נדחו הבקשות לצו ביניים על עילת הסבירות

שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ, דחה (26.7.23) את הבקשות למתן צווי ביניים שיעכבו את כניסתו לתוקף של ביטול עילת הסבירות עד להכרעה בעתירות לבג"ץ שהוגשו נגד החוק. מינץ גם הורה למזכירות בית המשפט לקבוע את הדיון בעתירות לחודש ספטמבר, לאחר פגרת בתי המשפט (המסתיימת ב-5.9.23).

מינץ הוא בין הבודדים בשופטי בית המשפט העליון הסבורים שלבג"ץ כלל אין סמכות לפסול חוקי יסוד, עמדה אותה הביע - לרוב בדעת יחיד - בפסקי דין בעתירות קודמות שביקשו לפסול חוקים כאלה. בפועל, בג"ץ טרם פסל חוק יסוד, אם כי קבע שהסמכות נתונה לו במקרים קיצוניים במיוחד של פגיעה ביסודותיה הדמוקרטיים והיהודיים של ישראל. העותרים נגד ביטול עילת הסבירות טוענים, שזהו המצב במקרה הנוכחי.

משמעות ההימנעות מהוצאת צווי ביניים היא, שהממשלה יכולה כעת לקבל החלטות אותן לא ניתן יהיה לתקוף בעילה של חוסר סבירות. כך למשל, היא יכולה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, כפי שדורשים כמה מן השרים וחברי הכנסת. היא גם תוכל לבצע מינויים פוליטיים מובהקים למשרות בכירות המתפנות בחודשים הקרובים ובהן נגיד בנק ישראל, מפכ"ל המשטרה ונציב שירות בתי הסוהר.

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, צפויה להורות על הרכב מורחב - תשעה או 11 שופטים - שידונו בעתירות, כמקובל בהליכים המבקשים לפסול חקיקה בכלל וחוקי יסוד בפרט. חיות עצמה תעמוד בראש ההרכב; לנוכח העובדה שהיא פורשת באמצע אוקטובר וששופט פורש יכול לחתום על פסקי דין במשך שלושה חודשים נוספים, ייתכן שהיא תבקש להאיץ את הדיונים כך שתוכל להוביל את ההכרעה עד אמצע ינואר הבא.

במקביל הורה מינץ לקבוע לספטמבר גם את הדיון בעתירות המבקשות להורות לשר המשפטים, יריב לוין, לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. משמעותו של לוח זמנים זה היא, שקרוב לוודאי שלא יהיה פסק דין בנושא לפני פרישתה של חיות - כך שהוועדה לא תכונס ולא ימונה לה מחליף. במקרה כזה ישמש המשנה לנשיאה, עוזי פוגלמן, כנשיא בפועל.