבר תזרימי במערכת הבריאות, צורך עליו דובר במהלך השנה האחרונה והיה ברור שידרוש אסדרה תקציבית ורגולטורית שורשית.

בהתאם להיקף הגרעון החזוי, הרי שברור שמעבר לתקצוב הנוסף שיידרש, יחויבו קופות החולים גם בביצוע התייעלות פנימית, אם כי צעדי התייעלות אלה צריכים להתבצע מבלי שתהיה פגיעה בהיקף ובאיכות השירותים הניתנים למבוטחים כדי לצמצם גרעון זה. כן ברור כי לאחר השלמת ההתמודדות עם הגרעון, וכאשר יוקצה מראש דרך הסל התקציב הנדרש לקופות לתפקוד מתאים, יידרשו הן לעמוד באופן מלא בתקציבן ללא חריגה ויופעלו צעדי משילות מתאימים שיוודאו זאת, לרבות: מנגנוני עיצומים על אי-עמידה בתקציב ובהנחיות, מנגנוני דיווח וממשל תאגידי וכלי אכיפה ומשילות מנהליים נוספים.

חלק מההתייעלות האפשרית היא בתחום הוצאות השכר בגין רופאים עצמאיים בשנת 2022 שעלו בשיעור של כ-7% לעומת שנת 2021. שיעור גידול זה ייתכן שיחייב התערבות וקביעת הסדרה וכללים בנושא במגוון כלים העומדים לרשות הממשלה, לרבות צעדים בסמכות הממונה על השכר ובחינת שימוש בסעיף 30 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

מן הדוח שפורסם על פעילות קופות החולים עולה עוד כי הוצאות קופות החולים עבור תרופות וציוד רפואי ירדו בשיעור של 3.2%, בעיקר לאור ירידת מחירי התרופות. הכנסות הקופות מהשתתפויות עצמיות מתרופות עלו בשיעור של כ-4.3% והשתתפויות עצמיות ממבוטחים עבור שירותים עלו בכ-3.5% בשנת 2022 לעומת 2021.

שיעור ההכנסות ממבוטחים במסגרת הסל (השתתפויות עצמיות) עמד בשנת 2022 על 5.84% מעלות הסל, בדומה לשיעור בשנת 2021 וזאת לעומת שיעור נורמטיבי של 6.45% הקבוע בחוק. זוהי המשך מגמת ירידה משיא של 7.18% בשנת 2013.

קופת חולים כללית מימנה מתוך מקורות הסל כ-3 מיליארד שקל עבור בתי החולים שבבעלותה וקופת חולים מכבי מימנה סך של 110 מיליוני שקלים עבור ביה"ח אסותא אשדוד במקביל לרווח סולו של 80 מיליוני שקל בפעילות אסותא מרכזים רפואיים.

כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי. מאוחדת ולאומית מציגות הון עצמי שלילי (גירעון בנכסים נטו). במאוחדת הגירעון בנכסים נטו עומד בתום התקופה על כ-1.064 מיליארד שקל ובלאומית הגירעון בנכסים נטו בסך של כ-1.145 מיליארד שקל. הגרעון בהון החוזר בתום שנת 2022 הסתכם בכ-10.8 מיליארד שקל לעומת כ-9.1 מיליארד שקל בשנת 2021.