בג"ץ יפסוק: תחולת חוק בועז יוסף תידחה

בית המשפט העליון הציע לפסוק בהסכמה, כי תחולת "חוק בועז יוסף" תידחה לבחירות המקומיות הבאות (בשנת 2028), ובהתאמה מבקש מיו"ר הוועדה הקרואה בטבריה להודיע שלא יתמודד בבחירות הקרובות. אולם, יוסף דחה את ההצעה - כך שבג"ץ יצטרך לפרסם את פסק דינו עד מחרתיים (1.8.23), המועד האחרון להגשת מועמדות לראשות רשות מקומית. בג"ץ יקבע שתחולת החוק תידחה ואולי גם יחייב את יוסף בהוצאות; ספק אם הנימוקים המלאים יתפרסמו כבר כעת.

השופט נעם סולברג שיקף את עמדת הרוב של ההרכב המורחב בתום חמש שעות דיון בשלוש העתירות נגד החוק, בהן עלה בבירור שבכוונת בג"ץ לקבוע שמדובר בחוק פרסונלי. היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, ביקשה לדחות את כניסת החוק לתוקפו והייעוץ המשפטי לכנסת הותיר אפשרות זו לשיקול דעתו של בית המשפט. יוסף מתכנן ככל הנראה להשתמש בפסיקה כדי לתקוף את בית המשפט ואת העותרים, לאחר שערב הדיון טען שמדובר ברדיפה עדתית.

יוסף הוא יו"ר הוועדה הקרואה לטבריה, לשעבר פקיד בכיר במשרד הפנים ונחשב למקורב לאריה דרעי (בא-כוחו הכחיש זאת בדיון), המבקש להתמודד על ראשות העירייה. עד שנת 2008 לא הייתה מגבלה על התמודדות שכזאת, אך אז תוקן החוק ונקבע שהיו"ר והחברים בוועדה ממונה לא יוכלו להתמודד בבחירות המוניציפליות הראשונות שלאחר תום כהונתם. הכנסת אישרה, ברוב דעות האופוזיציה, את הצעת החוק של ח"כ עמית הלוי (הליכוד) לביטול איסור זה.

סולברג אמר כי דעת הרוב היא שהתיקון לא יחול על הבחירות ב-31.10.23 ויש לדחות את תחולתו, ולאור זאת "אולי יהיה נכון מצד יוסף להודיע שלא יגיש את מועמדותו. לפי עברו עוד נתכנו לו עלילות, אבל מוטב בשלב הזה לא לצחצח חרבות. זו כמובן רק המלצה, אך אם כך יחליט יוסף - העותרים יבואו על סיפוקם, תוך שמירת זכויות לעתיד אם הדבר יהיה רלוונטי". ככל הנראה, השופט היחיד שבמיעוט הוא דוד מינץ.

העותרים טענו, כי מדובר בחקיקה פרסונלית, בשינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק, בפגיעה בשוויון בין המועמדים ובחשש לפוליטיזציה של מינויים לוועדות הממונות; חלקם טענו שמדובר בפגיעה חוקתית. הייעוץ המשפטי לכנסת אומנם הסכים שמדובר ב"קושי משמעותי מאוד", אך טען שאין המדובר בחוק פרסונלי (שכן אחרים יוכלו ליהנות ממנו) אלא במניע פרסונלי. עוד טענה הכנסת, באמצעות עו"ד יצחק ברט, כי כשם שלא הייתה בעיה חוקתית לפני 2008 - היא אינה קיימת כעת; באופן מובנה יש למועמדים אחדים יתרונות על אחרים; וסכנת המינויים הפוליטיים קיימת ממילא.

כאמור, מיארה סבורה שיש לדחות את תחולת החוק בחצי שנה - דהיינו עד אחרי הבחירות המוניציפליות - כדי לאפשר עבודת מטה שתבחן את החוק ומשמעויותיו. לדבריה, החוק מהווה נסיגה לאחור, תוך פגיעה בעקרונות יסוד, בלא עבודת מטה, בתכלית פרסונלית מוצהרת, תוך שינוי כללי המשחק בזמן אמת והגברת סכנה המינויים הפוליטיים בוועדות הממונות. מיארה טוענת, כי ניתן לבצע דחייה כזאת מכוח כללי הפרשנות.

נשיאת בית המשפט, אסתר חיות, אמרה: "החוק פרסונלי כי הוא תפור למידותיהן של הבחירות בטבריה, ומי לנו כחברי הכנסת האומרים זאת בפה מלא. הרי הייעוץ המשפטי של הכנסת המליץ שבגלל הקשיים המאוד משמעותיים בשינוי כללי המשחק והפרסונלי, זה יחול רק מהבחירות הבאות. יש לו יתרון מבחינת משאבים וכלים והעדר אופוזיציה, מה שאין לראש רשות שעומד שוב לבחירה".

חיות ציינה בציניות, כי יוסף העתיק את כתובתו לטבריה ב-23 במאי - שמונה ימים לאחר הגשת הצעת החוק של הלוי. חיות אמרה לעורך דינו, אילן בומבך: "אדוני אומר לנו ברצינות שהוא תוך שמונה ימים קיבל החלטה לעבור לטבריה ומימש את זה? שמונה ימים?!" אחת השופטות (הקול לא זוהה בבירור) נשמעה אומרת לעמיתיה: "לא יאמן, שמונה ימים". קודם לכן אמרה חיות: "חברי הכנסת החליטו לעשות את זה עכשיו בשביל הבחירות בטבריה. כדי לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק צריכה להיות הוראה רטרואקטיבית, וזה איננו".

שינוי של כללי המשחק

צילום: יוסף. טוען: לא מקורב לדרעי [מיכאל גלעדי, פלאש 90]

שופטים נוספים התייחסו להיבט הפרסונלי של החוק. המשנה לנשיאה, עוזי פוגלמן, אמר: "אנחנו לא דנים במשהו תיאורטי, אלא בכך שמציע החוק וחבר כנסת אחר אומרים שמדובר בטבריה. גם העובדות משחקות איזשהו תפקיד". השופט אלכס שטיין: "היועצת המשפטית אמרה שהמניע פרסונלי וזה המסד העובדתי. אין מישהו שהחוק יכול לחול עליו כעת. התחולה המיידית מסמנת רק אדם אחד". השופטת ענת ברון: "המניע הפרסונלי לא עומד בבדידותו, אלא משתלב בכך שמשנים את כללי המשחק תוך כדי המשחק. החוק תפור למידות מבחינת העיתוי שלו". השופטת יעל וילנר: "טענת הפרסונליות נובעת בעיקר מהעדר הוראת מעבר".

לעומת זאת, השופט נעם סולברג הקשה בעיקר על נציגת היועצת המשפטית, שרון רוטשנקר: "בלי להביע עמדה, יש טענה שמניעת ההתמודדות של יוסף פוגעת קשות בזכותם של 50,000 בוחרים בטבריה לבחור במי שנראה להם". רוטשנקר: "יש פה פגיעה בשוויון שמצדיקה תקופת צינון. מנכ"ל הרשות מחויב לצינון של שנתיים, וכעת יצרו הבדל בלתי הגיוני".

סולברג: "הרבה חקיקה החלה מסיבות פרסונליות. האם את מסכימה שזה לא השיקול המכריע, אלא רק בהצטרפות לשינוי בכללי המשחק?" רוטשנקר: "אני מסכימה שזה קומה על קומה". סולברג: "איזה משקל אפשר לתת לפרשנות כאשר חברי הכנסת התייחסו לכל הסוגיות הללו?" רוטשנקר: "הפגיעה בשוויון בבחירות עצומה והיא לא יכולה לדור בכפיפה אחת עם עקרון השוויון וההוגנות". פוגלמן לעומתו אמר בהמשך, כי הפרשנות של מיארה עולה בקנה אחד עם המקובל ואין למצוא בה פגם.

השופטים הביעו ספקנות רבה לטענה שמדובר בפגיעה חוקתית, אותה הציגה עו"ד נועה בן-אריה בשם מרכז השלטון המקומי. היא טענה החוק פוגע בזכות לאוטונומיה של המועמדים האחרים ושל הבוחרים. שטיין הגיב: "קשה לי להתחבר לטיעון החוקתי". חיות: "בשביל לבטל חוק, צריך להוכיח הפרה של זכות חוקתית וזה קשה". וילנר: "בג"ץ עוד לא קבע שהזכות לבחור ברשויות מקומיות היא זכות חוקתית".

השופטים חזרו לסוגיית הפרסונליות בהערותיהם לבומבך. שטיין אמר: "בהינתן מועד התחולה, החוק הזה הוא פרסונלי, ואם אי-אפשר לתקן את הפרסונליות הזאת – יש בעיה חוקתית. אם אפשר לרפא את הפרסונליות על-ידי דחיית החוק – למה לא לעשות את זה? הבעיה עם חקיקה פרסונלית היא שזו פתיחת פתח למעשים פסולים". פוגלמן: "ראינו את דברי חברי הכנסת וראינו תכל'ס למי הדברים מכוונים. הם נאמרו בצורה חד-חד-ערכית".

השופט יצחק עמית: "המדינה אומרת שהחוק הזה נוגד את עקרון השוויון וכדי ליישב את הסתירה הלכאורית, אנחנו משתמשים בפרשנות. בהחלט יש כאן פגיעה בשוויון ושינוי של כללי המשחק. הבעיה המרכזית היא שינוי כללי המשחק. כל המועמדים מתמודדים בצורה מסוימת, ופתאום בא איש מקצועי והופך לאיש פוליטי". וילנר: "הוא [יוסף] קיבל על עצמו את התפקיד בידיעה שלא יוכל להתמודד". ברון: "גם האחרים הסתמכו על כך שהוא לא יהיה מועמד".